רוצים שינוי? משרד הביטחון מסרב לקיצוץ; האוצר מסרב לחרוג מהתקציב

"לא יובל, בראש הוועדה לא יוכל לעמוד המנכ"ל שלך (מנכ"ל האוצר) או המנכ"ל שלי (מנכ"ל משרד ראש הממשלה). חייבים למנות לתפקיד אישיות ציבורית בעלת הכרה, שלא כפופה לנו, למשל איש אקדמיה, שיהיה מקובל על המפגינים ועלינו".

 

כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר יובל שטייניץ בשבוע הסוער שבין שתי ההפגנות הגדולות בשבועות האחרונים, כשהשניים דנו בהקמת ועדה שתבדוק את טענות המפגינים. כך החל להתגלגל המינוי של פרופ' מנואל טרכטנברג ליו"ר ועדת המומחים שאמורה להגיש לראש הממשלה ולשר האוצר עד סוף ספטמבר תוכנית ברורה לשינוי המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלת ישראל.

הסירוב של ששינסקי, העלבון של שני

ב-1 באוגוסט, נוכח גל המחאה הציבורית הגוברת, הודיע נתניהו בישיבת הממשלה כי יקים ועדת שרים ומומחים לפתרון המחאה. באותו יום הודיע מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, בהפתעה מוחלטת, כי החליט להתפטר מתפקידו. שני תיכנן עוד קודם לכן, ביוזמתו ובהתייעצות עם הנגיד, סטנלי פישר, הקמת ועדה בראשותו לטיפול במצוקת מעמד הביניים, ונפגע מהתנהלות הממשלה.

 

למחרת החלטת הממשלה החל מכבש לחצים אדיר על ראש הממשלה של שרים שביקשו להיות חברים בוועדת השרים-מומחים. מקובל היה כי שר האוצר יעמוד בראש הוועדה. כמה שבועות קודם לכן פנה שטייניץ לפרופ' איתן שישנסקי, יו"ר הוועדה הציבורית למיסוי הגז והדלק, וביקש ממנו שיעמוד בראש ועדה לגיבוש דרכים לסייע כלכלית למעמד הבינוני. ששינסקי דחה את הבקשה. שטייניץ סיפר לנתניהו על הפנייה לששינסקי, והציע להקים ועדת מומחים, בדומה לוועדת ששינסקי. נתניהו קנה את הרעיון.

 

די מהר סיכמו השניים כי המועמד המועדף לראשות הוועדה הוא טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. שטייניץ לחץ ונתניהו הסכים כי בוועדה יהיה מספר מומחים לא גדול, ומאידך גיסא מספר גדול של פקידי אוצר ומקורבים לאוצר, וכן אנשים ממשרד ראש הממשלה ומבנק ישראל. סוכם, שוב לפי דרישה של שר האוצר, כי לא יהיו בוועדה נציגים של משרדי ממשלה אחרים, גם לא כלכליים, כדי לא להכניס לוועדה גורמים אינטרסנטיים.

 

כדי לשכנע את טרכטנברג לקבל את התפקיד נפגש עמו שטייניץ פעמיים בביתו במבשרת ציון. שתי השיחות התמקדו בעבודת הוועדה, סמכויותיה ואפשרויותיה. סוכם בהן על כיווני הפעולה האפשריים. קודם לכן שוחח טרכטנברג עם ראש הממשלה בטלפון, ואחרי כן, במוצאי שבת שעברה, נפגש טרכטנברג עם נתניהו בביתו בירושלים. נתניהו הותיר שורה ארוכה של נושאים חשובים עמומים, אך סיכם כי הצוות יגיש את המלצתו בסוף ספטמבר.

אהוד ברק יעמוד על רגליו האחוריות

ביום שבת שעבר נפגש טרכטנברג גם עם הצלע הממשלתית השלישית, אהוד ברק, בדירת הפאר שלו במגדלי אקירוב. ברק חזר ואמר את מה שהוא אומר בשנים האחרונות כמעט בכל הזדמנות: הוא מבין את המצוקה החברתית בישראל, אבל תקציב הביטחון לא יכול בשום פנים לפתור את הבעיות. הוא לא אמר זאת בפגישה לטרכטנברג, אבל הוא ונתניהו סיכמו על תוספת של 5-7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון השנה, ולמערכת הביטחון גם תוכניות גדולות ל-2012.

 

בינתיים קיבל הביטחון 2 מיליארד שקל על חשבון התוספת ל-2011. באוצר טוענים: "לא היה ולא נברא. משרד הביטחון אולי יצליח לגרד פה ושם כספים, אבל בכל מקרה לא מדובר במיליארדים".

