צאו לרחובות

נגיד בנק ישראל מסיר את הכפפות • הממשלה שודדת את האזרחים באמצעות מס הדלק • וכמובן – הספינים והצדיקים • סיכום שבוע בכלכלה

פקק תנועה
פקק תנועה | צילום: רוני שיצר

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר השבוע דברים ברורים מאד: הוא נאלץ להתערב בגסות בשוק הבתים, כדי למנוע את פקיעתה של בועה שעשויה להעלים יחד איתה גם את הכלכלה הישראלית.

 

הבועה הזו, כמו בועת הדיור האמריקנית שהביאה לנו את השנים הנוראיות 2007-2009, נובעת משילוב של מספר גורמים. הבולט שבהם הוא חמדנות בנקאית: מאז 2007, ציין פישר, עלו מחירי הדירות ב-62%; המשכנתא הממוצעת, מצא כלכליסט, עלתה מ-259 אלף ש"ח בדצמבר 2006 ל-556 אלף ₪ כיום - עליה של 119%; אבל המשכורת הממוצעת עלתה עד סוף 2009 ב-13% בלבד.

 

כלומר, עליית המחירים והמשכנתאות גבוהה משמעותית יותר מעליית המשכורת. כלומר, הבנקים נותנים במודע לאנשים משכנתאות שקיים סיכון גבוה שהם לא יוכלו להחזיר. אחרי הכל, זה כבר יקרה במשמרת של מישהו אחר. פישר אמר במפורש שהמטרה שלו היא להגן על הצעירים, "כדי שלא יקחו את המשכנתאות הכי מסוכנות". ומי נותן להם אותן?

 

 

ראויה האמת להיאמר שבהתחשב בכך שדלק הוא אמצעי מובהק לזיהום הסביבה, מיסוי גבוה על דלק הוא רציונלי. אבל בתנאי אחד, שמתקיים באירופה ושרחוק מאד מלהתקיים בישראל: שתהיה מערכת תחבורה ציבורית יעילה, שתאפשר לכל אדם להגיע מכל מקום לכל מקום בכל זמן

מדליק מי שמדליק ראשון

מחיר הדלק למכוניות מטפס לגבהים בלתי רציונליים, ושוב - אלה לא כוחות שוק. זו מדיניות מוצהרת של האוצר.

 

שר האוצר אומר שהוא לא יודע מה רוצים ממנו. הוא מצביע על כך שבמדינות אירופאיות יש מס גבוה על דלק, גבוה אפילו יותר מזה בישראל. זה נכון, וראויה האמת להיאמר שבהתחשב בכך שדלק הוא אמצעי מובהק לזיהום הסביבה, מיסוי גבוה על דלק הוא רציונלי. אבל בתנאי אחד, שמתקיים באירופה ושרחוק מאד מלהתקיים בישראל: שתהיה מערכת תחבורה ציבורית יעילה, שתאפשר לכל אדם להגיע מכל מקום לכל מקום בכל זמן.

 

על מערכת התחבורה הציבורית הישראלית, שמנוהלת על ידי כוחות השוק, מיותר להרחיב את הדיבור. נציין רק שהיא כלל לא פועלת במשך יום וחצי מתוך שבעה ימים בשבוע, ודווקא אלה שמיועדים למנוחה ובילויים.

 

 

הנהגים: הפרה החולבת של המשק

בהתחשב בכך שאין מערכת תחבורה ציבורית בישראל שראויה לשמה, ושלא תהיה כזו בעשר השנים הקרובות לפחות, החזקה ברכב ובהתאם הוצאה על דלק היא מעשה רציונלי. דא עקא, שהאוצר הפך את הנהגים לפרה החולבת שלו. חלק ניכר מהעלות הנוכחית של הדלק היא מס, ובאוצר לא מהססים לומר זאת; הם פשוט אומרים שמי שמצביע על כך צריך להסביר מאיפה הוא יסגור את הבור בגביית המיסים שייגרם כתוצאה מהורדת המס.

 

אם כבר שאלתם, אז הנה תשובה פשוטה: הפסיקו להוריד את מס ההכנסה לעשירונים העליונים, ובטלו את ההורדה של מס החברות. המיסים האלה הם מיסים ישירים ופרוגרסיביים; מיסוי על דלק, שחל באותה מידה על מי שיש לו יאכטה ומטוס פרטי ועל מי שנוסע בלאדה ולא מסוגל לסגור את השבוע, שלא לדבר על החודש, הוא מס רגרסיבי. זו חלוקה מחדש של העושר, שמעניקה למי שיש לו עוד קצת, על חשבון מי שאין לו. אבל באוצר, כמובן, אוהבים את זה ככה.

ספין השבוע: פרטנר (אורנג') ומירס

שתי חברות הסלולר הללו, הבחין משרד התקשורת, ממשיכות למכור מכשירים באמצעות חוזים שבהם כתוב במפורש שהחברה רשאית לגבות קנסות יציאה גבוהים מלקוחות שהחליטו שהם מעדיפים שירות מספק אחר. החל מהראשון בינואר 2011, הסעיפים האלה בחוזה הם בלתי חוקיים. שתי החברות שמדובר בטעות, ושהם החתימו לקוחות על חוזים מיושנים, ושהן מחויבות לחוק. איכשהו, הטעויות עובדות תמיד רק בכיוון אחד. לידיעתכם/טיפולכם.

צדיקי השבוע: אזרחים שנמאס להם

קבוצת אזרחים, שבצדק מאסו בקבלת כל דבר מרמה של הבנקים כמובן מאליו, תבעה את בנק פועלים על כך שכחלק מהתרגילים הקבועים שלו, הוא גבה עמלה עבור הדפסת דו"ח חודשי ב-2009, כשהוא גובה מחיר אחיד של 25 שקלים, ללא קשר למספר העמודים שהודפסו, וזאת בניגוד לתקנות בנק ישראל.

 

הבנק יחזיר את הטרף הלעוס ללקוחות שיידעו על התביעה ויוכלו לבקש את ההחזר, כשהוא כמובן מסרב לקחת אחריות על התרגיל ואומר שהוא עושה זאת כדי שלא ייראה כאילו הוא גובה עמלות גבוהות יותר מבנקים אחרים.

 

לידיעתכם/טיפולכם.