"צריך להגיד לאנשים שמביאים הרבה ילדים - אתם חסרי אחריות"

"הפטור משירות צבאי שגיאה לחרדים ולערבים בתחילת שנות ה-50 הוא שגיאה היסטורית" - כך אמר שר האוצר יובל שטייניץ בכנס ישראל-שדרות לחברה הנערך בשעה זו במכללה האקדמית ספיר בשדרות.

 

בכנס משתתפים, מלבד שטייניץ, גם שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, שר הפנים אלי ישי, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, מנואל טרכטנברג, יולי תמיר, ח"כים נוספים ואנשי ציבור. בין המשתתפים ביום הראשון של הכנס יהיה גם צחי הנגבי, אשר בשעות הבוקר קבע בית המשפט כי יוטל עליו קלון והוא ייאלץ לפרוש מתפקידיו בכנסת. TheMarker יעביר בשידור חי דיונים נבחרים מהכנס. לתוכניית הכנס - לחץ כאן (קובץ pdf).

 

שטייניץ דיבר בפאנל הראשון בכנס, שעסק בתקציבים החברתיים על ציר הזמן. לקראת הגעתו של השר לכנס, הפגינו סטודנטים במחאה על חוק האברכים והתקציבים המועברים לבני הישיבות, ובתחילת הנאום הוא נאלץ להפסיק את דבריו בשל קריאות מן הקהל. כשחידש את נאומו, התייחס למגזר החרדי והערבי בישראל וציין כי רוב העוני במדינת ישראל מרוכז במגזרים הללו: "אחוז ההשתתפות נמוך באופן משמעותי באוכלוסיות אלה - אולי יש לכך קשר לעובדה שהם לא משרתים בצבא".

 

שר האוצר הדגיש כי אם בעוד 20 שנה החרדים והערבים לא יצטרפו בהמוניהם לצה"ל, צה"ל יוכל להמשיך להגן על המדינה, אך אם בעוד 20 שנה הם לא יחלו להשתתף בפרנסתם, זו תהיה בעיה לכלכלת המדינה. הוא המשיך וציין כי באוצר משקיעים 350 מיליון שקל במגזרים החרדי והערבי כדי לתמרץ אותם לצאת לעבודה. לדבריו, "חוק האברכים קיים ב-30 השנים האחרונות ותקף למשפחות העניות ביותר. אנחנו בדיאלוג עם השותפים החרדים כדי שהתשלום לאברכים יהיה תמריץ חיובי ולא שלילי".

 

שר האוצר הזהיר מפני שאננות ואמר: "השאלה של אבטלה היא השאלה העיקרית שמטרידה את העולם וגם אותנו, למרות הנתונים הטובים של המשק הישראלי. התחזיות היו ל-250 אלף מובטלים לפני שנה וחצי אך המלחמה הזו עדיין לא נגמרה. המשבר יכול להכות בנו. אנו בקרב הגנה על שני דברים: שמירת הצמיחה וריסון האבטלה".

 

שטייניץ התייחס גם לנושא תקציב המדינה. לדבריו, "תמיד יש תלונות ואף פעם אין תקציב שעונה על הדרישות של כולם. קבענו שינוי בסדר העדיפויות: מצד אחד, אחרי שנים של גידול בתקציב הביטחון, הוא רוסן. במקביל, נרשמו תוספות של מיליארדים לחינוך והשכלה גבוהה, לצמיחה ותעסוקה וקישור תחבורתי לפריפריה. לא היה קל להתעמת עם מערכת הביטחון. זה היה מאבק של חצי שנה. פעם ראשונה מזה שנים שהתוספת לחינוך היא יותר מכפולה מהתוספת לביטחון".

 

בנושא תמלוגי הגז והנפט אמר שר האוצר: "למי שייכים אוצרות הטבע? האוצר גיבש גישה של שמירה על עידוד שוק פרטי ויזמות מצד אחד, אך מצד שני אוצרות הטבע שייכים לאזרחי ישראל. הנושא הזה הוא קרדינלי. באשר לועדות ששינסקי, חלק מההדלפות היו יותר מדויקות, חלקן פחות. חכו לדו"ח שיפורסם בשבוע הבא".

