אפריקה ישראל: בין המשבר ברוסיה לקריסה בארה"ב
מניית אפריקה צללה ביותר מ-80% מאז השיא, איבדה משוויה יותר מ-20 מיליארד שקל, והעמידה את לבייב בצמרת אילי ההון ששווי רכושם התכווץ. ערב יום הכיפורים ניסה לבייב לשדר מסרים מרגיעים למשקיעים. מיכאל רוכוורגר מונה את כל הבעיות העומדות בפני לבייב וחברת הנדל"ן שלו
ביום שלישי הוזעקו אנליסטים ומנהלי השקעות מודאגים למלון קראון פלאזה במתחם מגדלי עזריאלי בתל אביב, למפגש עם בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, המתגורר כיום בלונדון. הסיבה למפגש: נפילה חדה בניירות הערך של אפריקה עד כדי חשש ליציבותה.
מניית אפריקה צללה ביותר מ-80% מאז השיא, איבדה משוויה יותר מ-20 מיליארד שקל, והעמידה את לבייב בצמרת אילי ההון ששווי רכושם התכווץ. האג"ח של אפריקה הגיעו לתשואות זבל של 20%-40%, מה שהעמיד בסימן שאלה את יכולתה לפרוע את התחייבויותיה בהיקף של מיליארדי שקלים (כ-2.6 מיליארד ב-2008-2010).
במפגש שידר לבייב מסר מרגיע יחסית, ואמר שהעסקים של אפריקה ממשיכים להתקדם, כי הוא עומד מאחוריה במלוא העוצמה, וכי יש לו "יכולת ורצון לפרוע את כל התחייבויותיה עד 2010". מניית אפריקה ישראל אכן ניתרה ביום שלישי ב-23% (כשהיא מוסיפה לשווייה כ-800 מיליון שקל), ומרבית איגרות החוב של אפריקה רשמו עליות של עד 17%
לא בטוח כי התיקון החיובי הזה יימשך לאורך זמן, אבל העיתוי שבו בחר לבייב לערוך את המפגש עם שוק ההון - ערב יום הכיפורים - הוא עיתוי טוב למשקיעים לבחון את מהלכיו בשנתיים האחרונות, ולנסות להבין מה הביא את אפריקה ישראל למצב כל כך לא נוח בשיאו של המשבר הפיננסי הגדול אי פעם.
1. משבר האמון
לבייב עמל קשות כדי לבנות מערכת יחסים ראויה עם שוק ההון והתקשורת. באמצעות מערכת יחסי ציבור משומנת ובעקבות ההצלחות העסקיות שלו קיבל לבייב מעמד של איש עסקים בינלאומי, שעובר מפסגה לפסגה.
ואולם, בשנה וחצי האחרונות משהו השתנה. לא ברור מדוע דווקא בימים מאתגרים אלה, לבייב העדיף להיכנס למגננה בכל המדובר בקשר עם המשקיעים. במקום ליזום בעצמו מפגש עם שוק ההון הוא המתין, ואולי חשב שהדברים יסתדרו מעצמם. עם זאת, הוא ניסה באחרונה לשדר כי מצבו נזיל באמצעות הזרמה של 800 מיליון שקל לאפריקה בהנפקת זכויות, ופרע אג"ח שהנפיק באופן פרטי ב-600 מיליון שקל.
לשוק ההון זה לא הזיז. המניות והאג"ח המשיכו להתרסק, ומשבר הנדל"ן בארה"ב התחזק. הבורסה ברוסיה נפלה, והקפיצה את החששות ליישום התוכניות של אפי פיתוח. חברות הדירוג חתכו את דירוג האשראי של אפריקה בשלוש דרגות, ועסקת מכירת הנכסים המניבים לקבוצת עזריאלי התפוצצה. רק אחרי שנאלץ להגדיל את הביטחונות לבנקים ונוכח הדרישות הבלתי פוסקות של גופים מוסדיים, הרגיש לבייב צורך להתגונן ולהופיע בפניהם ביום שלישי.
2. רכבת המנהלים
לבייב דאג לציין כבר לפני שנתיים כי אפריקה גדלה למימדים של חברה בינלאומית, גודל המצריך רענון ועדכון בשדרה הניהולית של החברה. ספק אם לבייב ייחל לשרשרת הפרישות הרחבה שידעה החברה בשנה וחצי האחרונות, שכללה את סמנכ"ל הכספים שאול גליקסברג, מנכ"ל אפריקה ישראל פסיפיק יעקב בן משה, מנכ"ל בית ההשקעות מוטי ליבוביץ, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הנכסים באירופה אבי נוטה, ומנהל חטיבת הנכסים המניבים אוריאל עזרן.
