סודות השקשוקה

עוכר הדין רם כספי, הפרקליט של האלפיון העליון, הפך שלא בטובתו לסמל לאופן שבו המדינה מוכרת את נכסי כולנו לקבוצה של אוליגרכים.

בסרט "שיטת השקשוקה" הוא הסביר, כנראה מבלי להבין מה קורה, למיקי רוזנטל איך יצר את "השקשוקה" של הפרטת צים והעביר אותה לידי האחים עופר במחיר זול מן הזול.

אגב, יופי של הפרטה זו היתה: האחים עופר חשודים כיום על ידי האמריקנים בכך שהם מפרים את האמברגו על איראן ושהם מכרו לה ספינות. האחים עופר מכחישים, כמובן. אולי כספי ייצג אותם.

לכספי, שמכיר את החוק משני צדדיו - הוא הורשע בהדחת עד בפרשת "הפגישה הלילית" וריצה את עונשו בעבודות שירות, אבל משום מה לא איבד את רשיון עריכת הדין שלו - היתה פליטת פה שניה השבוע.

הוא הסביר לבאי כנס רואי החשבון באילת שלתקשורת יש יותר מדי כוח, שהיא מדווחת על יותר מדי דברים, כמו על האנשים שאיתם נפגש שר האוצר, ולזה יש השפעה על שר האוצר. "יש דברים שזכות הציבור לא לדעת", אמר כספי. 

לשר האוצר - ולראשי המשק, במיוחד כאלה מהם שמחזיקים בחברות מופרטות - אין, ולא צריך שתהיה פרטיות, לא בכל מה שקשור לניהול עסקיהם. לא במקרה רוצה כספי יותר אפילה ופחות אור בחיים הכלכליים שלנו - הוא גוזר מהחושך קופון. הוא לא רוצה שנדע מי שקורה

עד סוף הקיץ אדע את התשובה

במשרדיו של האוליגרך יצחק תשובה ודאי נשמע צחקוק רם כאשר התפוצץ צינור הגז המצרי בפעם השניה: הפיצוץ אילץ את חברת החשמל להשען על הגז של תשובה, ויש להניח שהוא כבר זמם איך לנצל את המצב כך שהמיסים עליו, שהועלו קלות על ידי ועדת ששינסקי, יורדו.

כנראה, עם זאת, שזה לא מה שיקרה. השר לתשתיות לאומיות, עוזי לנדאו, שהיה מוכן להוציא אותנו למלחמה עם לבנון כדי להגן על הגז של תשובה אבל לא היה מוכן לגבות ממנו מסים, הודיע השבוע בשפתיים חשוקות שמשרדו שוקל להכניס את הגז לרשימת המוצרים שבפיקוח, כלומר כאלה שאי אפשר להעלות את המיסים שלהם בכל פעם שאיזה גביר חושק ביאכטה.

מה קרה? ובכן, כשמישהו אחראי בלעדית לאספקה של מוצר, הוא הופך לבעל מונופול, וזה בדיוק מה שקרה לתשובה ולגז שלו. בקרוב צפויות לצאת הנחיות שיאסרו על תשובה - שהוא, כזכור, בעל זכיון שהוענק לו על ידי ממשלת ישראל, קרי משתמש בנכס לאומי - לייצא את הגז למדינות אחרות, והוא יחויב למכור אותו למדינה. במחיר סביר. צחוקים.

כלכלה באפילה

המדור התייחס מספר פעמים לעובדה שחלקה של הכלכלה השחורה בישראל - כלומר, כלכלה שעליה אין מסים, כלכלת פשיעה או עבודה "בשחור" - גדול משמעותית מהמקובל בעולם המפותח. חלק ניכר מהישראלים עוד לא קלטו את הרעיון שכספי המסים הם של החברה כולה, ושכשמישהו משתמט מתשלום מס, הוא פוגע בכל השאר.

דו"ח שהוגש ל-OECD - ארגון המדינות העשירות, שישראל הצטרפה אליו בקול תרועה לפני כשנה, ושמתחיל לקלוט מהר שזו היתה טעות, אבל אין לו מנגנון לגירוש חברות - קובע שישראל היא אחת המדינות שלא עושות מספיק כנגד שוחד. הדו"ח מעניק לישראל הנחה מפוקפקת - הוא מציין שעד לאחרונה החוק הישראלי לא אסר על שוחד במדינות זרות - ושכדאי להמתין כדי לראות כיצד נאכף החוק. יצוין שהדו"ח נשמע מפקפק משהו. יצוין עוד שלמרות כל החגיגות הפומביות לפני שנה, ישראל עוד לא מינתה נציגים לוועדות השונות של ה-OECD. זה בסדר, נתניהו וליברמן בטח יפסיקו לריב בנושא מתישהו.

ספין השבוע: לב לבייב

הגביר השביר, סוגר שבועיים ברצף בתפקיד. הלז ציין השבוע פתיחת קניון כלשהו במוסקווה, ועל רקע ההצלחה החלקית - תפוסה של 61% - השתחץ שישראל קטנה עליו, שבעת משבר אגרות החוב לפני שנתיים היו לו "שבעה מיליארדים בכיס", אבל הוא לא עשה כלום.

למי ששכח, הסיפור ההוא נגמר בכך שחלק ניכר מהחוב של לבייב נמחק, והפרעון של החלק האחר נדחה. המון משקיעים קטנים נדפקו עד העצם. ההסדר עם לבייב התקיים משום שהוא הגיע לבית המשפט בפנים נפולות ואמר שאין לו כסף לפלאפל. עכשיו הוא אומר שהיו לו שבעה מיליארדים.

כך או כך, בין אם ניסה להקטין את יכולתו אז בין אם הוא מנסה לנפח את יכולתו כעת, מדובר בנוכל. חברה רצינית לא תשקיע בשום דבר שלו. ואם קרן ההשקעות או הפנסיה שלכם משקיעה בלבייב אחרי אסון אגרות החוב, הגיע הזמן לעבור לקרן אחרת.

צדיק השבוע: משה כחלון

יקיר המדור ממשיך את מלחמתו בערפדים הסלולריים, שמוצצים את דם הלקוחות בקשית, ועל פי תקנה חדשה שיצאה החודש - ותכנס, למרבה הצער, לתוקף רק בנובמבר - חברות הסלולר לא יוכלו יותר לחייב משתמש על שירות כלשהו אלא אם יש להן הוכחה כתובה או מוקלטת שהאיש הזמין את השירות, הבין מה המשמעות שלו, והבין גם כמה הוא ישלם עבורו.

אילן בן דב, אנא התייצב אצל רופא השיניים להחלפת ניב.