עושק מורשה

עובדי הרווחה יצאו השבוע לשביתה, ולפחות בתחילתה הם זכו לתמיכה ציבורית, כמו גם לתמיכה תקשורתית - עד שזו השתעממה והלכה לדוג סיפורים אחרים.

האוצר, מטבע הדברים, אמר שזו שביתה בלתי מוצדקת. מבחינתו, מעולם לא היתה שביתה מוצדקת.

העו"סים נמצאים בבעיה: אין להם שלטר להוריד. הם לא יכולים לכבות את האורות במדינה או לתקוע את הטיסות בנתב"ג. הם מטפלים בחלקים הבעייתיים ביותר של החברה, כאלה שאין להם קול או השפעה.

לכן האוצר יכול היה להציע את ההצעה המשפילה שלו השבוע.

כשנתניהו עושה דבר כזה, הוא לא חושב על זוגות צעירים או על מצוקת הדיור; אחרי הכל, במילייה שלו אין בעיה כזו. לא, הוא חושב על חבריו הקבלנים ועל המאכערים. ה"רפורמה" הזו, כמו כל תרגיל כלכלי של נתניהו, תהיה בכיה לדורות

אנרון הישראלית

פעם, לא כל כך מזמן, היתה חברת אנרגיה אמריקנית בשם אנרון, שנחשבה לחברה חדשנית במיוחד והתקשורת הכלכלית קשרה לה כתרים. כעבור זמן לא רב, התבררה האמת המחפירה: כל העסק היה תרמית מתחילתו ועד סופו, אנרון יצרה משברי אנרגיה מלאכותיים - הפסקות חשמל באמצע הקיץ הקליפורני - כדי לגרוף עוד כסף, והכל נגמר בבתי המשפט הפליליים.

משהו מעין זה קורה לאחרונה עם חברות הגז שלנו (או, בשמן המקובל יותר, יצחק תשובה). עקב המצב הגיאו פוליטי, אספקת הגז ממצרים לישראל הופסקה ולא ברור אם תתחדש; המצרים מאשימים את משפחת מובארק בשחיתות בנושא ובכך שמכרו לישראל גז במכירים נמוכים מהמקובל, תמורת גזירת קופון לכל אחד משני בניו של מובארק. לפתע, הודיעו חברות הגז שהן צריכות לבצע תיקונים באסדת ים תטיס, וראה זה פלא! פרצה תקלה בת כמה שעות. איזה צירוף מקרים משונה.

במקביל, תשובה מגביר את הלחץ על המדינה, ומודיע שהוא רוצה לפתוח מחדש את החוזים של חברות הגז עם חברת החשמל, הלקוחה העיקרית המיועדת של הגז. הוא רוצה מחירים גבוהים יותר והוא רוצה פטורים שונים ממס. תשובה, בקיצור, עושה לנו תרגיל כיפה אדומה כתגובה על מסקנות ועדת ששינסקי. הפתרון פשוט למדי: להלאים את הגז, עכשיו, ולשלוח את האוליגרך למצוא קבוצה אחרת לדפוק. הישראלים ידועים בכך שהם מסרבים להיות פראיירים, לא? 

מאחז העיניים

ראש ממשלתנו היקר, בנימין נתניהו, זכה בעבר לכינוי "הקוסם". כינוי מתאים יותר יהיה "מאחז העיניים". נתניהו ניסה להעביר במשך שנה וחצי, ללא הצלחה, את ה"רפורמה" בקרקעות שלו - וכשנתניהו אומר רפורמה, הוא מתכוון לחלוקת קרקע זולה לקבלנים שיבנו עליה דירות יקרות.

זה לא עבד, אז נתניהו ניצל את משבר הדיור כדי להודיע על "סופרטאנקר" חדש: הוא יקים ועדות מיוחדות כדי להפשיר את הקרקעות. או, בקיצור, ינסה לדחוף דרך החלון את מה שהכנסת סירבה לאפשר לו להעביר דרך הדלת. כבר היה נסיון כזה, בשנות התשעים, על ידי אריאל שרון, וזו היתה בכיה לדורות.

כפי שאמרו שורה של פרשנים השבוע, הצעד של נתניהו מיועד לעקוף את החוק ולעקוף את הכנסת. כשנתניהו עושה דבר כזה, הוא לא חושב על זוגות צעירים או על מצוקת הדיור; אחרי הכל, במילייה שלו אין בעיה כזו. לא, הוא חושב על חבריו הקבלנים ועל המאכערים. ה"רפורמה" הזו, כמו כל תרגיל כלכלי של נתניהו, תהיה בכיה לדורות.

ספין השבוע: משרד האוצר

השבוע (רביעי) אושרה תכנית החירום של חברת החשמל, שמיועדת להביא לכך שישראל, מדינת עולם 2.5, לא תדרדר לגמרי לעולם השלישי ויהיה בה חשמל. משרד האוצר סירב לממן את העלויות מתקציב המדינה, ומי שיממן אותן יהיה הציבור.

חברת החשמל תוריד את התעריפים של החשמל בכ-חצי אחוז מדי שנה ב-15 השנים הקרובות, במקום להוריד אותם כבר עכשיו בעשרה אחוזים. כי חשמל - כמו מים, כמו דואר - הוא מצרך ציבורי, וכידוע אסור לממשלה לעבוד לטובת הציבור.

העברת כספים לעשירים, מצד שני, היא כנראה כן צורך ציבורי דחוף, כי בשביל זה האוצר לא חוסך במאמצים.

צדיק השבוע: יובל שטייניץ

שנאמר, גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום. שטייניץ אצר אתמול בכנסת דברים שכמעט ולא נאמרו בדיון על גזל הגז - שהצורה שבה מתנהלות חברות הגז היא בלתי מוסרי. אלו אוצרות המדינה של ישראל, הוא אמר, ומצב שבו הציבור אינו נהנה מהן הוא לא מוסרי. העניין הוא, שטייניץ, שגם מצב שבו אזרחי ישראל מקבלים 40% ואדם אחד בשם יצחק תשובה מקבל 60% הוא לא בדיוק מוסרי.