הפסדי הציבור כתוצאה מהירידות בבורסה: 100 מיליארד שקל
נתוני בנק ישראל מספקים תמונה כללית על ההפסדים שספג הציבור בישראל בעקבות המפולת בבורסה: שווי הנכסים המוחזקים בידי הציבור ירד בחודש ספטמבר לכ-1,693 מיליארד שקלים. השקעות הציבור הפכו סולידיות יותר
ירידות השערים בבורסות העולם ניכרות היטב בתיק הנכסים של הציבור שהצטמק החודש הזה ב-99 מיליארד שקלים ומסתכם כעת רק ב-1.963 טריליון (אלף מיליארד) שקלים. כך עולה מנתוני בנק ישראל.
שווי המניות הישראליות שבידי הציבור צנח ב-83 מיליארד שקלים ל-331.5 מיליארד שקלים ושווי המניות הזרות ירד ב-9.7 מיליארד שקלים ל-186 מיליארד שקלים. בסך הכל ירד שווי המניות הזרות והישראליות בכמעט 93 מיליארד שקלים. נתוני בנק ישראל מבוססים על שווי הנכסים ולא ניתן להסיק האם שווי האחזקות במניות מגיע מפדיונות או מירידה בערך הנכסים שהיתה, כנראה, הגורם הדומיננטי ביותר.
מדובר בשיעור הפסד מפתיע יחסית לטובה - מדובר ב-5% בלבד מתיק הנכסים של הציבור. עם זאת, ההערכה היא כי נתוני אוקטובר כבר היטיבו פחות עם תיק הנכסים של הציבור. כך, שיעור ההפסד באיגרות החוב הקונצרניות באוקטובר היה כפול מזה שבספטמבר.
שיעור הירידה באג"ח הממשלתיות היה פי שלושה, ושיעור הירידה במניות היה גבוה באוקטובר ב-50% מזה של ספטמבר. לפיכך, ההערכה היא כי שיעור ההפסד בתיק הנכסים של הציבור במהלך חודש אוקטובר יהיה קרוב לכפול מזה שנרשם בספטמבר, משמע הפסד של 10%-7% נוספים. לפיכך, עד לסוף אוקטובר תיק הנכסים של הציבור הפסיד כנראה 15%-12% משוויו.
הונו של הציבור נסוג שנתיים לאחור
בסך הכל, תיק הנכסים הפיננסים של הציבור התכווץ כנראה, בסוף אוקטובר, לכ-1,770 מיליארד שקלים. מדובר בנסיגה של כשנתיים לאחור - בפעם האחרונה שבה העושר של הציבור הסתכם בסכום דומה זה היה באמצע 2006. זוהי אכן נסיגה גדולה בעושר שבידי הציבור, אבל כנראה פחות גדולה מכפי שנדמה לציבור הרחב. החשש, כי הציבור עומד "לאבד את כל הונו", אין לו בנתיים אחיזה במציאות.
הסיבה לכך היא כמובן הרכב תיק הנכסים של הציבור הישראלי, שהוא שמרן מטיבו. מתוך 2,062 מיליארד שקל תיק נכסים, בשיא של אוגוסט 77%, 2008 הושקעו באיגרות חוב - בעיקר איגרות של ממשלת ישראל. רק 23% הושקעו במניות, מתוכם 3% בלבד של מניות בחו"ל. לפיכך, החשיפה הישירה של הישראלי למפולת בשוקי העולם היתה מצומצמת בלבד.
הפחד הרב שעורר המסכים האדומים ניכר גם בהעדפות ההשקעה שהפכו לסולידיות במיוחד: הציבור העביר בחודש ספטמבר 900 שקלים לפקדונות לזמן ארוך ובסך הכל מחזיק הציבור בפקדונות בהיקף של 84.8 מיליארד שקלים. 1.2 מיליארד שקלים הועברו למק"מ שמנפיקה המדינה (ובסך הכל 70.8 מיליארד שקלים). הפקדונות לזמן קצר עלו ב-6.9 מיליארד שקלים ל-293.8 מיליארד שקלים ועוד 900 מיליון שקלים נותרו במזומן (ובסך הכל 28.5 מיליארד שקלים במזומן).
הרכב תיק הציבור (ערב המפולת - אוגוסט): אג"ח צמודות - 30%, אג"ח שקליות - 34%, אג"ח מט"ח - 13%, מניות בארץ - 20%, מניות בחו"ל - 3%.
ירידה בהשקעות בקרנות פנסיה וקופות הגמל
ההטיה הזו של הציבור לכיוון הנכסים הסולידיים עולה בקנה אחד עם ההשקעות בקרנות הנאמנות: מתחילת השנה, העביר הציבור כמעט 30 מיליארד שקל לקרנות הכספיות המיועדות להתחרות בפקדונות הבנקאיים. בקרנות המנייתיות נמצאים בסך הכל כ-3 מיליארד שקלים שהם רק כ-3% מסך הכסף הנמצא בקרנות הנאמנות.
פגיעה מסתמנת גם באפיק ההשקעה ארוך הטווח: סך הנכסים המושקע בקרנות פנסיה וקופות גמל - אפיקי החיסכון לעת זיקנה - ירד ב-4.3% שהם 6.9 מיליארד שקל. בסך הכל, מושקעים בקופות ובקרנות 154.6 מיליארד שקל. סכום זה כולל גם את התחייבויות הממשלה לסייע לקרנות הפנסיה הותיקות בסכום של 72 מיליארד שקל נכון לספטמבר 2008. בביטוחי החיים שוכבים 30.7 מיליארד שקל - ירידה של 2.5% או 800 מיליון שקל.
