פישר: "הופתענו מהמחאה החברתית - בגלל מצבו הטוב של המשק הישראלי"

"הופתענו מהמחאה בגלל מצבו הטוב של המשק הישראלי" - כך אמר הבוקר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, במסיבת עיתונאים מיוחדת על רקע המחאה הציבורית.

"המצב בחו"ל יותר שברירי ממה שחשבנו. הסביבה שבה המשק הישראלי צריך לעבוד הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו. אנחנו רואים את זה ביצוא הישראלי. אנחנו לא רואים התקדמות במשא ומתן לשלום - זה לא טוב למשק הישראלי".

"צריך לבדוק את הסוגיות לעומק, לנתח אותם, הן לא פשוטות. צריך  להציע תוכנית פעולה ולבצע. הרבה פעמים מציעים תוכניות אבל לא מבצעים אותן. אם תוכנית לא מצליחה - צריך לשנות. צריך להקים 4 קבוצות עבודה ל-4 הנושאים הבעייתיים. על הרמה הפוליטית להחליט מה לעשות - לא רק להטיל ביצוע אלא להקים צוותי מעקב כמו שנעשה ב-1985. אם יש בעיה שאי אפשר לפתור - להציג את זה מייד ולראות איך אפשר לפתוח. תוכניות לא מבצעות את עצמן בעצמן - מישהו צריך להתמקד בביצוע".

"מאז 2008, עלו מחירי הדירות בקצב מהיר מאוד - ב-40%. בימי העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90 בנו בקצב זריז מאוד - כ-50 אלף דירות בשנה. מחירי הדירות החלו לרדת ב-30% באמצע שנות ה-90 בעקבות הבנייה המואצת. בעשור האחרון, שיעור משקי הבית עלה על קצב הבנייה".

"יש אצלנו תהליך איטי מאוד של בנייה - מרגע החלטת שיווק הקרקע ועד גמר הבנייה חולפות 3.5 שנים. עכשיו דברים מתחילים לזוז. מאז 2005 בנינו בקצב של כ-30 אלף דירות בשנה עד שהיום בונים בקצב של יותר מ-42 אלף דירות בשנה".

פישר הביעה תמיכה בפתרון הוד"לים (ועדות דיור לאומיות) שמקדם ראש הממשלה: "אי אפשר לדרוש גם לעשות דברים יותר מהר וגם למתוח ביקורת כשמנסים לעשות אותם יותר מהר".

בבנק ישראל נקטנו בצעדים כדי להשפיע על הביקוש - זה הכלי היחיד שיש לנו. מנענו מהבנקים לתת הלוואות מסוכנות. הממשלה ניסתה לזרז את תהליכי הבנייה, בין השאר באמצעות רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. אני מקווה שהרפורמות יאושרו בכנסת ויתחילו להביא תוצאות. עם זאת, חשוב לזכור, אין פתרונות קסם להורדת מחירי הדירות".

פישר ענה למבקרים שמתחו ביקורת על מדיניות הריבית הנמוכה שהובילה לעליית מחירי הדירות: "לו לא היינו מורידים את הריבית, היינו נכנסים למיתון, היתה אבטלה והמצב הכלכלי לא היה מאפשר לקנות דירות. אם הריבית היתה גבוהה יותר - היו פחות בתים ולא יותר בתים כמו שטוענים. אם רוצים שלכל זוג צעיר יהיה בית במחיר סביר - צריך להגדיל את ההיצע ולבנות יותר. אני מקווה שלא נעשה מה שעשינו בעבר - בגלל הפיגורים נבנה בקצב מהיר מדי והמחירים יירדו באופן חד מדי עד 15%".

"יוקר המחיה מושפע מהריכוזיות. ועדה ליוקר המחיה צריכה לבדוק את הפער בין המחירים בישראל לבין המחירים בעולם. אני מניח שהסיבה היא חוסר תחרותיות. מחירים שאנשים משלמים עבור מכוניות גבוהים מדי בגלל המכס, בין השאר, כדי למנוע זיהום אוויר. אנחנו לא יכולים לשנות את זה בלי לדאוג לתשתית מתאימה".