 

על כל פנים, נראה כי צפויה מלחמה גדולה לגבי לתקציב הביטחון. שטייניץ, לשעבר יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וביטחוניסט בהשקפת עולמו, תומך בקיצוץ צנוע מאוד, של 1-3 מיליארד שקל. עם זאת, גורמים בצוות טרכטנברג מדברים על קיצוץ גבוה יותר. ככל הנראה ברק יעמוד על רגליו האחוריות אם ינסו לקצץ בתקציב משרדו.

 

הוא צפוי לזכות לתמיכה, ולא במפתיע, מראש הממשלה. שטייניץ סבור כי ניתן לרכז משאבים, לטובת פתרון מצוקת שכבות הביניים, על ידי קיצוץ בתקציב הפיתוח של הרכבות, בהיקף מיליארדי שקלים, ועל ידי הורדה של כמה מסים עקיפים - שטייניץ אינו נלהב מאפשרות של הפחתת מע"מ - כולל מסי קנייה על חלקי חילוף לרכב (אבל לא מס קנייה על רכישת מכוניות, כי מספר המכוניות בישראל גדול ביחס לנפח הכבישים), הורדת מכסים על מוצרי מזון, ביטול פטור המע"מ על ירקות ופירות וביטול כמה פטורים ממס.

הנחיות ברורות מהבוס באוצר

עבודת ועדת טרכטנברג תתבסס על הנתונים שיספקו לה שני צוותים של האוצר, צוות של רשות המסים, בראשות מנהל הרשות יהודה נסרדישי, וצוות של אגף התקציבים, בניצוחו של הראש החדש של האגף, גל הרשקוביץ. שניהם יבואו עם הנחיות ברורות מהבוס, כלומר שטייניץ.

 

הצוות של רשות המסים יניח על השולחן את כל האופציות עם תג המחיר שלהן. נסדרישי יעמוד על כך, כי סך כל ההורדות בגבייה, עליהן יכריע צוות טרכטנברג, יהיה שווה לסך כל התוספות בגבייה, כדי שהכנסות המסים ב-2012 יסתכמו ב-232.3 מיליארד שקל, כפי שנקבע בעת הכנת התקציב במאי 2010.

 

לפני כשבועיים, עוד לפני שידע כי יעמוד בראש הוועדה, אמר טרכטנברג בישיבה רבת משתתפים עם מנכ"ל האוצר שני כי אסור לפרוץ את צד ההוצאה ואת מסגרת הגירעון בתקציב 2012. גם שטייניץ תבע כי בכתב המינוי של ועדת טרכטנברג ייאמר מפורשות כי הצוות לא יפרוץ את מסגרת תקציב המדינה ל-2012.

 

נסרדישי צפוי להסביר לוועדה כי כל הורדה של אחוז במע"מ (כיום 16%) משמעותה ירידה של 3.6 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, וכי מצד שני ניתן להגדיל את המקורות העומדים לרשות הממשלה על ידי הקפאת ההורדה המתוכננת ב-2012 של מס החברות והמס על יחידים, שתחסוך לקופת המדינה 2.5 מיליארד שקל; להקפיא בשנה הבאה את החוק לעידוד השקעות הון, שיחסוך עוד מיליארד שקל; להכביד את נטל המס על בעלי ההכנסות הגבוהות על ידי הוספת עוד שתי מדרגות מס לבעלי שכר גבוה (מדרגה חדשה לבעלי שכר של 60 אלף שקל ויותר ומדרגה נוספת לבעלי שכר של 100 אלף שקל ויותר); להטיל מס ירושה על ירושות של יותר מ-4 מיליון שקל (כפי שהציעה ועדת בן בסט ב-2000) וביטול שורה של פטורים ממסים, כמו הפטור ממע"מ על ירקות ופירות והפטורים ממס לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.

 

צוות אגף התקציבים יציע להגדיל את המקורות העומדים לרשות הממשלה, באחת משתי הדרכים הבאות: קיצוץ של מיליארדי שקלים בתקציב משרד הביטחון - הצעה שנתמכת על ידי שר האוצר שהציע לקצץ כ-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, ואמר כי מספיק להגדיל את השקיפות והיעילות של תקציב הביטחון ובכך לחסוך מיליארדי שקלים; או באמצעות קיצוץ רוחבי שווה בתקציבי כל משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון.

 

המבחן של טרכטנברג כראש הצוות להתמודדות עם המצוקה החברתית של מעמד הביניים, בנוסף לאספקט הציבורי החשוב שלו, הוא גם מבחן אישי חשוב מאוד לטרכטנברג בתור כלכלן. במערכת הכלכלית יש תחושה כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יסיים בתוך כמה חודשים את תפקידו. הצלחה של טרכטנברג והצוות שלו, תיתן לו עמדת זינוק טובה במרוץ לתפקיד ובסיכוי לבחירתו.