נוחי דנקנר מול וורן באפט: ראש בראש
נוחי דנקנר רשם תוך 36 שעות רווח של 35% על רכישת הבזק של 3% ממניות הבנק השוויצרי קרדי סוויס. המשקיע האגדי וורן באפט הרוויח בהימור על מניות בנק ההשקעות הגדול בעולם גולדמן סאקס. שניהם הרוויחו בהימור על בנקים בשיא השפל - מזל או שכל?
עסקות המיליארדים שבהן רכש נוחי דנקנר 3% מבנק קרדיט סוויס בשיא השפל, מזכירות מיד עסקה אחרת מלפני שלושה שבועות, בה רכש המשקיע האמריקאי וורן באפט 5% מבנק ההשקעות גולדמן סאקס. בשני המקרים מדובר בהשקעות בעתוי נועז ויוצא דופן, כשנראה שהעולם הולך לשואה בנקאית וכשאין ביטחון באף במוסד בנקאי כלשהו. בשני המקרים נוצר למשקיע רווח משמעותי, שטרם מומש, והזדמנות לרווחים נוספים בהינתן המשך התאוששות של המגזר הפיננסי. אולם מה ההבדלים בין השניים?
הרקורד העסקי
נוחי דנקנר: בן 54. עד סוף שנות ה-90 היה עורך דין. מ-2003 הוא בעל השליטה ומנהל עסקים ראשי של אי.בי.די, קבוצת אחזקות תפעולית הגדולה בישראל. הרכישה של הקבוצה בוצעה באחת מנקודת השפל של הכלכלה הישראלית. עם התאוששות הכלכלה והפריחה בשוק הון ביצע גיוסי הון רבים, מכר חברות ורכש חברות אחרות. ברוב תקופתו הציגה הקבוצה תשואה דומה או נמוכה ביחס למדדי הבורסה, אך נכנס למשבר הנוכחי עם נזילות גבוהה בהרבה מזו של שאר הקבוצות העסקיות הגדולות.
וורן באפט: בן 78. עובד בהשקעות פיננסיות מגיל 20, נחשב מומחה גדול בתחום. האיש העשיר בארה"ב. נחשב גורו ההשקעות של וול סטריט ולתופעה יוצאת דופן. למעט לתקופה קצרה בעת בועת מניות האינטרנט, היכה כמעט בכל התקופות, ובפער ניכר, את מדדי השוק. באפט השקיע במגוון רחב של חברות, לרבות קוקה קולה, ג'ילט ובאחרונה בישקר הישראלית, אך במיוחד התמחה בענף הפיננסים. חלק ניכר מעסקיו הוא בתחום הביטוח. השקיע בעבר בבית ההשקעות סולומון ובאמריקן אקספרס.
ההשקעה
דנקנר - קרדי סוויס: בנק שווייצי בעל פריסת עסקים בינלאומית, אחד משני הבנקים הגדולים בשווייץ. בניגוד לחלק מהבנקים הגדולים האחרים, לא ביצע בשנים האחרונות רכישות גדולות. בנק במודל האירופי, עם פעילות בכל תחומי הבנקאות המסורתית והבנקאות להשקעות.
באפט - גולדמן סאקס: בנק ההשקעות הגדול והמצליח בעולם. נוסד ב-1869. עד לפני עשור פעל כשותפות. הפך לחברה ציבורית ב-99'. מומחה במסחר, יזמות, ייעוץ וניהול נכסים. מרבה להשקיע את כספו בשווקים תוך שימוש במינוף רב. נחשב בעיני אחדים ל"קרן גידור" הגדולה בעולם.
תנאי ההשקעה
דנקנר: רכש 3% מקרדי סוויס תמורת כ 1.2 מיליארד פרנק שווייצי, ישירות מהבנק מתוך מצבת המניות הרדומות שלו, בהנחה של 3.5% ממחיר השוק ביום העסקה. רכש מניות רגילות ללא חסימת מכירה.
