חינוך רע

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העלה ברבעון הראשון של 2011 את הריבית בכאחוז אחד. כתוצאה מכך, מיהרו הבנקים להעלות גם את הריבית על האוברדרפט, כלי נשך ומקור הכנסה עיקרי שלהם. האמת, הגיוני. זו המשמעות של העלאת ריבית: שהכסף עולה יותר.

הגיוני, אבל לא הגון: הבנקים שמיהרו להעלות את האוברדרפט, לא הוסיפו אחוז להכנסותיהם של אנשים שנמצאים ביתרת זכות. הרי בישראל, בניגוד לעולם, אתה עובד בשביל הבנק ולא הבנק בשבילך. הבנקים לוקחים את הכסף שלך, משתמשים בו כבסיס הון להענקת הלוואות ולגלגול כספים, אבל לא חושבים שמגיע לך משהו עבור השירות - כלומר, בהנחה שהם חייבים לך (אתה ביתרת זכות) ולא אתה להם.

הכנסת מדברת כבר שנים על הנושא, אבל שום דבר לא קורה. השבוע איים אופיר אקוניס שאם הבנקים לא יטפלו בנושא, הכנסת תטפל בו באמצעות חקיקה. לשמוע הצהרות כאלה מידיד מובהק של אנשי ההון כמו אקוניס, מי שהיה הדובר של נתניהו, קצת מצחיק; ועל כל פנים, קשה להאמין שבבנקים רעדו מפחד.

בינתיים, הציבור בישראל הולך ומאבד את שאריות האמון שלו בבנקים. לא שהרזרבה היתה גבוהה במיוחד. 74% אמרו בסקר שהוצג במכללה האקדמית בנתניה שהם סבורים שהבנקים לא הגונים, ו-75% אמרו שהרפורמה בעמלות מועילה לבנקים, לא לאזרח הקטן. במקום מנהלי הבנקים, הייתי מודאג: עוינות מצד 74% מהציבור לא מבשרת טובות. והיא תתפוצץ, בסופו של דבר.

צ'חנובר אומר בגלוי שלא סביר שיהיה עוד ישראלי שיחזור על ההישג שלו, פשוט משום שמערכת החינוך הישראלית התדרדרה קשות מאז שהוא למד בה. יש לכך שני הסברים בסיסיים: הזנחה, והתמקדות בצרכי מערכת הבטחון

אור אדום מהבהב

זוכה פרס נובל לכימיה, אהרון צ'חנובר, התראיין השבוע לכלכליסט, והזהיר מפני ההרס השיטתי של מערכת החינוך. בעוד ששר החינוך מלעיט אותנו בהבלי ציונות, יהדות וערכים, הוא מזניח - כמו כל קודמיו, הוא פשוט המסכן הנוכחי - את הבעיות הבסיסיות של המערכת.

צ'חנובר אומר בגלוי שלא סביר שיהיה עוד ישראלי שיחזור על ההישג שלו, פשוט משום שמערכת החינוך הישראלית התדרדרה קשות מאז שהוא למד בה. יש לכך שני הסברים בסיסיים: הזנחה, והתמקדות בצרכי מערכת הבטחון.

ההזנחה, שמתבטאת הרבה מאד בקיצוצים הבלתי פוסקים בתקציב לצד עליה גדלה והולכת של מספר התלמידים, מגיעה לשיאה במספר התלמידים בכיתה. המספר הזה, 40, נקבע כרף עליון זמני - בשנות השישים. בישראל, כל זמני הוא קבוע. מי שרוצה תלמידים שיצליחו ללמוד, יצטרך לעבוד עם כיתות קטנות יותר, הרבה יותר מורים, ומורים טובים יותר. את כל זה משרד האוצר פשוט לא רוצה לעשות.

ספין השבוע: לב לבייב

הגביר השביר, שחולץ כשנה אחרי שהחברה שלו, אפריקה ישראל, לא יכלה לעמוד בתשלומי אגרות החוב שלה, הסביר אז שאין כסף, ושזה או שהמשקיעים יעברו "תספורת", או שהם לא יקבלו כלום.

ובכן, השבוע רכש לבייב יהלום כלשהו ב-11 מיליוני דולרים.

אז מסתבר שלבייב דווקא יש כסף, רק שהוא לא רוצה להחזיר אותו לבעלי החוב שלו, ומעדיף להוציא אותו על צעצועים יקרים. לזכור, לפעם הבאה שהוא ינסה לשכנע מישהו שהוא אדם אחראי ושניתן לסמוך עליו.

צדיקת השבוע: הכנסת

חוק חדש, שעבר בינתיים קריאה טרומית אבל נראה מבטיח, קובע שחברות שמקליטות את הלקוחות גם יהיו חייבות להעמיד לרשות הלקוחות את ההקלטות, אם הלקוח ייקלע איתן לסכסוך משפטי.

מאחר וחלק ניכר מבעלי העסקים ואנשי המכירות בישראל הם נוכלים שאומרים לך דבר אחד וכותבים דבר אחר, ההקלטות האלה יכולות לשמש יופי של הוכחה לאנשים שמנסים לתבוע את הנוכלים.

אם החוק הזה יעבור, הנוכלים יצטרכו לספק את ההוכחות - או להסביר מדוע הם השמידו אותו. הצעת שיפור: בקשו מאיש המכירות לחזור אליכם, והשתמשו בתוכנת הקלטות משלכם. החוק הישראלי מרשה הקלטה של שיחה שאתה צד לה. ההנאה מובטחת.