נלחמים בהאטה: בנק ישראל מוריד את הריבית בעוד 0.25%
ריבית חודש נובמבר תעמוד על 3.5%, בהמשך להפחתת הריבית שלא מן המניין ב0.5% בראשית החודש. בין הגורמים להחלטה: רצון להוזיל את האשראי במשק על מנת לתרום ליכולתו להתמודד עם אי הוודאות בשווקים הפיננסים
הריבית ממשיכה לרדת: לאחר הורדת הריבית המוקדמת והמפתיעה בראשית החודש ממשיך בנק ישראל ומודיע היום על הורדת הריבית במשק לחודש ב-0.25% נוספים. הורדה זו מביאה את בריבית במשק לרמה של 3.5%.
ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר, בהמשך להפחתת הריבית ב-0.5% עליה החליט בנק ישראל ב-07 באוקטובר בדיון שלא מהמניין, נובעת לדברי בנק ישראל מהמטרה להחזיר את האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים. זאת לצד חיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי ועם תמיכה בפעילות הריאלית.
על-פי הודעת בנק ישראל, בעקבות הירידות החדות שנרשמו במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם וההאטה הצפויה בביקושים, ההערכות הן כי האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים צפויה להתכנס ליעד יציבות המחירים סביב אמצע 2009. זאת לעומת אינפלציה של 5.5% ב-12 החודשים האחרונים.
כמו כן, רמת אי הודאות הגבוהה השוררת בשווקים הפיננסיים המשיכה לעלות, ובעקבות זאת מעריכים בבנק ישראל כי צפויות להימשך הפחתות הריבית של בנקים מרכזיים בעולם. על רקע המשך העליה באי הודאות, הפחתת הריבית הנוכחית נועדה להוזיל את עלות האשראי במשק ולתרום ליכולתו להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר הפיננסי העולמי. בבנק ישראל אומרים כי ההאטה העולמית צפויה לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה במשק הישראלי, ומציינים כי הפחתת הריבית נועדה לתמוך בפעילות הכלכלית במשק.
בבנק ישראל מציינים כי לאור החלשות הקשר בין התפתחות שער החליפין של השקל והאינפלציה, נראה כי להחלשות השקל מול הדולר בתקופה האחרונה השפעה זניחה בשלב זה על האינפלציה בישראל.
גורמי רקע
בבנק ישראל מעניקים סקירה נרחבת יותר לגורמי הרקע להחלטה על הורדת הריבית, בהם נתוני האינפלציה, התחזיות לאינפלציה ולריבית, הפעילות הריאלי, שוק העבודה והשכר, המדיניות התקציבית, שוק המט"ח, ושוק ההון והכספים.
ביחס לנתוני האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי לעומת תחזיות החזאים לעליה של 0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.5%, שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהגבול העליון של יעד האינפלציה שעומד על 3% לשנה. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ופירות וירקות עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.9% ובחודש ספטמבר נותר ללא שינוי.
עוד מציינים כי מגמת הירידה בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים נמשכה. בחודש אוקטובר עמד ממוצע הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שנמדדות משוק ההון, על 0.4% (שיעור נמוך זה נובע ככל הנראה מגורמים טכניים) ציפיות החזאים ל-12 החודשים הבאים המשיכו לרדת ולאחר פרסום המדד לספטמבר הגיעו לממוצע של 1.3%. משוק ההון נגזרת ציפיה לאי שינוי בריבית ב-12 החודשים הקרובים. החזאים מעריכים כי הריבית לחודש נובמבר תופחת ב-0.25 נקודות אחוז בממוצע.
הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות של הפעילות הריאלית. על פי אינדיקטורים חודשיים חלקיים של הלמ"ס לרביע השלישי, מסתמנת האטה נוספת בקצב ההתרחבות של המשק. המדד המשולב לחודש ספטמבר ירד ב-0.3% לאחר שהמדדים לחודשים יוני ואוגוסט תוקנו כלפי מטה וקיבלו ערכים שליליים. נתונים ראשוניים מתוך סקר החברות לרביע השלישי מלמדים על ציפיה להתמתנות בביקושים ועל ציפיות לירידה נוספת בצמיחה בפעילות ברביע הרביעי. ההאטה בקצב ההתרחבות באה לידי ביטוי גם בגביית המיסים: תקבולי מס הבריאות – המהווים אינדיקטור לסך הוצאות השכר במשק – והמע"מ על הייצור המקומי הואטו ברביע השלישי, התקבולים מהמיסים הישירים (בניכוי שינויי חקיקה) ירדו נומינלית בשיעור של כ-7% לעומת הרביע השלישי אשתקד. לפי התחזיות המקרו כלכליות המעודכנות של בנק ישראל, הצמיחה ב-2009 תסתכם ב-2.7%.
כמו כן מציינים בבנק ישראל כי מסתמנת עצירה בירידת שיעורי האבטלה שהתרחשה בשנים האחרונות. נתון המגמה של שיעור האבטלה ליולי (מנוכה עונתיות) עומד על רמה דומה לזו של החודשיים הקודמים – 6.1%. בחודשים מארס עד יולי לא חל שינוי במספר המשרות במשק (מנוכה עונתיות). השכר הנומינלי למשרת שכיר של ישראלים עלה ב- 0.6% בחודשים יוני-יולי לעומת אפריל-מאי.
בנוסף אומרים בבנק ישראל כי העודף המקומי של הממשלה מתחילת השנה ועד ספטמבר גבוה ב-4.3 מיליארד שקלים מהתוואי העונתי של התקציב העקבי עם תקרת הגרעון של 1.6% מהתמ"ג. זאת, למרות הירידה בהכנסות ממיסים ובשל תת ביצוע של כ-2% בהוצאות. ההכנסות ממיסים נמוכות ריאלית ב-1.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות).
לגבי שוק המט"ח מציינים בבנק כי מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21 בספטמבר ועד ה-26 באוקטובר נחלש השקל מול הדולר ומול מדד שער החליפין האפקטיבי המשוקלל לפי היקפי הסחר ב-9.8% וב-3.8% בהתאמה, והתחזק מול האירו ב-3.2%. במהלך תקופה זו, המשיך הדולר להתחזק באופן משמעותי מול מרבית המטבעות העיקריים בשיעורים שבין 3% ל-29%, כך שבסך הכל החלשות השקל מול הדולר היתה מתונה ביחס למגמה העולמית.
כמו כן, מאז אותו דיון רשמו מדדי המניות המובילים בעולם ירידות שערים חדות, המדדים בשווקים המפותחים ירדו בשיעורים חדים של 19%-40% והירידות בשווקים המתפתחים היו חדות אף יותר בשיעורים של 10%-47%. בתקופה זאת, מדדי המניות בת"א רשמו ירידות מתונות יותר מהממוצע בעולם. כך, מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 ירדו בשיעור של כ-20%. התשואות על אג"ח ממשלתיות לא-צמודות ל-10 שנים נותרו בתקופה זו ללא שינוי ברמה של 6%. התשואות על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, המשיכו לרדת והחודש ירדו ב-0.1% אחוז לרמה של 3.69%.
המרווח בין התשואה על אג"ח לא-צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלו של ממשלת ארה"ב התרחב והגיע לרמה של 2.35 נקודות אחוז. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת על ידי מרווחי ה-CDS עלתה באופן משמעותי מרמה של 1.07% בעת הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9 לרמה של 2.20%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בחמש השנים האחרונות. במרווחי ה-CDS במשקים המתעוררים נרשמו עליות חדות אף יותר.