הקשר האיראני: המדינה עשויה לאסור על השקעה בקבוצת האחים עופר

ממשלת ישראל עשויה לאסור על גופים מוסדיים להשקיע בקבוצת האחים עופר אם יתברר כי הקבוצה קיימה קשרים עסקיים עם איראן - כך מסרו אתמול מקורות ממשלתיים ל-TheMarker. זאת לאחר שהממשל האמריקאי הודיע שלשום כי יכניס את הקבוצה ל"רשימה שחורה", לאחר שמכרה מיכלית לחברה איראנית. בקבוצת האחים עופר מכחישים את האשמה.

העסקה שעומדת במרכז הפרשה היתה עסקת מכירה של מיכלית על ידי חברת טנקר פסיפיק מקבוצת עופר ספנות לחברת קריסטל שיפינג תמורת 8.5 מיליון דולר. קריסטל שיפינג מכרה לאחר מכן את המיכלית לחברה האיראנית איריסל. עופר ספנות נמצאת בבעלות חברת האחים עופר אחזקת אוניות, שבה מחזיקה קבוצת האחים עופר של סמי עופר במשותף עם איש העסקים אודי אנג'ל, שהיה נשוי בעבר לליאורה עופר, בתו של יולי עופר. בקבוצת האחים עופר טוענים קריסטל שיפינג מכרה את המיכלית לחברה האיראנית ללא ידיעת קבוצת האחים עופר.

בהודעה שפירסמה שלשום טנקר פסיפיק נמסר כי החברה החלה לבדוק את הסנקציות שהטיל עליה משרד החוץ האמריקאי. לפי ההודעה, החברה פועלת כדי לעמוד בדרישות האוסרות סחר עם איראן. עוד מסרה החברה כי מאז שקיבלה את המידע על החקירה האמריקאית לפני כמה חודשים היא שיתפה פעולה עם הרשויות האמריקאיות והבהירה להן כי לא פעלה ישירות מול החברה האיראנית איריסל. עוד נמסר בהודעה כי טנקר פסיפיק משוכנעת כי ההחלטה האמריקאית מוטעית, והחברה פועלת מול משרד החוץ האמריקאי ורשויות אמריקאיות נוספות לפתור את הנושא במהירות האפשרית.

הידיעה על כוונת האמריקאים להכניס את הקבוצה לרשימה שחורה הגיעה לאחים עופר מגורמי ביטחון ישראליים לפני כמה שבועות. הקבוצה הבהירה לאמריקאים כי המכירה התבצעה מול חברת קריסטל שיפינג, שאינה מופיעה ברשימות האמריקאיות הכוללות חברות שהסחר איתן אסור. עוד ציינו בקבוצה כי קריסטל שיפינג ביצעה מכירה של המיכלית לאיריסל מבלי שיידעה את הקבוצה על כך במהלך העסקה.

מגעים עם משרד החוץ

מקורבים למגעים ציינו כי בימים האחרונים פנתה קבוצת האחים עופר למשרדי החוץ והביטחון לצורך קבלת סיוע בהוצאתה מהרשימה השחורה. המקורות הוסיפו כי במשרד הביטחון אימצו את הגרסה של האחים עופר והחלו לפעול מול האמריקאים. עם זאת, במשרד הביטחון הכחישו את הדברים ומסרו כי המשרד אינו מעורב כלל במגעים מול האמריקאים, אותם מרכז משרד החוץ.

מקורות בממשלה ציינו כי עדיין לא התקבלה עמדה ממשלתית רשמית בנושא. "זו החלטה בדרג שרים, ואף בדרג ראש הממשלה", ציינו המקורות. "צריכה להתקבל החלטה אם הגרסה של האחים עופר מקובלת על הממשלה, ואם כן, אם על הממשלה לפעול לשינוי העמדה האמריקאית בעניין. אם הממשלה לא תקבל את עמדת האחים עופר, היא תצטרך להחליט באילו סנקציות לנקוט. ארה"ב מצפה מישראל להפעיל את הסנקציות עליהן הוחלט באו"ם על חברות הסוחרות עם איראן".

בישראל קיימות שתי פקודות האוסרות על קיום קשרים עסקיים עם איראן - "פקודת המסחר עם האויב" ו"פקודת היבוא והיצוא", שתיהן משנות ה-30 של המאה הקודמת (ראו מסגרת). עם זאת, גורמים ממשלתיים סבורים כי פקודות אלה אינן רלוונטיות למקרה, כיוון שלא מדובר בהוצאת סחורה מישראל לאיראן.

עם זאת, החלטה שהתקבלה בממשלה ב-2008, במסגרתה נחקק חוק האוסר על גופים מוסדיים להשקיע בתאגידים ישראלים וזרים המקיימים קשרי עסקים עם איראן, עשויה להתגלות כמשמעותית יותצר. לצורך יישום ההחלטה הוקמה ועדה מיוחדת, שבראשה עומדת כיום הילה בן חיים מאגף שוק ההון במשרד האוצר, האחראי על גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל. בוועדה חברים גם נציגי משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון, משרד התמ"ת, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך ובנק ישראל.

הוועדה מתכנסת באופן סדיר, ואף הקימה תת-ועדה הבוחנת מדיניות ספציפית ביחס לחברות שתורמות ישירות לתוכנית הגרעינית של איראן. בין היתר דנו חברי הוועדה בעבר בשאלה אם להשתמש לצורך יישום האיסור ברשימות קיימות של חברות שהקשר איתן אסור, דוגמת הרשימות האמריקאיות, או לערוך רשימה חדש ורחבה יותר. באחרונה הוחלט לשכור חברת ייעוץ שתחפש חברות נוספות שיש לאסור את הקשר איתן.