"חייבים לתת לערבים ולחרדים כלים השכליים כבר עכשיו"

חיים אורון עלה לדבר אחרי שטייניץ ואמר כי הוויכוח הקשה אינו בנושא תמלוגי הגז. לדבריו, ההתמודדות עם הפערים בחברה טמון בשאלת נטל המס: "נטל המס שעליו מדברים נתניהו ושטייניץ לא ירד. ההטבות הן בעיקר לחברות. נטל המס נשאר 37% אך התמהיל שלו פוגע בשכבות החלשות. אני בעד מס הכנסה שלילי ואפילו גבוה יותר ממה שהוא עכשיו אבל אני מעדיף שהעובד יקבל את שכרו מעבודתו ולא ממס הכנסה שלילי. הדבר החמור ביותר הוא שעומק העוני הולך ומחמיר. מערכת המס לא יכולה לגשר על פערים גדולים". מירב ארלוזורוב שיבחה את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. לדבריה, בנק ישראל ניהל מדיניות מוניטרית אחראית ביותר ב-25 השנים האחרונות. גם האוצר מתנהל כראוי על פי מדדים: יעד הגירעון, צמיחה, יעד חוב. לטענתה, "מדינת ישראל מתנהלת בקפדנות שווייצרית, ובמהלך השנים לא סטו מילימטר. את הפירות אנו קוטפים עכשיו".

 

מנואל טרכטנברג, יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), התייחס לרפורמה בהשכלה הגבוהה: "לא רצינו פלסטר להשכלה הגבוהה אלא פיתרון אמיתי. זה לא קל לשנות סדרי עדיפויות בממשלה והאוצר היה איתנו לכל אורך הדרך. גיבשנו תוכנית ל-6 שנים. קודם כל, איפיינו את הקשיים. הסגל קטן אבסולוטית. באוניבסיטה העברית ובת"א הסגל הקבוע קטן מ-1,400 לפחות מאלף. אנחנו הידרדרנו לאט לאט, וזה למרות שהרחבנו את הנגישות להשכלה גבוהה - ל-46%".

 

"היה ברור שאנחנו צריכים לקבל משאבים כדי לשים את המצוינות בראש מעייננו, והדבר השני הוא להכניס שיקולים חברתיים. בפעם הראשונה העברנו תקציב שבו מוטמעים הכיוונים שלנו. בסוף הדרך, בעוד 6 שנים, בסיס התקציב של ההשכלה הריאלית יגדל ב-30% - זה דרמטי. האם זה מספיק? עדיין לא".

 

"המטרה הראשונה היא מצוינות אקדמית באמצעות מרכזי מצוינות והשבת מוחות לישראל", המשיך טרכטנברג. "בחו"ל יש מאגר מוחות שאפשר להביא ארצה. זו הזדמנות אדירה. המרצים הישראלים בחו"ל רוצים לחזור הביתה".

 

טרכטנברג דיבר גם על הפער שבין האוניברסיטאות למכללות: "נגמר העידן שבו המכללות הן האחיות החורגות של האוניברסיטאות. אני רוצה לבשר שבתקציב שאושר בשבוע שעבר - 120 מיליון שקל יילכו למכללות. מעולם לא היתה תוספת קרובה לזו. חלק מהכספים מוקצה לפי קריטריונים חברתיים: מדד פריפריאלי, האשכול הסוציו-כלכלי של המכללה, הממוצע של האשכול הסוציו-כלכלי של הסטודנטים ואזור עדיפות שקובעת הממשלה. אנו מזמינים את המכללות להיות חלק ממרכזי המצוינות. הקצנו בתקציב שיפור בתנאי ההעסקה של המרצים במכלללות".

 

יו"ר הות"ת התייחס גם הוא לנושא החרדים והערבים: "אנחנו מקצים חצי מיליארד שקל להרחבת הנגישת של החרדים והערבים. חייבים לתת להם כלים השכלתיים עכשיו ולא בעוד 10 שנים. אחרת התוצאות יהיו הרות אסון".

 

הוא קרא לסטודנטים להשתתף בניהול ההשכלה הגבוהה: "הם פרטנר בניהול ההשכלה הגבוהה. המו"מ עמם יימשך. אנחנו לא רוצים להעביר שקל מכיס לכיס אלא להשתתף באחריות לניהול ההשכלה הגבוהה. תשתלבו במאמצים אלה - החוכמה לא נמצאת אצל בעלי השיער האפור שיושבים בירושלים".

