אבא עשיר, אבא עני

נתניהו מדרדר את הציבור לעוני • קדחת האייפד של אפל מבהירה איפה נמצאת התקשורת • ופישר מזכיר שהריבית תעלה • וכמובן, הספינים והצדיקים • סיכום שבוע בכלכלה

בנימין נתניהו נואם בכנסת
בנימין נתניהו נואם בכנסת | צילום: רויטרס

בעשור האחרון, מקובל להתייחס לבנימין נתניהו כאל קוסם כלכלי. זה לא לגמרי לא נכון - בהעלמת התקווה והסיכויים של חלק ניכר מהאוכלוסיה הוא דווקא די מוצלח. מצד שני, כנראה שלא לזה מתכוונים המעריצים שמעניקים לו את התואר.

 

נתניהו מרבה לדבר על "טובת המשק". המשמעות של הקוד הזה הוא "טובתם של בכירי המשק". ולהם, אכן, טוב מאד תחת נתניהו. מס החברות יורד. מס ההכנסה לאלפיון העליון יורד. האוצר נלחם בעוז בעבודה המאורגנת - ורצוי לזכור שהסיבה שהתקציבים לא הגיעו למכבי האש, כי האוצר התנה אותם בכך שהם יוותרו על זכותם להתאגדות, מה שהוא כינה "רפורמה" - ומשיג הצלחות לא רעות בכלל. חלק ניכר מהאוכלוסיה מרוויח פחות משכר המינימום.

 

יש לזה מחיר, אבל נתניהו מעדיף שלא תדעו עליו. דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", שהתפרסם השבוע זו השנה השמינית ברציפות, מצא שבישראל יש 1.77 מיליוני עניים, שכמעט מחציתם - 850 אלף - הם ילדים.

 

חלק ניכר מהעניים - 69% - חי במה שמכונה חוסר בטחון תזונתי, כלומר האספקה של הארוחות שהם זקוקים להן לא היתה בטוחה. 5% מקרב הילדים העניים מקבצים נדבות; 8% גונבים מזון. כמחצית מילדי העניים מסתפקים בלחם וממרח בלבד. ג'ורג' אורוול, בספרו שתורגם לאחרונה לעברית, "דפוק וזרוק בפאריס ולונדון", ציין את ההשפעות שיש לרעב על האדם: הוא הופך לתארגי, איננו מסוגל לחפש עבודה או לעזור לעצמו, ושוקע לתוכו עוד יותר. זו מלכודת שקשה מאד להיחלץ ממנה.

אז לתשובה טוב יותר, ולשרי אריסון טוב יותר, אבל מה אתכם? בפוליטיקה האמריקנית יש שאלה פשוטה מאד, שהמועמדים מציגים בפני הציבור: האם טוב יותר לכם עכשיו מכפי שהיה לפני ארבע שנים? הגיע הזמן להציג את השאלה הזו, ולפעול בהתאם

חגיגות האיד אל אייפד

השבוע הגיע לישראל, באיחור קל של שמונה חודשים, האייפד, המחשב שאפל מגדירה כ"קסום ומהפכני". למעשה, הוא הגיע כבר לפני כמה חודשים, אבל עכשיו מתחיל היבוא הרשמי, על ידי הספקית המקומית של אפל, איידיגיטל.

 

כל כלי התקשורת התייצבו בקו אחד, והחלו להלל את הגאדג'ט. מתקבל הרושם שכל אדם בישראל, מזקן ועד טף, חייב את התועבה, שעולה כ-4,000 שקלים. מדובר, בסופו של דבר, במכשיר מותרות קלאסי: האייפד הוא מכשיר לצריכת תוכן ותו לא. בניגוד למחשב רגיל, הוא לא כלי עבודה. אי אפשר לכתוב עליו יותר ממסרים קצרים.

 

ואף על פי כן, לא היה כלי תקשורת שלא השתתף באיד אל אייפד השבוע. קשה לחשוב על נתק גדול יותר בין התקשורת הכלכלית והטכנולוגית ובין הציבור הכללי. שלא לדבר על כך שהתקשורת, מרצונה, העניקה לאפל ולאיידיגיטל שטח פרסום יקר מפז, ועוד הסוותה אותו בתור ידיעה, לא פרסום.

בפעם המאה: תקשיבו לפישר

כתבתי כאן מספר פעמים שמי שמיהר לקחת משכנתא, תוך שהוא נופל במלכודת של הבנק שמנסה לפתות אותו בכל כלי אפשרי לקבל הלוואה, נשען בהרבה מקרים על שיעורי הריבית הנמוכים. אבל הריבית לא יכולה להשאר כה נמוכה: היא נמוכה הרבה יותר מהשיעור ההגיוני שלה. השבוע הודיע פישר רשמית שהוא יעלה את הריבית, אולי בקרוב. זה יכול להתחיל מפולת. אל תהיו חלק ממנה.

ספין השבוע: הביטוח הלאומי

השבוע קבע בית המשפט כי הארגון הנחה את הרופאים שלו להחמיר עם חולי סכרת ולא להעניק להם את 65% אחוזי הנכות המגיעים להם. כך חסך הביטוח הלאומי עשרות מיליוני שקלים על חשבונם של החולים שעשק. בית המשפט קבע שהמעשה היה מנוגד לחוק, נזף בביטוח הלאומי, והורה לו לשלם את הכסף. הוא לא הורה על הדחתם והזנתם לתנינים של האחראים, כי זה הג'וב של הציבור. רק שאין בישראל ציבור.