התנועה לאיכות השלטון: לפרק את גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים

בתנועה סבורים כי הפרדת המוסדות הפיננסיים מחברות ההשקעה הריאליות, כפי שתמליץ ועדת הריכוזיות, לא תוביל לשינוי מהותי

עו"ד אליעד שרגא
עו"ד אליעד שרגא | צילום: בוצ'צ'ו

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (ד') לשר האוצר ולחברי הוועדה להגברת התחרותיות במשק והביעה את עמדתה לפיה הרפורמה המתוכננת צריכה לכלול גם את פירוק גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים.

 

התנועה בירכה אומנם על ההחלטה הצפויה אולם הודיע כי לשיטתה הרפורמה צריכה להיות רחבה בהרבה, אחרת, טוענים בתנועה, המצב יישאר כפי שהוא היום רק במקום 20 משפחות, ישלטו במשק 30 משפחות.

 

"נשער לרגע מה יתרחש עם קבלת החלטתה הצפויה של הוועדה על פירוק ההחזקות הצולבות: בעלי ההון המחזיקים במוסדות פיננסיים יצטרכו למכור את אחזקותיהם למישהו (מן המשפחות העשירות במשק, מן הסתם); והרוכש יהפוך לבעל גרעין שליטה, אשר יהיה המוציא והמביא במוסד הפיננסי שרכש. ואם כך הדבר, מה הועילו חכמים בתקנתם?".

 

"כל עוד קיים המודל של גרעיני שליטה במוסדות הפיננסיים, אזי נגלה שבמקום לפזר את הריכוזיות שיצרו ההחזקות הצולבות, הגענו למצב שבו השליטה במוסדות הפיננסיים בסך הכל הועברה מידיהן של 10 המשפחות העשירות במדינה לידיהן של 10 המשפחות הבאות אחריהן בתור. הגדלנו את מספר השחקנים במשק בכמות מעטה ביותר - וההשפעה על הריכוזיות תהיה מעטה, בהתאם" ציינה התנועה בנייר העמדה".

 

"חשוב לציין כי המוסדות הפיננסיים מהווים את מחזור הדם של המשק, ולהתנהלותם יש השפעות רחבות היקף על כלל האזרחים. יש לוודא, אם כך, שהחלטותיהם ופעולותיהם תהיינה לטובת ציבור המחזיקים ולא לטובת המיעוט השולט בה.על כן נבקש מן הוועדה להגברת התחרותיות במשק כי בטרם תחל בגיבוש מסקנותיה הסופיות, יוקם צוות לבדיקת נושא פירוק גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים ומינוי דירקטורים מקצועיים - מהלך אשר יביא להחזרת השליטה על כספי הציבור לידי הציבור".

"לעבור למודל חדש"

התנועה לאיכות השלטון מציעה מודל חדש לפיו יפורקו גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים במקום למכור אותם. "יש לקבוע כי למשקיעים יתאפשר להחזיק בלא יותר מ-1% מסך נכסיו של מוסד פיננסי", מציעה התנועה וביחס לזהות הדירקטורים שיכהנו בדירקטוריון המוסדות הפיננסיים מציעה התנועה כי המדינה היא זו שתמנה את חברי הדירקטוריון".

 

אלא שמודל זו דומה למודל הקיים היום בבנק לאומי מודל שלא הוכיח את עצמו בכל הנוגע למאבק בריכוזיות האשראי בבנקים. שכן מנתונים המתפרסמים בדו"חות הכספיים של בנק לאומי, הנשלט בידי המדינה, עולה כי החוב של 6 קבוצות הלווים הגדולות הגיעה בסוף 2010 ל-74% מההון של בנק לאומי, המחושב לצורכי הלימות הון.

 

החוב של קבוצת הלווים הגדולה ביותר כלפי הבנק הגיעה בסוף 2010 ל-19.6% מההון של הבנק, המחושב לצורכי הלימות הון. בסוף 2010 עמד ההון של הבנק לצורכי הלימות על 40.9 מיליארד שקל. מכאן ניתן ללמוד כי לבנק יש לקוח בודד שקבוצת החברות שבשליטתו חבות לבנק 8 מיליארד שקל וכי 6 קבוצות הלווים הגדולות חבות לבנק 30.26 מיליארד שקל.

 

הצעה נוספת של התנועה הוא לאפשר הצבעה באסיפות הכלליות דרך האינטרנט וזאת על מנת להגביר את מעורבות הציבור. "מאחר שידוע כי משקיעים אינם מוכנים או יכולים להשקיע יום עבודה בנסיעה לחדר ישיבות בקומה ה-17 של בניין בלב תל אביב, כדי להשמיע קול ענות חלושה שמידת השפעתה שואפת לאפס;ומאחר שבמודל המוצע המטרה מרכזית הינה דמוקרטיה תאגידית אפקטיבית, המותירה את הכוח בידי ציבור מחזיקי המניות - יש לפעול לפישוט הפורמט של הצבעות האסיפה הכללית ולאפשר את ביצוען גם באמצעות האינטרנט".