"המצב הקיים בחברה החרדית מנוגד לאינטרס הלאומי"

שר הרווחה יצחק הרצוג, דיבר בפאנל השני שנערך בנושא השכלה, תעסוקה והכנסה, והתייחס גם הוא לשתי הקבוצות המוחלשות בחברה: "הערבים רוצים להשתלב בחברה. יש שינוי לטובה, אבל הוא איטי. הערבים משתלבים גם בשירות המדינה, אבל הם לא מגיעים לעמדות בכירות דיין. נדע שעברנו שינוי כשנראה בבורסה ובלב ת"א מנכ"לים ערבים ומנהלים ערבים. לציבור זה יש בעיות שונות - בהן שמרנות, המביאה לאתגר בהוצאת נשים ערביות לעבודה".

 

"אני מוטרד מכך שהרבה מאוד מן הפרנסה במגזר הערבי היא עדיין ממגזר השירותים, בנייה, חקלאות וכדומה, אנשים בעלי שכר נמוך. גם כך, למגזרים הללו נכנסים עובדים זרים מאפריקה, מסתננים, ואני חושש שהם לוקחים מקומות עבודה לאזרחים הערבים. אנחנו רואים את זה בצורה מאוד בולטת בדו"ח העוני. המאמץ צריך להיות ממוקד לכל רמות ההכנסה ולכל מקומות התעסוקה. צריך להתמקד במגזר זה בהעצמת נשים, בהסרת חסמים באזור ולתת תמריצים משמעותיים ביציאה לתעסוקה".

 

"מגזר החרדים שונה. מדובר בחברה שבחרה לחיות במסגרת חיים כזאת, אי אפשר להמשיך ככה, ויש להביא לשינוי. במגזר זה יש תמורות, בהן נהירה לעבר תעסוקה נשית. הבעיה העיקרית במגזר היא תעסוקת הגברים. כאן, אנחנו מודעים לתהליכים מרתקים של השתלבות גברים חרדים באקדמיה, אך הציבור צריך לסגור פערים ברכישת הכלים - בעברית תקינה באנגלית תקינה וכו'. סוגיית האברכים שמה הכל מול עינינו, לא ניתן ללכת אחורה. המצב הקיים מנוגד לאינטרס הלאומי של יציאת חרדים לתעסוקה, ומי שדוחף להשאיר את המצב הקיים יורה לציבור הזה ברגל, ומשאיר אותו בחיי דלות עד כדי קבצנות. יש רצון, ואנחנו צריכים לעזור לציבור הזה לעזור לעצמו".

 

"יש עוד עשרות אלפי משפחות שלא נכללות בסטטיסטיקה של העוני, אלא על הסף של העוני, יש שכבה על הגבול, בתחום האפור, שנמצאים בלחץ נוראי. זה אתגר חברתי עצום. חלק מהעניין הוא להתמודד באמצעות מיקוד - למשל אצל קשישים ראינו ירידה מובהקת".

 

ד"ר אבי שמחון, יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר, טען כי בעיית העוני נובעת באופן ישיר מרמת הילודה וממספר הילדים למשפחה: "אין אף מדינה מפותחת בעולם שמתקרבת לשיעורי הילודה של מדינת ישראל. השתרש נוהג לעשות הרבה ילדים. מספר הילדים החרדים גדל פי 3 מאז שנות ה-60. כל עוד לא נשנה את ההתנהגות, תמיד יהיו המון עניים. ככל שיש יותר נפשות, כך הסיכוי לרדת מתחת לקו העוני גדל. קשה למדינה לדאוג לכל המשפחות מרובות הילדים על מנת לשמור עליהן מעל קו העוני. אנחנו גדלים במהירות עצומה".

 

"מה צריך לעשות? מנהיגים צריכים להגיד לאנשים שמולידים הרבה ילדים: זה חסר אחריות, אתם עושים רע לילדים שלכם ולמשפחות שלכם. אתם מתנהגים בצורת חסרת אחריות כלפי הסביבה שלכם".

 

"זה נכון שיש משפחות שיש להן שבעה-שמונה ילדים, שמגדלות ילדים לתפארת, שההורים מפרנסים ילדים בכבוד ולא נזקקים לתמיכה של אחרים, ולפעמים ההכללות לא עובדות - אבל בהכללה, התיאור הזה הוא לא הנפוץ. בדררך כלל, המשפחות האלה עולות למדינה סכומי עתק".