השרשרת הגיעה לשיאה עם עזיבתו המפתיעה של המנכ"ל ארז מלצר, לאחר 16 חודשים בלבד בתפקיד. הבא בתור לערוק היה עופר קוטלר, מנכ"ל חברת התשתיות דניה סיבוס, שעבר לתפקיד דומה אצל המתחרה שיכון ובינוי של שרי אריסון, ואילו יורם קרן עזב את תפקיד מנכ"ל אפריקה מגורים לטובת תפקיד דומה בקרדן נדל"ן.
3. תעלומת העזיבה ללונדון
המעבר המפתיע של לבייב בסוף 2007 ללא הסבר משכנע הותיר תחושה קשה בקרב המשקיעים. "איך דווקא בזמן שאפריקה נשארת ללא מנכ"ל קבוע, לבייב מרשה לעצמו לארוז את המזוודות ולעזוב את הספינה?", טענו חלק מהם. לבייב טען כי הוא עוזב בכדי להיות קרוב יותר למניית אפי פיתוח ולמשקיעיה, אך בינתיים נראה שלא מדובר בטקטיקה יעילה - שכן מניית החברה צנחה מאז בכ-50% נוספים.
גם התמונות בתקשורת של הבית המפואר שרכש לבייב בשכונת יוקרה בצפון לונדון תמורת 70 מיליון דולר, ומטוס מנהלים יוקרתי שנרכש עבור אפריקה תמורת 50 מיליון דולר, לא תרמו לאנטגוניזם שהתפתח כלפי לבייב והחברות שבשליטתו.
4. המינוי של איזי כהן
מוקדם עדיין לקבוע אם לבייב צדק כשהעניק את מפתחות הניהול של אפריקה למנכ"ל לשעבר של חברת מגדל ביטוח, שיש לו ניסיון בניהול של גוף פיננסי גדול, אך לא של תאגיד נדל"ני בינלאומי. לבייב הצמיד לכהן את יד ימינו נדב גרינשפון, שיפקח עליו. גרישפון הוא אדם מוכשר, אך יש הטוענים שהוא עדיין רו"ח צעיר ללא ניסיון ארוך טווח בניהול קבוצה גדולה כל כך. המהלכים שהשניים הובילו בינתיים לא הותירו רושם עז.
5. ארה"ב ערב המשבר
כשלבייב נשאל במארס 2007 מה המוטו שלו בעסקים, הוא השיב באמרה "איזהו חכם - הרואה את הנולד", והוסיף כי "החוכמה היא לקחת החלטה קשה ולשים הרבה כסף. כך עשינו בניו יורק מיד לאחר קריסת מגדלי התאומים בספטמבר 2001. יזמים צריכים לזהות את הפוטנציאל של השווקים ולקחת החלטה בזמן אמת".
החושים העסקיים של לבייב לא סייעו לו, כמו לרבים אחרים, לחזות כי ארה"ב תגלוש למשבר פיננסי ונדל"ני מן הקשים שידעה אי פעם. העובדה ששני המוקדים העיקריים של פעילותו, רוסיה וארה"ב, נמצאות כעת במשבר גדול, היא בעוכריו.
במחצית הראשונה של 2007, ערב המשבר ולאחר הפרידה מהשותפות עם שעיה בוימלגרין בארה"ב, ביצע לבייב רכישות של נכסים בניו יורק, לאס וגאס, סאן פרנסיסקו ומקומות נוספים בהיקף של 2 מיליארד דולר. באפריקה טענו כי בניינים כמו ניו יורק טיימס, מגדל השעון ועוד הם מותגים, שישמרו על שוויים ויניבו רווחים גבוהים גם בתקופות של משבר.
ובכל זאת, לפני חודש וחצי הבינו גם באפריקה כי הזמנים השתנו, ובכדי לא להתרסק החליטו בחברה למכור נכסים ולהכניס שותף סיני, שיזרים כסף לקופה ויקל על הנטל המימוני. לבייב אישר ביום שלישי כי קיימת סבירות נמוכה שהעסקות יושלמו, וגם עתידם של הפרויקטים במיאמי, פניקס ולאס וגאס, שבה נרכשה קרקע ב-625 מיליון דולר, לוט בערפל.
6. רוסיה לקראת מיתון
השאלה הגדולה ביותר שמרחפת כיום מעל אפריקה נוגעת להימור הענק על השוק הרוסי, שמרכז 70% משווי הנכסים של הקבוצה. רוסיה של היום היא לא רוסיה של לפני חצי שנה או שנה. מניית אפי פיתוח צנחה מאז ההנפקה המוצלחת במאי 2007 בלונדון ב- 87%, ואיבדה 6 מיליארד דולר משוויה. לבייב, מצדו, כבר העלה אפשרות למחוק את החברה מהבורסה, אך ספק אם המשקיעים יאפשרו לו לעשות זאת.
