שגיאות של עשרות מיליארדי שקלים בדרישות תנועת האוהלים

מסמך הדרישות של מחאת האוהלים מן הממשלה רווי בשגיאות של עשרות מיליארדי שקלים - כך עולה מבדיקת TheMarker של המסמך.

המסמך, שפורסם אתמול לראשונה, אמור לסכם את הדרישות של תנועת המחאה. המסמך כולל תביעות תקציביות רבות שמעלה תנועת המחאה, וכן את המימון התקציבי הנדרש עבורן באמצעות העלאת מסים. כותבי המסמך קובעים כי העלות של סך הדרישות שלהם היא 36.6 מיליארד שקל, וכי סך ההכנסה התקציבית מהעלאות המסים שהם מציעים היא 38 מיליארד שקל. מכאן הם מסיקים כי ניתן להיענות לכל דרישותיהם, ועדיין לצאת עם רווח תקציבי של 1.5 מיליארד שקל.

בין הדרישות שמועלות במסמך: חידוש מאגר הדיור הציבורי (2.6 מיליארד שקל - על פי אנשי האוהלים), חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים (8 מיליארד שקל), הקטנת מספר התלמידים בכיתה לממוצע ה-OECD של 21.4 (3 מיליארד שקל בארבע שנים), היענות לכל הדרישות של ההסתדרות הרפואית (3 מיליארד שקל), קביעת תקני שוטרים וכבאים לפי המקובל ב-OECD (1.5 מיליארד שקל), קביעת תקני עובדים סוציאלים ומורים לפי המקובל בOECD (1.5 מיליארד שקל במשך עשור), העלאת שכר המינימום ל-50% מהשכר הממוצע (1.5 מיליארד שקל), הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה (מיליארד שקל) ותוספת של 500 מפקחים על חוקי העבודה.

את כל הדרישות הללו, בעלות שנתית של 36.6 מיליארד שקל, הם מציעים לממן באמצעות תוכנית מהפכנית במיסוי. כך, הם מציעים להפחית את המע"מ ל-5% לשנה (עלות של 15 מיליארד שקל על פני ארבע שנים) ומנגד להעלות את מס ההכנסה לרמה של ועדת רבינוביץ' (22 מיליארד שקל); להחיל מס הכנסה על כלל ההכנסה (סעיף לא ברור - ככל הנראה הכוונה היא לביטול המס המופחת על רווחי הון וריבית המוערך ב-6 מיליארד שקל); וכן להפנות את עודפי גביית המסים להגדלת התקציב (10 מיליארד שקל). סך הכל הם מגיעים לעודף הכנסה לחלוקה של 38 מיליארד שקל.

עם זאת, בדיקה שערך TheMarker עם משרד האוצר ועם מומחים חיצוניים מעלה כי חלק גדול מהמספרים במסמך הם שגויים לחלוטין.

הפחתת מע"מ מ-16% ל-5% עלותה אינה 15 מיליארד שקל כי אם 40 מיליארד שקל. יש לציין גם כי אין אף מדינה בעולם המסתפקת במע"מ של 5%. מרבית מדינות אירופה מנהיגות מע"מ שבין 15% ל-25%. בניכוי פטורים שונים, מדובר במע"מ ממוצע באירופה של 12%-13%. כלומר, מדינת ישראל, חריגה בשיעור המע"מ שלה, בהשוואה עולמית, בכ-2%-3% לכל היותר

"רפורמות בחינוך לא צריכות להתמקד בהקטנת מספר התלמידים בכיתות"

מכאן עולה, כי ההנחה של המוחים כי הם מצאו די מקורות תקציביים כדי לממן את כל תביעותיהם היא מופרכת מיסודה. בפועל, הם מעלים מסים ישירים בכ-20 מיליארד שקל, ומפחיתים מסים עקיפים בכ-40 מיליארד שקל. כך נוצר מיד גירעון בהכנסות המדינה של 20 מיליארד שקל - ועליו הם מוסיפים עוד דרישות של 20 מיליארד שקל. משמע, ההצעות יוצרות פער של 40 מיליארד שקל בתקציב המדינה.

בנוסף, תמיהות לא פתורות עולות גם מכמה מהדרישות של המוחים: הקטנת מספר התלמידים בכיתות - מחקרים כיום בעולם קובעים כי מדובר בצעד מדיניות שגוי, וכי רפורמות בחינוך לא צריכות להתמקד בהקטנת מספר התלמידים בכיתות; קביעת תקני מורים לפי הממוצע של ה-OECD - לא ידוע על שום מחקר המלמד על מחסור במורים בישראל; העלאת שכר המינימום ל-50% מהשכר הממוצע - כבר קיים בפועל; תוספת תקנים ומיטות למערכת הבריאות - חלק מהצעדים כבר נעשו בפועל, והוויכוח כיום עם ההסתדרות הרפואית הוא בעיקר על שכר הרופאים ולא על תקנים.

על כל אלה ניתן גם להעיר, כי הסיוע הסוציאלי החשוב ביותר של ישראל לאזרחיה - ושנמצא במרכז ההמלצות של ה-OECD לשיפור המדיניות החברתית של ישראל - כלל לא נכלל במסמך. זהו הסיוע לעובדים עניים באמצעות מס הכנסה שלילי. כיום מקדישה לכך המדינה כמיליארד שקל בלבד, וההמלצה של ה-OECD היא להגדיל את הסכום באופן משמעותי.