"גם אם משבר תקרת החוב של ארה"ב לא ייפתר - הסיכון לבנקים בישראל נמוך"

האם ישראל ערוכה להגעת החוב של ארה”ב לתקרה הקבועה לו בחוק ביום חמישי הקרוב? התרחיש החמור, אם משבר תקרת החוב האמריקאי לא ייפתר במועד, הוא מפולת בשוק האג”ח האמריקאי. מפולת כזו עלולה לסחוף את כלכלת העולם כולו למשבר, ובתוכה כמובן גם את כלכלת ישראל.

למעשה, מדובר בתרחיש כל כך אפקוליפטי, שבקרב קובעי המדיניות בירושלים שאלת TheMarker לגבי ההיערכות האפשרית של ישראל למשבר נתקלה בזלזול מה. כמה מקובעי המדיניות אמרו לנו בביטול כי מדובר בשאלה כמו “איך נערכים לפצצת אטום על תל אביב”, והוסיפו בבדיחות הדעת כי במקרה שתרחיש כזה יתממש, החלופה היחידה שעומדת לרשות מדינת ישראל היא להשקיע במטבע האינטרנטי ביטקוין.

מהתשובות אפשר להבין שהמדינה לא עסקה עד כה בהיערכות למשבר כזה, ולא בחנה את החשיפה האפשרית שלה אליו. מפני גישה כזאת בדיוק הזהיר לפני כשבוע השר לנושאים אסטרטגיים ולשעבר שר האוצר, יובל שטייניץ, כשאמר שעל האוצר ובנק ישראל לנסות להיערך למשבר - לפחות בדרך של שרטוט הסכנות הכבדות ביותר למשק. בין השאר הצביע שטייניץ על החשיפה של רזרבות המט”ח של בנק ישראל, שמושקעות ברובן הגדול באג”ח של ממשלת ארה”ב; החשיפה של הון הבנקים; החשיפה של ההון של הציבור דרך השקעותיו בשוק ההון - וסכנת מפולת בשוק ההון; השלכות אפשריות על החוב של ממשלת ישראל, שגויס דרך הערבויות האמריקאיות, ועוד.

כתבות נוספות באתר TheMarker

המרצים נגד הסטודנטים: "הם עילגים ומפונקים"

נתניהו ולפיד צפויים לבחור נגיד השבוע - אך עדיין מחפשים מועמדים נוספים

הניסיון למצוא תשובות לשאלות שהעלה שטייניץ העלה כי לגופים הממשלתיים שצריכים להיות ערוכים אין תשובות בדוקות. גם בבנק ישראל וגם באוצר העריכו כי ההסתברות לקריסת שוק האג”ח האמריקאיות נמוכה מאוד, והזכירו כי הפעם האחרונה שבה איים משבר על שוק האג”ח של ממשלת ארה”ב - כשחברת מודי’ס הפחיתה את דירוג החוב של ממשלת ארה”ב - קרה ההפך מן הצפוי, ומחירי האג”ח האמריקאיות דווקא עלו. הסיבה לכך היא שאג”ח של ארה”ב הן הנכס חסר הסיכון העיקרי של העולם, ולכן במצבי משבר המשקיעים נמלטים למצוא מחסה באג”ח אלה. כך קרה גם כשמוקד המשבר היה דווקא סביב יציבות האג”ח של ארה”ב.

במשרדי הממשלה העריכו כי גם אם התרחיש הגרוע מכל יתממש, והאג”ח של ממשלת ארה”ב יקרסו - אין הרבה מה לעשות כדי להתגונן מול תרחיש כזה. מכיוון שאג”ח ממשלת ארה”ב נתפשות כנכס חסר הסיכון העיקרי בעולם, כמעט כל ההשקעות הסולידיות בעולם ממוקדות בהן. עיקר ההשקעה של רזרבות המט”ח של ישראל או של ההון של הבנקים בישראל נמצא באג”ח ממשלת ארה”ב - ואין כל יכולת כעת להספיק ולשנות את הרכב ההשקעות, וגם אין כל כך סיבה לכך.

שטייניץ, עם זאת, טוען שיש דברים שהמדינה יכולה לבחון לעשות - למשל, להגדיל באופן זמני את הערבויות שהיא מעמידה, למשל, לבנקים או לגופים עסקיים קריטיים אחרים, כדי לסייע להם לגשר באופן זמני על המפולת באג”ח האמריקאיות - בהנחה שמפולת כזו היא טכנית וזמנית, ותחלוף בתוך כמה שבועות או חודשים.

בשלב זה, לא נשקל צעד כזה במשרד האוצר. באוצר מעדיפים להמתין להתפתחויות, כדי לראות כיצד משבר תקרת החוב האמריקאי מתפתח, אם בכלל. ההערכה היא שאם ייווצר משבר חמור, הפתרונות האפשריים יגיעו מהעולם: הרגולטורים בעולם, בעיקר בתחום הבנקאות, ייתנו הנחיות כיצד יש לנהוג בהון של הבנקים, למשל, כדי למנוע מהבנקים מלהיקלע למשבר.

החשיפה הממוצעת של הבנקים לא גבוהה

בכל מקרה, ניתן להרגיע כי לפחות רזרבות המט”ח של בנק ישראל, שמסתכמות ב–80 מיליארד דולר, הן מוגנות יחסית. אמנם החלק הארי של הרזרבות מושקע באג”ח של ממשלת ארה”ב, אבל עיקר ההשקעה היא באג”ח קצרות מועד מאוד - כלומר, החשיפה למפולת של תיק הרזרבות קטנה, מאחר שבאג”ח קצרות מועד תנודות המחיר, גם בעת מפולת, מתונות משמעותית.

ההשקעה באג”ח קצרות נבעה מהערכת בנק ישראל כי הריבית בארה”ב צפויה לעלות בשנים הקרובות, עם התחלת הצמצום של ההרחבה הכמותית שנקט הבנק המרכזי האמריקאי. מהלך כזה אמור להביא לנפילת מחירים בשוק האג”ח האמריקאי בכל מקרה, וכהגנה בחר בנק ישראל להתבצר בהשקעה באג”ח קצרות מועד ככל האפשר של ממשלת ארה”ב.

הרגעה נוספת התקבלה מכיוון החוב הממשלתי המגובה בערבויות אמריקאיות: הפגיעה בטיב הערבויות לא צפויה להשפיע על מצב החוב או על מעמדו המשפטי.

בנוגע להון הבנקים, ההערכות בבנק ישראל הן כי החשיפה של הבנקים לאג”ח של ממשלת ארה”ב אינה גבוהה. ככל הנראה, בממוצע עד 10% מהון הבנקים מושקע באג”ח אמריקאיות - כך שגם במקרה של מפולת חדה הבנקים אינם צפויים לספוג הפסדים כבדים מדי.

עם זאת, מדובר בנתון ממוצע בלבד. במקרה של בנק דיסקונט, למשל, החשיפה לאג”ח הקשורות לממשלת ארה”ב - אג”ח של סוכנויות אשראי המשכנתאות - גבוהה בהרבה. בנוסף, תרחישי קיצון שבדק בנק ישראל, שכללו משבר כולל בשוקי ההון בשיעורים דומים ואף גבוהים ממשבר 2008, לימדו כי הבנקים בישראל איתנים, וכי הון הליבה שלהם מסוגל לספוג זעזוע שוקי כזה, הגם שחלקם יספגו כנראה הפסדים לא קטנים. בשלב זה, בנק ישראל אינו נוקט פעולה מקדימה כלשהי בנוגע לחשיפת הבנקים למשבר תקרת החוב.