לבייב עושה כעת ימים כלילות כדי להוכיח שגיוס ההון של אפי פיתוח, כ-1.4 מיליארד דולר, שבוסס על השקעות מסיוויות בנכסים שהיו בשלבים בתוליים בשוק עתיר סיכונים, אכן יממש את עצמו. אפי פיתוח מצוידת בקופת מזומנים של 800 מיליון דולר ובמימון של מאות מיליוני דולרים נוספים, אך ספק אם הסכומים האלה יספיקו כדי להשלים את 34 הפרויקטים שבהם החברה מעורבת - שדורשים השקעה גדולה הרבה יותר, בסדר גודל של מיליארדי דולרים.
7. מימוש הנכסים הלא מוצלח
נראה כי לבייב פספס את הגאות הגדולה במחירי הנכסים בישראל בכדי לבצע מימושים במחירי שיא, להכניס לקופת אפריקה מאות מיליוני שקלים, ולהוריד את הנטל התזרימי. אחרי שהעסקה למכירת חמשת הנכסים המניבים לקבוצת עזריאלי תמורת כ-2 מיליארד שקל התפוצצה, לבייב הודה במפגש עם שוק ההון כי "התנאים והמחירים של הנכסים היום לא זהים למה שהיו לפני כמה חודשים. אם לא נקבל היום 5.5% תשואה עבור קניון רמת אביב נשקול גם הצעות בתשואה של כ-7%, אולם לא נבצע זאת תחת לחץ ולא במחירי הפסד".
8. ההתנפחות למדינות ותחומים נוספים
באפריקה בחנו השקעות בנדל"ן בהודו וסין, הרחבת הפעילות בדרום אמריקה, וכניסה מהותית לתחומי האנרגיה, החקלאות והפיננסים. ייתכן שתשומת הלב הניהולית שדרשו העסקים החדשים וההשקעות הכספיות בהם היו קצת יותר מדי בעבור אפריקה, והשאלה היא מה יהיה על כל אלה בשנה הקרובה, ואם אפריקה יכולה להמשיך לבנות במזרח אסיה.
9. המינוף הגדול
לבייב הוביל את אפריקה להשקעות ענק בכל העולם באמצעות מינוף בהיקף של 23.2 מיליארד שקל מהבנקים ומשוק ההון. עכשיו, כשמימוש נכסים כמעט ואינו אפשרי, יכולת משיכת הדיווידנדים מהחברות הבנות קטנה ותזרימי המזומנים בכל החברות בקבוצה יורדים - המינוף האדיר הזה מאיים להפיל אותו, כך שיהיה הרבה יותר קשה לשרת את החוב.
10. הפארסה בדניה סיבוס
הפיקוח החשבונאי והפיננסי מעורר המחלוקת על הנהלת החברה, הובילו לכך שהיא רשמה ב-2007 הפסד עצום של 165 מיליון שקל, בגין אומדן שגוי של עלויות ההקמה של כביש 431. הפסד זה תרם לצניחת מנייתה ב-82% מתחילת השנה. על החברה, ומנכ"לה החדש אילן בן גיגי, עדיין מוטלת חובת ההוכחה כי המדיניות האגרסיווית שהוביל לבייב לזכייה בכל מחיר במכרזים גדולים, כמו רכבת הקלה וכביש 531, אכן נכונה. גם ההתרחבות ברוסיה, רומניה וקזחסטאן בימים אלה עלולה לעמוד לחברה לרועץ.
11. מוקדם מדי להספיד את לבייב
כשלבייב התבקש על ידי האנליסטים להציג מספרים מדויקים שעליהם הוא מתבסס בטענתו כי אפריקה תחזיר את כל התחייבויותיה, הוא השיב כי "לא לקח אתו את המצגת הזאת". עם זאת, לבייב הוסיף כי הוא עומד מאחורי אפריקה, ולא כדאי לזלזל בדבריו.
לבייב כבר הוכיח כי הוא משתדל לקיים את הבטחותיו. המשברים בשווקים אינם זרים לו, והוא כבר שרד כמה פעמים, ויצא כשידו על העליונה. למרות מחנק האשראי, ועל אף שלבייב הרבה פחות עשיר ממה שהיה לפני שנה, מי שקרא תיגר על תאגיד היהלומים הענק דה בירס לא יוותר כל כך בקלות.