90% מהציבור: המחאה תגרום לשינוי בסדרי העדיפויות

בעוד המחאה צוברת תאוצה ונערכת לקראת הפגנת המיליון, שתביא או לא מיליון מפגינים למחות נגד הסדר הכלכלי-חברתי הקיים, סקר שערכה חברת המחקר "מידע שיווקי סי. איי" בהנהלת נעם רז ומירב שפירא בדק עבור מגזין TheMarker את עמדות הציבור לגבי המחאה. נתוני הסקר מראים כי המחאה החברתית סוחפת את העם: תשעה מתוך עשרה (כ-90%) מהמשיבים מעריכים שהמחאה תשנה את סדרי העדיפויות. 24% מהמשיבים סבורים שיחול בעקבותיה שינוי מהותי, וכשני שליש (66%) טוענים שהשינוי יהיה מועט.

עדות למעורבות הרבה של הציבור הישראלי במחאה עולה מהשאלה הפתוחה שהוצגה לנסקרים, 'מה צריך לשנות במדינה כדי שיהיה צדק חברתי', כאשר ל-78.4% מהמשיבים הייתה דעה בנושא. "מדובר בהיקף עצום. לשם השוואה, כאשר ל-10-15% מהנשאלים יש דעה לגבי מוצר או קונספט שיווקי חדש בעולם השיווק והתנהגות צרכנית, ברור כי יש הצלחה פוטנציאלית גדולה", אומר נעם רז מנכ"ל החברה. "נראה שאנשים מרגישים שהם יודעים מה צריך לשנות, וזאת בלי קשר למספר המפגינים שמגיעים מדי שבת או מצטרפים לחרם זה או אחר".

מה זה צדק חברתי?

הסעיף הראשון אותו ציינו המשיבים הוא שינוי בהיקף מס הכנסה על משכורות ושיפור במדיניות המיסים (26.1% מהנשאלים). מחירי הדיור, שהדליקו את פתיל המחאה צוינו במקום השני (24.2% מהנשאלים ), ואילו יוקר המחיה ועלות מוצרי היסוד (24.1% מהנשאלים) סוגרים את השלישייה הראשונה. אי שוויון בין עשירים לעניים (21.9% מהנשאלים) מצוין במקום הרביעי, ואילו נושא הוזלת מחירי הדלק צוין רק על ידי 2.6% מהמשיבים, בתחתית הרשימה. נושא החינוך שמדובר רבות דווקא זוכה להתייחסות משנית. נושא איכות החינוך הממלכתי זוכה רק ל 8.9%, סבסוד החינוך או חינוך חינם מוזכר רק על ידי 7.2% מהמשיבים.

בקרב המשיבים יש הבדל בתשובות בהתאם לרמת ההכנסה: ראשית, בעלי הכנסה מעל הממוצע ציינו באופן כללי יותר נושאים לשינוי מאשר בעלי הכנסה נמוכה (83.9% לעומת 73%). לא במפתיע, הם גם ציינו את נושא המיסוי יותר מבעלי הכנסה מתחת לממוצע (38.3% לעומת 18%) אבל גם את הצורך בשוויון בין דתיים לחילוניים (20.5% לעומת 4.6% בקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע, ו-6% בקרב בעלי הכנסה ממוצעת). יוקר המחיה ועלות מוצרי היסוד חשוב יותר בקרב בעלי ההכנסה הממוצעת (38.1%) לעומת בעלי הכנסה מעל הממוצעת (20.2%) ובעלי הכנסה מתחת לממוצע (24%).

המגדר של המשיב, כלומר גבר או אישה, משחק תפקיד מכריע בנושאים שיש לדעתם לשנות. אצל גברים הדרישה להורדת מסים היא הדומיננטית ביותר (26.2%) מוביל בפער גדול על הנושא הבא אחריו - יוקר המחיה ועלות מוצרי היסוד (20.9%) ועל אי שוויון בין עשירים לעניים (19%). גברים גם מחשיבים יותר מנשים את הצורך בשוויון בין חילונים לדתיים: אצל הגברים הנושא חשוב משמעותית יותר מאצל הנשים (14.2% לעומת 8.3%).

אצל נשים לעומת זאת, התפלגות הנושאים הייתה רחבה בהרבה: קרוב ל-30% ציינו את מחירי הדיור (לעומת 18.3% אצל הגברים), 26.2% ציינו את נושא המסים (בדומה לגברים), 27% את יוקר המחיה ועלות מוצרי היסוד, אי שוויון בין עשירים לעניים (24.6%): "הן גברים והן נשים רוצים להוריד מסים ולשלם פחות עבור דיור וקניות בסופר, אבל נשים מציבות יותר סעיפים בסדר העדיפות ורואות את המחאה ביותר היבטים. אולי כי בסוף היום ניהול הבית הוא ניהול נשי, והן רואות דברים שהגברים לא רואים בכל הקשור למחירי דיור, יוקר מחיה ועלות מוצרי היסוד. גברים מרוכזים בעיקר במיסוי על הכנסות, ואילו נשים גם בהכנסות וגם בהוצאות".

גם הגיל משחק תפקיד: צעירים עד גיל 24 ציינו יותר את יוקר המחיה ועלות מוצרי היסוד (40.4%), לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר (בקבוצות 25-34 ו 35-44 שציינו 19.4%, 13.3% בהתאמה). בגילאי 45 ומעלה ציינו יותר את נושא מחירי הדיור (31.2%) וגם את איכות החינוך הממלכתי (11.2%) משמעותי יותר מאשר בקבוצות הגיל האחרות.

מבחינה גיאוגרפית, כמצופה תושבי גוש דן ציינו יותר את נושא מחירי הדיור (31.5%), נושא שמטריד פחות את תושבי חיפה והצפון (20.6%), ואת תושבי השרון (15.3%). תושבי הדרום ציינו יותר את אי השוויון בין עשירים ועניים (32.7%), ולתושבי אזור ירושלים חשוב משמעותית יותר מאזורים אחרים לטפל באיכות החינוך הממלכתי (18%), ובשיוויון בין דתיים וחילוניים (15.7%).

אופטימיות? בעיקר בקרב תושבי הצפון והצעירים

רבים מהמפגינים חרדים לא רק לעתידם האישי אלא גם לעתיד ילדיהם במדינה. כאן התוצאות מעודדות באופן יחסי: על השאלה האם תהיה לילדינו מדינה יותר טובה, 42% מהעונים לסקר ענו בחיוב. מקרב העונים, גברים אופטימיים יותר (48.1%), מהנשים, שרק 36% מהן הרכיבו משקפיים ורודות. מי עוד אופטימי יחסית? צעירים בגילאי 18-24, בעלי הכנסה ממוצעת ותושבי הצפון.

לדברי רז, מדובר בנתון מעודד: "אנחנו עם של קוטרים, אנשים שרגילים להסביר למה מישהו או משהו לא בסדר. זאת התרבות שלנו. אם למרות הראייה הזו עדיין כמעט חצי מהאנשים מעריכים שבטווח הרחוק לילדים תהיה מדינה יותר טובה, זה לא רע בכלל".