באפט: רכש 5% ממניות גולדמן סאקס תמורת 5 מיליארד דולר מהבנק, בעסקה יוצאת דופן שנתפרה במיוחד בעבורו: מניות בכורה, המקנות לו דיווידנד שנתי של 10% ללא הגבלת זמן, או כ-1.3 מיליון דולר ביום, אבל אינן ניתנות להמרה למניות רגילות. לעומת זאת, העסקה כוללת אופציה לחמש שנים לרכישת מניות רגילות של גולדמן סאקס בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר שהיה נמוך ב-8% פחות ממחיר המניה ביום העסקה.
העתוי
דנקנר: שיא המשבר הבנקאי הגלובלי, לאחר שבוע הירידות החדות ביותר מעולם במניות ענף הבנקאות האירופי. העסקה התבצעה במחיר שפל היסטורי. מיד לאחר העסקה, באותו יום ממש, זינקו המניות בעשרות אחוזים ויצרו לרוכש רווח של מאות מיליוני דולרים.
באפט: רכש את מניות גולדמן סאקס בתקופה שבה התעורר, לדעת השווקים, ספק בנוגע ליכולת הבנק לשרוד את המשבר.
הרווח
דנקנר: רכש 34 מיליון מניות במחיר של 35 פרנק שווייצי למניה. מחיר המניה היום עתה הוא כ-50 פרנק שווייצי - רווח של יותר מ 1.5 מיליארד שקל בתוך 36 שעות.
באפט: העסקה מורכבת יותר לחישוב בגלל מרכיב האופציה, אבל יש רווח. ביום העסקה היה מחיר המניה 115 דולר, ואילו עתה הוא 124 דולר.
ההיגיון העסקי
דנקנר: קרדי סוויס הוא בנק במצב טוב ביחס לבנקים אחרים. הוא לא התרחב מעבר ליכולתו, כמו למשל הבנקים בסקוטלנד. ההנהלה מקצועית, סולידית ומרשימה. מפוזר בעסקיו בתחום הבנקאות. מאמין ביציבות הבנק.
באפט: גולדמן סאקס הוא בנק ההשקעות המוביל בעולם. באפט מכיר את הבנק ועושה עמו עסקים זה עשרות שנים. הוא מכיר את הצוות ואת המנהלים. תנאי העסקה מבטיחים הכנסה שוטפת נאה, בתוספת סיכוי לרווח הון גדול במקרה של התאוששות ענף הבנקאות. מאמין ביכולת הבנק לנצל את המשבר, לרכוש נכסים ולהפוך לגוף פיננסי מוביל וגדול יותר מכפי שהוא כיום.
הסיכון
דנקנר: המחיר. עסקה בהיקף של מיליארד דולר מאוד משמעותית לגודל הקבוצה, ששווי השוק שלה הוא כ-650 מיליון דולר. העתוי אמנם טוב, אבל דעיכה של המערכת הפיננסית העולמית והאירופית עלולה לדכא את מחירי המניות. הצלה ממשלתית או גיוסי הון נוספים, אם יתבצעו, עלולים לדלל את בעלי המניות הקיימים.
באפט: גם בהשקעה של 5 מיליארד דולר העסקה כמובן לא תזעזע את חברת החאזקות של באפט, ברקשייר האתוויי, ששווי השוק שלה הוא 186 מיליארד דולר. פשיטת רגל מיידית של הבנק כתוצאה מהמשבר וירידה ברווחיות מותירה סיכון מסוים. כשבאפט ביצע את ההשקעה, הוא כבר ידע שגולדמן סאקס הפך מבנק להשקעות מסורתי לחברת אחזקות בנקאית שמפוקחת בידי הרשויות. אולם האפשרות לדילולים נוספים במניות כתוצאה מגיוסים או הזרמות הון נותרה בעינה. הפיקוח הממשלתי עלול להקטין מאוד את הרווחים העצומים שגולדמן סאקס נהג לגרוף מהפעילות בשוק ההון ולהביא לבריחה של סוחרים-כוכבים שיעדיפו לעבור לקרנות גידור. ועוד עובדה שאולי מקטינה את הסיכון: שר האוצר של ארה"ב, הנרי פולסון, הוא מנכ"ל לשעבר של גולדמן סאקס, ועיקר הונו עדיין מושקע במניות הבנק.