"אסור לנו לירות מהמותן - אסור לתקןף וכדאי לנתח. ראש הממשלה אמור להקים ועדה שתבדוק את מערכת המיסוי - זה צעד חשוב מאוד. המס העקיף ירד מתחילת העשור האחרון ועד היום מ-100% ל-95% כשמסים ישירים ירדו מ-100% ל-74%. השינוי הזה גורם לשינויים בהתפלגות ההכנסה במשק. כולנו משלמים 16% מע"מ, מס הכנסה משולם בעיקר ע"י השכבות החזקות".

"קיימת הרגשה שהממשלה לא עובדת בעד האינטרסים של מעמד הביניים. צריך לקחת כל מיני שירותים שהממשלה מספקת ולבדוק איך הם עובדים - אין דרך אחרת. צריך לפעול בדרך רגישה. צריך לזכור שבהיבטים מסוימים - יש לנו ממשלה מצוינת. מערכת הבריאות טובה לאזרח הממוצע".

"תפקיד האוצר הוא לשמור על הקופה הציבורית - הם עושים את זה בכבוד ובאופן יעיל. שטייניץ ופקידיו שומרים על המשק. בלי המשמעת התקציבית - לא היינו שורדים את המשבר האחרון. קל מאוד לתקוף את כולם - לפעמים צריך להגיד מילה טובה על האנשים שעושים את עבודתם היטב. חבל שחיים שני עוזב את תפקידו. הוא עשה את תפקידו באופן יעיל ונעים - ובלי הרבה רעש".

"עד היום באוצר שמרו על מדיניות כלכלית בהתאם לנתונים. המדיניות של הממשלה היתה אחראית". "ייתכן שאנחנו נכנסים לתקופה לא פשוטה למשק הישראלי - בגלל המצב בעולם. אסור לנו להיכנס לשאננות - פיספסנו בעבר ובקלות אנחנו יכולים לפספס שוב. השינויים קורים מהר מאוד. צריך לשמור על מסגרת התקציב. צריך לבדוק את ההשלכות של כל דבר - אין פתרונות קסם. אי אפשר לתקן את הכל ביום אחד".

"המפגינים הם השדרה של המדינה. אצלנו, כמו בכל מדינה מפותחת, הם השדרה של המדינה. אלו אנשים שתורמים הרבה למשק, למדינה, לתרבות ולהצלחת ההיי-טק. אנחנו צריכים לבדוק ברצינות את הדרישות שלהם, את העלות שלהם, לבדוק מה לעשות ולעשות את זה באחריות".

"חלק מהדרישות שלהם הוא פוליטי. הם תורמים לאיכות הפוליטיקה והמשק הישראלי אבל מי שרוצה להשפיע על הפוליטיקה לא יכול לעבוד רק דרך המחאות. הם צריכים להיכנס לפוליטיקה - העבודה בכנסת היא קשה, קשה יותר לשכנע אנשים מאשר לקבוע את הריבית במשק. אם המפגינים לא יכנסו לפוליטיקה - זה יהיה הפסד להם והפסד לנו".

"עדיף להימנע מהלחץ הציבורי והתקשורתי - צריך לתת לממשלה זמן לפתור את הבעיה. אפשר לרוץ ולהגיד 'זה מה שצריך לעשות'. צריך להחליט איך כל המערכת עובדץ. איך ישפיעו כל הצעדים יחד. אני מקווה שתהיה הסכמה עם המפגינים מה אפשר לעשות מהר ומה אי אפשר מהר. המפגינים שואלים שאלות בסיסיות שאין להן פתרונות מיידיים, כמו בעיית הדיור, שבה החלה הממשלה לטפל".

"אפשר לשנות דברים בשוליים אבל אי אפשר לעשות שינויים קיצוניים - מה, נחזור לקומוניזם? יש בעיות אבל צריך לראות אותן בפרספקטיבה. מצב המשק הישראלי טוב. בעולם מחמיאים לכלכלה הישראלית".

