האוצר יקצה 10 מיליארד שקלים למלחמה במשבר הכלכלי
משרד האוצר יציג מחר את תוכנית המלחמה במשבר הכלכלי. לראשונה מאז 2003 יפרוץ האוצר את מסגרת הגרעון בתקציב. במרכז התוכנית: העמדת כספים להשקעה בתשתיות להגדלת תזרים פעילות המשק ויצירת מקומות עבודה, הכפלת תקציב המדען הראשי והעמדת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים
רשימת הצעדים הכלכליים שהאוצר גיבש בניסיון למנוע משבר כלכלי בישראל בעקבות המשבר העולמי תוצג מחר על ידי שר האוצר, רוני בר און, ומנכ"ל המשרד, ירום אריאב, במסיבת עיתונאים שתיערך בירושלים.
במרכז תוכנית הממשלה: העמדת סכום גבוה, 10 מיליארד שקלים, לביצוע פרויקטים בתחום התשתיות הפיסיות (כבישים, רכבות, מים, ביוב). הגדלת ההשקעות בתשתיות תזרים פעילות למשק ותגדיל את היצע העבודה באלפי מקומות עבודה חדשים, חלק גדול מהם בפריפריה.
עוד בתוכנית - הכפלת תקציב המדען הראשי מכ-1.3 מיליארד שקלים ב-2009 לכ-3 מיליארד שקלים; העמדת אשראי בהיקפים גבוהים ובתנאים נוחים לעסקים קטנים ובינוניים על ידי המערכת הפיננסית בגיבוי חלקי של המדינה; העברת תקציבים גדולים לנגב ולצפון, בעיקר לתחומי התשתיות והחינוך.
בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח
בתחום המוניטרי תימשך המדיניות המרחיבה של בנק ישראל (הורדת ריבית) לעידוד היצוא, ותימשך תוכנית הבנק לפחות עד סוף דצמבר להגדלת יתרות המט"ח שלו, גם כן לעידוד היצוא.
בנוסף, יקודמו מהלכים רגולטורים בהובלת האוצר, רשות ניירות ערך ובנק ישראל לשיפור מערכת הפיקוח על המגזר הפיננסי, לתיקון עיוותים שהתגלו בחודשים האחרונים במטרה לחזק את שוק ההון ולהגברת ההגנה על ציבור המשקיעים והחוסכים. עוד בתוכנית: דחיית תשלומי מע"מ לעסקים וליחידים ל-60 יום וכן הרחבה ושיפור של התוכניות להסבה מקצועית למובטלים.
שר האוצר וצמרת משרדו קיימו ביום שישי בבוקר דיון ארוך ויסודי לגיבוש וסיכום פרטי התוכנית. בדיונים שהתקיימו באחרונה באוצר הודגש כי עלות חבילת הצעדים להצלת המשק תתבסס על תקציב המדינה ל-2009 וגם על השנים שלאחריה.
"החלפת דיסקט"
משתתפים בישיבת האוצר ביום שישי האחרון ציינו כי ראשי המשרד החליטו "להחליף דיסקט" בהשוואה למדיניות המסורתית של המשרד בשנים האחרונות. אחד הביטויים הבולטים לכך היא ההחלטה לפרוץ את תקציב המדינה ל-2009 שאושר בממשלה באוגוסט. התקציב לא ייפרץ בצד ההוצאות, למרות דרישת סיעות העבודה וש"ס, אלא בצד הגירעון. יעד ההוצאה הרשמי בתקציב 2009 יישאר גבוה ב-1.7% תוצר בלבד מהיעד ב-2008, כפי שהיה גם בשנתיים הקודמות, למרות הגדלת התקציבים לתשתיות, למדען הראשי ועוד.
ההגדלות יוכנסו, כפי שמתגבש באוצר בימים האחרונים, ל"קופסאות", כפי שנעשה ב-2007 וב-2008 בהוצאות המלחמה בלבנון, כלומר, הן לא יובאו בחשבון בהגדלת יעד ההוצאה. ואולם הם כן יובאו בחשבון הגירעון ב-2009. הגירעון שלפי תכנון והתחייבות האוצר אמור היה להיות 1% תוצר, כ-7 מיליארד שקל, יהיה 3%-4% תוצר, כלומר 21-28 מיליארד שקל ואולי אף יותר.
בלי סיוע לאג"ח קונצרני
באוצר טוענים כי מדובר בחריגה חד פעמית, בשל המצב המיוחד של המשק, כי גם משקים מערביים אחרים נוהגים כך ב-2008 וב-2009 וכי הירידה ביחס חוב-תוצר בשנים האחרונות (לפחות מ-80%) מאפשרת חריגה זו. הפריצה ביעד הגירעון, מדגישים באוצר, תאפשר למדינה לבצע את ההשקעות המיוחדות הנדרשות לביצוע חבילת הצעדים וכן להתמודד עם הירידה הגבוהה הצפויה בגביית מסים ב-2009 (באוצר מסרבים להעריך את היקף הירידה), ועם ההגדלה הצפויה בתקציב המדינה ל-2009 בשל דרישות מערכת הביטחון ועלויות הקמת הממשלה הבאה.
בסוף השבוע העריכו באוצר כי בחבילת הצעדים לא כלולים כל מהלכי סיוע בנושא האג"ח הקונצרניות. הנגיד, סטנלי פישר, אמר ביום חמישי האחרון, בוועידת ראש הממשלה ליצוא, כי העובדה שחברה קיבלה אשראי בזמנים טובים בעבר אינה מחייבת התערבות מצד הרשויות כדי לסייע לה כיום, בזמנים פחות טובים. פישר הבהיר: "כל השוק מתפקד באופן תקין, וכפי שהמצב כיום התערבות אינה רצויה".