הטווח
דנקנר: למרות שני סיבובים של כניסה ויציאה מהירים ורווחיים למניות קרדי סוויס בשנה האחרונה, בקרבת דנקנר טוענים שהתוכנית היא להישאר עם חבילת המניות לתקופה ארוכה יותר. "הפעם זה אסטרטגי", אומרים שם. הועלתה גם האפשרות כי דנקדנר או נציג אחר של כור ישבו בדירקטוריון של הבנק. אלא שכמו בעבר, זינוק נוסף של המניות עשוי לשכנע את דנקנר לממש חלק מהפוזיציה, או את כולה.
באפט: השקעה לזמן ארוך. מניות הבכורה המניבות תשואה של 10% בשנה ללא הגבלת זמן הן נכס יוצא דופן. באפט מאמין בהשקעות לזמן ארוך, ומצדו הוא רוכש נכסים כדי "לא למכור אותם לעולם".
מה הוא אומר
דנקנר אינו מתבטא בציבור, אבל מקורבים אליו אומרים כי הבנק נבחן בידו זה תשעה חודשים. כן הם מציינים שהוא מתחיל להכיר אותו היטב, שהוא מוקסם מהמקצועיות של המנכ"ל וההנהלה, ושיש לנוחי דנקנר כימיה טובה עם מנכ"ל הבנק. דנקנר טס לציריך, ישב בלילה עם צוותו ונפגש מוקדם בבוקר עם הנהלת הבנק השווייצי.
באפט: כמו במקרים אחרים, באפט קיבל את ההחלטה בתוך שעות בודדות. "לא ראיתי את הנתונים. פשוט קיבלתי החלטה", הוא אמר, והסביר כי האיכות של צוות הנהלה של גולדמן, יחד עם העסק והמותג, סגרו בעבורו את העסקה. הוא ישב 15 דקות עם מנהל עסקים, קיים במהלך היום כמה שיחות טלפון, יצא מהמשרד ב-7 ונרדם ב 10:30.
מה אומרים המשקיעים
דנקנר: מזל או שכל? המשקיעים חצויים בין אלה המורידים את הכובע לפני התעוזה של דנקנר לקפוץ למים באחד הימים הקשים של העולם הפיננסי מעולם, לבין אלה הקובעים שאין זה מתפקידו של מנכ"ל של חברה עסקית-תפעולית להמר במיליארדי שקלים על מניות בחו"ל, בסביבה עסקית ובענף שאין לו בו יתרון תחרותי.
באפט: מציל או אופורטוניסט? גם אצל האמריקאים המשקיעים חלוקים. יש המתייחסים לבאפט כמציל שסימן לשוק את התחתית והחזיר את האמון בגולדמן סאקס ובמערכת הפיננסית כולה, וזכותו ליהנות מכך. אחרים רואים בו אופורטוניסט ציני שחילץ מגולדמן סאקס עסקה בתנאים שערורייתיים בעבור בעלי המניות; עסקה שאפילו הממשל לא קיבל כדוגמתה.
מזל או שכל?
הפילוסוף הרומי סנקה, בן המאה הראשונה לספירה, אמר כי "מזל זה מה שמקבלים כשהכנות מוקדמות פוגשות הזדמנות". אותו סנקה עצמו הוא גם אמר כי "מזל אינו הופך אדם לנבון". ויש גם פתגם אחר, הפעם משוודיה, מדינה שידיעה משבר בנקאי גדול בשנות ה-90', הקובע כי "המזל מעולם לא נותן, הוא תמיד מלווה".