רם בלינקוב: "אם המחאה לא תטופל - היא תהפוך למהפכה אלימה תוך עשור"

"אין לפתוח את מסגרת התקציב או להגדיל גירעון אלא להפנות יותר תקציבים לסעיפים אזרחיים בתקציב", הוסיף רם בלינקוב, יו"ר כפרית ולשעבר ראש אגף התקציבים, בכנס "ישראל 2021"

רם בלניקוב
רם בלניקוב | צילום: יח"צ

"הגידול באי השיוויון פוגע בלכידות החברתית בעיקר. הוא מסוכן. מה שרואים עכשיו, המחאה, היא תהיה סיפור ילדים אם לא נסדר את זה תוך עשור כי היא תהפוך למהפיכה אפילו אלימה. כי ישנם מקורבים לצלחת שנהנים מהמצב" - כך אמר היום רם בלינקוב, יו"ר כפרית ולשעבר ראש אגף התקציבים, בכנס "ישראל 2021".

 

"היתה לנו בעשור האחרון מדיניות תקציבית מאוד אחראית", ציין בלינקוב. "היתה הפחתת נטל מס משמעותית ביותר. היא ליוותה בהקטנת אבטלה שהעלתה הכנסות ממס. היא לוותה בחשיפת המשק ליבוא. שיעורי הצמיחה היו גדולים. נרשמה ירידה בהוצאה ציבורית, אבל היה גידול משמעותי באי השיוויון לפי ממדד ג'יני, משמעותי ומטריד. אם לא יעשו שינויים משמעותיים, כמו בקצבאות ילדים הוא ימשיך לגדול".

 

לדבריו, בעיה מרכזית נוספת ממנה סובל המשק היא רמת תחרות נמוכה בשווקים: "ועדת הרכוזיות לא עוסקת בזה אלא בהפרדת סקטור פיננסי מריאלי ולא בענפים, אולם המחאה החלה מבעיות ענפיות, כמזון ודיור".

 

"מי  שמציע לפרוץ את מסגרת התקציב הוא פופוליסט חסר אחריות, כי זה יחריף את המצב. צריך לשמור על משמעת פיסקלית. בדרך הזו נפחית תשלומי הריבית. הקטנת תשלומי ריבית תאפשר צמיחה. זה יתן איתות חיובי לשווקים ויביא משקיעים", הדגיש בלינקוב.

 

לדבריו, יעד היחס בין חוב לתוצר צריך להיות 60%, לעומת 74% כיום. "צריך להגיע למצב שהממשלה שולטת על ההוצאה שלה. היום היא לא באמת שולטת. זה כמו בתחרות הורדת ידיים. התקציבים והפחתת המסים הולכים למי שיש יותר כוח. אם נגדיל את ההוצאה הציבורית בהגדלת מיסים תקטן ההכנסה הפנויה ותיווצר הרגשה יותר גרועה. מי קבע שתקציב הגירעון צריך להיות שיעור קבוע מהתוצר הלאומי? זה קשקוש. אין קשר בין גודל ההוצאה לאיום הבטחוני. למערכת הביטחון אין גבול".

 

"אני לא מציע להמשיך את העליהום על הטייקונים", אמר בלינקוב. "אם יש בעיה מבנית, לזה יש ממשלה. הקמתי חברה שנרכשה על ידי פרטנר. ביום שרכשה, היא סגרה את מחלקת האינטרנט והטלפון שלה. זה אומר שיש פחות מתחרים. אילן בן דב פועל לטובת הפירמה שלו. מישהו היה צריך לעצור אותו. זה גורם לריכוזיות ואת זה הממשלה עשתה".

 

בלינקוב הזכיר את הלחצים מצד גורמים אינטרסנטים במשק להרחבה תקציבית ב-2008, במשבר העולמי. "ב-2008 חלק ממי שמציע היום להגדיל את הוצאה הציבורית, אמר לנו אז, שיש תכנית האצה מינורית לשמור על היציבות. אמרו לנו תביאו 60-70 מיליארד שקל תוספת תקציב. הביאו את הדוגמה של אירלנד שהשקיעה כסף בשוק. אם היינו עושים את זה היינו היום ב'ברוך'".

 

לדבריו, "הכסף הגדול לא בתקציב אלא בהתנהלות המשקית. שוק המזון, החשמל, הרכב. למה לא פותחים את הרכב ליבוא מקביל?".

 

בלינקוב התייחס לנושא הקיצוץ בתקציב הביטחון: "אפשר לבחור בשתי דרכים. הדרך הקלה היא הפופוליסטית ונמנעת ממחלוקות והתמודדות ישירה עם בעיות - הגדלת הוצאה תקציבית. שר הביטחון הציע את זה כי הוא בראש מערכת שכל כולה חוסר יעילות. המנכ"ל הקודם שלו, בוכריס, שכר את מקינזי להתייעלות, מה אתה לוקח עוד ועדה. כי הוא יודע שזה נשמע טוב".

 

לדבריו, אמינות הממשלה תיפגע מהגדלת ההוצאה, תיפגע היציבות ויהיו קיצוצים בתקציב. לכן, הדרך האחראית שמירה על מדיניות פיסקלית תוך הגדלת ההוצאה האזרחית ויגדלו שירותים לאזרח ויהיו יותר עובדי רווחה, מורים, מרצים ורופאים. "אין סיבה לתת יותר שכר לקבוצות לחץ. כמו סווארים בנמל ומקורבים אחרים. הם סגרו הסכם טוב מאוד עם הממשלה. הם התחייבו לפתוח השוק שלהם לתחרות תמורת תוספות שכר היסטריות. והם לא עושים את הפתיחה לתחרות".