פישר דואג ליציבות הבנקים

"המחאה מטרידה את פישר בשני כובעים שלו", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, "כמפקח על הבנקים, החשש הכי גדול של פישר הוא שמחירי הדירות ירדו. זה יכול לסכן את יציבות הבנקים שהחשיפה שלהם לשוק גדלה מאוד בשנים האחרונות. בכובע השני, פישר אחראי על רמת האינפלציה, ואם תהיה כאן פריצה תקציבית בעקבות המחאה יכולים להיווצר לחצים אינפלציוניים משמעותיים", מסביר גרינפלד.

הדאגה ליציבות המערכת הבנקאית, מעריכים כלכלנים, תביא את פישר להעלות ריבית בקצב מתון יותר מההערכות. "בנק ישראל לא יכול לדחוף להתמתנות מחירי הדירות באמצעות הריבית כי זה פוגע בלוקחי המשכנתאות", מסביר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו הראשי של דש. "בעלי המשכנתאות עדיין לא נמצאים במעגלי המוחים, אבל אם הריבית תעלה מהר מידי הם יצטרפו אליהם מהר מאוד. השילוב בין הידרדרות במחיר הדירות וההאטה כלכלית הצפויה היא שילוב מאוד מסוכן, שיכול להביא למשבר ומיתון".

"בתקופת רבין הוסיפו 25% ריאלי למשכורות של כל הסקטור הציבורי. נוצר גירעון שהביא להאצה אינפלציונית. מזה בדיוק פישר חושש", אומר יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי הון. לכן, מעריך גבאי, פישר יביע את עמדתו כי כל הוצאה חדשה צריכה להתממן בדרך כלשהי - אם זה על ידי קיצוץ רוחבי בהוצאות של כל משרדי הממשלה או בהעברה תקציבית מסעיף אחר. "אפשר למשל לבטל את כל ההטבות בחוק עידוד השקעות הון חוץ מהפריפריה. מדובר על הוצאות לא מועילות ובזבזניות. את אותן משאבים ניתן יהיה לנתב לפתרון המצוקות החברתיות", אומר גבאי.

השפעת בנק ישראל על מחירי הדיור

הנקודה שפישר ככל הנראה לא יתייחס אליה במסיבת העיתונאים מחר הן חלקו של בנק ישראל בעליות המחירים בשוק הנדל"ן. בקרב הכלכלנים קיימת הסכמה רחבה כי הסיבה המרכזית לעליות המחירים המואצות של השנים האחרונות היא רמת הריבית הנמוכה. בנק ישראל עצמו אף פרסם הערכה לפיה 60% מעליות המחירים בשלוש השנים האחרונות נבעו מרמת הריבית.

"פישר לא יקח על עצמו את האחריות על עליות המחירים", אומר גרינפלד. "היו גורמים חיצוניים שהשפיעו כמו עליית מחירי הסחורות, הדפסת כסף של האמריקאים ועוד. קשה לי לראות אותו אומר שהסיבה לכל זה היא הריבית הנמוכה. בפרט כשמבחינתו אינפלציה של 3%-4% זה משהו שבהחלט אפשר לחיות איתו".

גורם נוסף שהופך את העיסוק ברמת הריבית לפחות רלוונטי הוא רמתן הנוכחית- 3.25% לעומת 0.5% בשיא המשבר באמצע שנת 2009. "העלאת הריבית לרמתה הנוכחית בלמה את המשך עליות המחירים. אבל לא תפתור את בעיית הזוגות הצעירים", הוסיף גבאי. "מחירי הדירות נעצרו לכל הדעות, אם כי מחירי השכירות עוד לא עצרו".

גם בכל הנוגע למדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשער המט"ח, מעריך גבאי, ההשפעה על מחירי הדיור פחתה. "העובדה שהעודף שישראל החזיקה בחשבון השוטף נמחק יפטור את בנק ישראל מטיפול נוסף בייסוף השקל", אמר גבאי. פחות מעורבות של הבנק בקביעת שער החליפין של הדולר תמתן את השפעתו של הבנק על כוח הקניה היחסי של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן הישראלי.