צינור לילה

החוצפה של השבוע שייכת לחברות הגז השותפות לקידוחי תמר, שהודיעו - כך חשף כלכליסט - לחברת החשמל כי הן דורשות לפתוח מחדש את ההסכמים מולה, ולהעלות את התמלוגים שלהן בכ-25%.

חברות הגז לא מסתירות את העובדה שהן דורשות להעלות את המחירים בשל מסקנות ועדת ששינסקי, והן משתמשות במשבר במצרים כאמצעי לאיים בו על חברת החשמל: לא סביר שמצרים תוכל למכור לישראל עוד גז, ודאי לא במחירים הנמוכים עד כדי גיחוך שבהם הם נמכרים כעת, תוצאה של החלטה של משטר מובארק, שעבר מן העולם.

הפתרון לזה צריך להיות פשוט: חברות הגז, במיוחד אלו של תשובה, הוכיחו את עצמן כאויבות הציבור ולא כמשרתותיו. אי לכך ובהתאם לזאת, צריך להפקיע את הזכיון שלהן. מאחר והמדינה ממילא נתנה להן יותר הטבות מס מסכום המיסים שהן שילמו, הן לא יוכלו להתלונן. מיד לאחר מכן, יש להקים חברה ממשלתית, שתפקידה יהיה לפתח את המשאבים הלאומיים לתועלת הציבור כולו.

כן, זה אומר שנצטרך להפטר מהשכיר של תשובה במשרד התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ובכלל לא בטוח שראש הממשלה נתניהו מסוגל לעשות את זה. מה שמוביל אותנו הישר ל...

משהחל שבוע העבודה, התברר במהירות - כרגיל - שנתניהו עבד עלינו. כן, הוא הוריד את המס - שהעלה לפני חודש - על הדלק. אבל הוא השאיר את המס על הסולר, שגם אותו העלה לפני חודש. אחת הצרכניות הגדולות של סולר במדינה היא חברת החשמל. המשמעות: דרך הדלת, נתניהו הוריד את מחיר הדלק; דרך החלון, הוא העלה את מחיר החשמל

שובה של הדלת המסתובבת

זוכרים את הקמפיינים של הממשלה נגד העובדים הזרים? זוכרים איך שר הפנים הגדיר אותם כמפיצי מחלות? אז זהו, שהממשלה ממשיכה לייבא עובדים זרים, ואפילו מגדילה את המכסה.

אפשר היה לצפות שממשלה שיצאה למאבקים כאלה, תאסור על ייבוא עובדים. איפה: ההצעה המקורית של הממשלה היתה לייבא 15,000 עובדים לענף החקלאות השנה - אבל הלובי החקלאי, החזק ביותר בישראל חוץ מזה הבטחוני, נלחם על שלו והצליח לכופף את הממשלה (לא שזה מסובך, מדובר בממשלת נתניהו), והוא יקבל השנה עוד 26,000 עובדים. בדיוק כמו בשנה שעברה. מה יקרה ב-2012? נו, כדי לפתור את השאלה הזו, יקימו ועדה. יש לך ספק מה תהיה המסקנה שלה?

ישראל מייבאת עובדים, ואז - רשמית - זורקת אותם. בפועל, הם נשארים כאן, כי הם לא הצליחו להחזיר לעצמם את הסכומים ששילמו כדי שבכלל יוכלו לעבוד פה. הם נשארים, והם עובדים בשכר אפס, ומורידים את השכר של העובד הישראלי, שעכשיו יש לו מתחרה זול במיוחד. אני לא מאשים את העובדים הזרים, אני מאשים את הקבלנים שמביאים אותם - שמדי שנה גובים, שוב, הון עתק על הבאת העובדים ואחר כך, שוב, נוטשים אותם ומביאים אחרים. הממשלה יודעת את זה, והיא חיה עם זה טוב מאד. כל הקמפיינים, כל ההסתה? רק עלה תאנה, כדי שלא נשים לב שהממשלה מעולם לא הפסיקה לייבא אותם.

ספין השבוע: ממשלת נתניהו

הקואליציה הפילה השבוע (רביעי) את הצעת החוק של סיעת קדימה, שהציעה לבטל את המע"מ על חשבון המים. למי ששכח, עד לפני כמה שנים לא שילמנו מע"מ על המים. חברת הכנסת המאוסה בדרך כלל, רונית "דמיקולו" תירוש, ציינה בנאומה במליאה - היא היתה זו שעמדה מאחורי הצעת החוק - שהמצב הנוכחי פוגע במיוחד באזרחים, ובמיוחד באזרחים עניים; איגודים ומפעלים יכולים להזדכות על המע"מ, אזרחים מן השורה לא.

זה לא מקרה, זו תכנית: אחד מיועציו של שר האוצר לשעבר, פרופ' מואב, אפילו אמר ש"מקלחת ארוכה היא מותרות".

הקואליציה הפילה, באותה הזדמנות, הצעת חוק של יעקב אדרי, שקובעת תעריף אחיד למים בכל הארץ. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שכרמל שאמה לאמה דינג דונג הכהן וחבריו מהליכוד ינסו לטעון שהם נגד גזירות. 

צדיקת השבוע: נילי ארד

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, קבעה השבוע הלכה סופית בנושא מטריד - זכותם של מעסיקים לעיין בהודעות המייל של העובדים שלהם. כלומר, היא קבעה שאין זכות כזו.

לבוס שלך מותר להגדיר מהו שימוש נאות במייל שמעניקה לך החברה, אבל לחדור אליו הוא יוכל רק אם יש חשד שבוצעה באמצעותו עבירה פלילית או שיש נסיון לפגוע בחברה, לא סתם כך.

כמובן, בהתחשב בכך שהאוצר שומר על מספר מפקחי העבודה זעום, כלל לא בטוח שאפשר יהיה לאכוף את הפסיקה הזו.