יחימוביץ': מנהל ירוויח רק עד פי 50 מהעובד הזוטר
שר המשפטים, דניאל פרידמן, והרשות לניירות ערך תומכים בהטלת מגבלות על שכר המנהלים בחברות הבורסאיות. פרידמן: דירקטוריונים ינמקו כל שכר של מנהל הגבוה פי 40 משכרו של בעל השכר הנמוך בחברה
שכר מנהלי החברות הבורסאיות עשוי להיות אחד הגורמים הראשונים שיטופלו בעקבות המשבר הפיננסי הפוקד את ארה"ב והעולם. הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ להגביל את שכר המנהלים תופסת תאוצה, וחלקים ממנה זוכים לתמיכה הן מצד שר המשפטים דניאל פרידמן והן מצד יו"ר רשות ני"ע זוהר גושן.
בחודשים האחרונים ניהלה יחימוביץ דיונים עם משרד המשפטים, משרד האוצר והרשות כדי להגיע להסכמות שיאפשרו קידום חקיקה להגבלת שכר המנהלים. בשבוע שעבר שלח פרידמן מכתב לגושן וביקש ממנו להכין תקנות שיקדמו את הטיפול בעניין. במכתבו מציע פרידמן שלוש הצעות:
1. חברות ציבוריות יחויבו לפרסם בדו"חותיהן הכספיים את חמש המשכורות הנמוכות ביותר בארגון, לרבות עובדי קבלן וספקי שירותים, אך ללא ציון שמם של מקבלי שכר אלה.
2. חברות ציבוריות יחויבו לפרסם את מספר האנשים בארגון ששכרם נמוך פי 40 מהשכר המשולם לבעל התפקיד ששכרו הוא הגבוה ביותר בארגון.
3.בכל מקרה שהיחס בין בעל השכר הגבוה בארגון לבעל השכר הנמוך גבוה מפי 40, תפרט מועצת המנהלים מה היה הבסיס לשכר זה, ובין השאר תציין אם ביצועי החברה בשנה שחלפה היו גבוהים או נמוכים מהממוצע בחברות הציבוריות כולן ומהממוצע של החברות באותו ענף.
תקרת שכר התלויה במשכורת מינימום
הצעתה הבסיסית של יחימוביץ, שזכתה לתמיכה בוועדת השרים לחקיקה (למעט משרד האוצר, שהתנגד לה), היא רדיקלית יותר - ונועדה לחייב את החברות לשמור על זיקה בין שכרו של מקבל השכר הגבוה בארגון לבין שכרם של מקבלי השכר הנמוך.
על פי הצעתה, השכר המרבי של כל עובד בארגון לא יעלה על סכום של פי 50 משכר המינימום באותו ארגון, אלא באישורו של שר התמ"ת. ההצעה קובעת כי חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל ללא הגבלה, ואולם במקרה כזה היא תחויב להעלות גם את שכר העובדים - כך שהיחס ביניהם לא יעלה על פי 50.
עוד הציעה יחימוביץ לקבוע כי אם חברה תשלם למנהל שכר גבוה מפי 50 משכר העובד בעל השכר הנמוך, כל תשלום החורג מעבר לכך לא יוכר כהוצאה לצורך מס. יו"ר רשות המסים יהודה נסרדישי מתנגד לכך, וחושש כי הצעה זו תיאלץ את הרשות להקים מנגנון שיסבך את הליכי גביית המס. בעקבות המשבר הפיננסי בוול סטריט ובמערכת הבנקאות ברחבי העולם, יחימוביץ מקבלת רוח גבית להצעתה, והיא תובא בקרוב לדיון בוועדת העבודה של הכנסת.
הצעת החוק של יחימוביץ הדאיגה את רשות ני"ע, שחששה מהתקוממות של החברות הציבוריות ומיצירת מסלולי תגמול חלופיים ובעייתיים יותר. לכן נועדו ראשי הרשות עם יחימוביץ ועם אנשי משרד האוצר בחודשים האחרונים, בניסיון לנסח הצעת חוק חלופית מתונה יותר.
יחימוביץ: החוק שלי מתון יחסית
יחימוביץ אמרה אתמול בתגובה: "היתה אצלנו נטייה לברוח מהצורך להגביל שכר אסטרונומי של בכירים, אף ששכר הבכירים הגיע לרמות אבסורד, משום שהוא נהפך למסלול עוקף דיווידנד ושולם על חשבון ציבור המשקיעים. המשבר בארה"ב מגביר ומחדד את הבהילות שלא לפגר אחרי חקיקה דומה המתבצעת כעת בארה"ב ובאירופה, ולמהר לחוקק את החוק שלי, שהוא מתון באופן יחסי - לפני שהתביעה הציבורית תהיה לחוקק חוק רדיקלי בהרבה".
לדברי יחימוביץ, התפתחה נורמה שבה יש שני יקומים נפרדים. "ביקום אחד", לדבריה, "אין גבול לתאוות הבצע של מנהלי החברות, וביקום השני משלמים שני ציבורים מחיר כבד - העובדים שמועסקים יותר ויותר בשכר רעב, וציבור המשקיעים שמשלם מחירים גבוהים בנפילות של הבורסה ואינו שותף לחגיגה הוולגרית של קומץ מנהלים".
בתשובה לשאלה בדבר התועלת שתצמח מכך דווקא לבעלי השליטה בחברות, שישמחו לשלם משכורות נמוכות יותר למנהלים, אמרה יחימוביץ: "זה אכן משאיר יותר לבעלי השליטה או למשפחות, אבל זה יטופל בכמה הצעות אחרות. ההצעה הנוכחית היא נקודתית וספציפית ואינה מתיימרת לפתור את כל בעיות האי שוויון בחברה הישראלית. אני לא יכולה למנוע מבעלי השליטה לקבל את חלקם בדיווידנד, אבל המטרה היא שלא יהיו מנגנוני תגמול שיעקפו את הדיווידנד".