חיים בבועה

באיחור ניכר - הבלוגוספירה היתה שם כבר לפני שבוע ויותר - גילתה השבוע התקשורת הישראלית שהאוצר דחף לחוק ההסדרים כמה וכמה סעיפי עבדות.

למשל, הוא החזיר דרך חוק ההסדרים את הסדר הכבילה, שבג"צ כבר פסל.

מהו הסדר הכבילה? הוא אומר שעובד זר לא יכול לעבוד אלא אצל האדם שעבורו הוזמן. אם הוא ינסה לעבוד אצל מישהו אחר, רשיון העבודה שלו מבוטל אבטומטית והוא מועמד לגירוש.

ההסדר הזה מעניק כוח פראי למעסיק על חשבון העובד הזר, מזמין - ולעיתים קרובות גם מקבל - התעללות. לעובד הזר, למעשה, אין הזכות הבסיסית לקבוע אצל מי הוא יעבוד, או להפטר ממעסיק מנצל.

הישראלים גדלים על התפיסה שכל זוג צריך דירה משלו. אפשר להתווכח על כמה יש טעם בתפיסה הזו - לדעתי היא ראויה; רכישת דירה היא סימן נכון לסוף תקופת הנדודים ותחילת החיים הרציניים - אבל פשוט אין מספיק דירות

בכירי פסגות, אתם חשובים, נוותר לכם

הפרקליטות סגרה ביום שישי בערב, דקות ספורות לפני כניסת השבת - שטיק נהדר, אם אתה רוצה שהתקשורת לא תספיק לשים לב - עסקה עם בית ההשקעות פסגות, במסגרתו ייסגר תיק החקירה נגדו תמורת קנס של 150 מיליון והדחת כמה בכירים.

כזכור, פסגות היתה מעורבת במה שנראה כמו הונאת ענק של הרצת מניות ומשחקים לא כשרים בתיק הנוסטרו שלה. אז מה קרה פתאום? או. שתי חברות זרות רוצות לרכוש את פסגות, והן טענו בפני הפרקליטות שהן לא ידעו על החקירה כשהתחילו המגעים. במקום להגיד להן "אז עכשיו אתן יודעות, לכו חפשו משהו אחר לעשות עם הכסף שלכן", אמרה הפרקליטות: בסדר, תקנו. אנחנו סוגרים את התיק.

כלומר, אם אתה מספיק גדול ומספיק חשוב, אתה לא כפוף לחוקי המס וניהול המניות בישראל. במקרה הכי גרוע, תחטוף קנס. כלומר, החברה שלך תחטוף קנס. הפרקליטות לא היתה מתנהלת כך נגד סתם נישום מן השורה, שהונה אותה בכמה אלפי שקלים. העובדה שפסגות הסכימה לשלם את הקנס אומרת, בין השאר, שהבכירים שלה ידעו שזה יכול היה להגמר הרבה יותר רע מבחינתה.

שאר האוליגרכים של ישראל ודאי קראו בקפידה את הפרסומים בנושא, ובפעם הבאה שיתפסו מי מהם עושה שטיק דומה, הם יוכלו לטעון להגנה מן הצדק.

בועה? הבעיה היתה ועודנה - מחסור בדירות

נגד בנק ישראל, סטנלי פישר, הודיע השבוע שמשבר הדיור בישראל עשוי לגרור אותנו למשבר כלכלי שני, מה גם שמיתון נוסף מסתמן בארצות הברית. עליית מחירי הדיור עשויה לאלץ אותו להעלות את הריבית, כדי לגרום לאנשים לא לקנות דירות, אבל....

אבל העלאת הריבית לא תפתור את הבעיה האמיתית של מחסור בדירות. היום כבר אפשר לומר שגם אם בשוליים יש ספקולנטים, ויש הרבה יותר מדי אזרחים צרפתים שמנצלים את העובדה שכל יהודי יכול להתנחל פה למקלט לילה כדי לקנות דירות ולהשאיר אותן ריקות, המחסור הוא אמיתי. הישראלים גדלים על התפיסה שכל זוג צריך דירה משלו. אפשר להתווכח על כמה יש טעם בתפיסה הזו - לדעתי היא ראויה; רכישת דירה היא סימן נכון לסוף תקופת הנדודים ותחילת החיים הרציניים - אבל פשוט אין מספיק דירות. 70% מהזוגות הצעירים, חשף השבוע כלכליסט, לא רוצים לגור בפריפריה. בין השאר, משום שמדינת ישראל הזניחה אותה לאורך דורות, אבל גם בגלל שאף אחד לא רוצה לבזבז ארבע שעות מהיום על נהיגה מהעבודה ואליה.

אז העלאת הריבית לא תפתור את הבעיה; רק תתסכל את האנשים שרוצים דירה. הרצון עצמו לא ישתנה. מצד שני, העלאת הריבית תוביל לכך שהרבה אנשים שלקחו משכנתאות לא יוכלו לעמוד בהן, ובדיוק כמו שקרה בארה"ב, רבים מהם יאבדו את הדירה בו זמנית, מה שיפיל במכה את מחירי הדירות - יחד, סביר להניח, עם המערכת הפיננסית הישראלית, שמושקעת עמוקות בנדל"ן. זוכרים שאמרו פעם שליהמן ברדרס לא יכולה ליפול? בדיוק. בין שני הקטבים האלה מנסה ללכת פישר, אבל לא נראה שהפתרון תלוי רק בו.

ספין השבוע: משרד הבטחון

התקציב של המשרד השמן ביותר בישראל, שעל החינגות שלו בפאריס ועל החיים הטובים של חברי "המשלחות הבטחוניות" שמענו כולנו, יעלה גם בשנתיים הקרובות. במעט, משהו כמו רבע מיליארד בלבד - לא כולל התוספות הדחופות שהוא יבקש במהלך התקופה - והוא לא יצטרך לבצע שום רפורמות.

קציני צה"ל ימשיכו לצאת לקריירה שניה בגיל 42 תוך קבלת פנסיה מלאה, חיל האוויר ימשיך לרכוש מטוסים שיש סיכוי סביר שיתיישנו עוד קודם שיגיעו לפה ושעל כל פנים לא יהיה להם שום קשר ל-99% ממה שצה"ל עושה, חטיבות השריון ימשיכו להתאמן - בטנקים חדשים ויקרים יותר - לקראת קרבות השריון של 1973, ושר האוצר ימשיך לקשקש על כך שהוא מקדם תהליך שבו "יש מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה". 

צדיק השבוע: חיים כץ

למרות שהוא איש ליכוד, כץ עומד ככל יכולתו בפרץ ומונע העברה מהירה של חוק ההסדרים. החוק מכיל שורה ארוכה של תועבות, וכץ בולם את העברת פרק הביטוח הלאומי שלו לדיון בוועדת הכספים.

כץ מציין כי על פי הנוהל, הדיון בביטוח הלאומי נעשה בוועדת העבודה וכעת האוצר, שרוצה להעביר "רפורמות" בביטוח הלאומי - בין השאר, לחבר את מאגר המידע של הביטוח הלאומי למאגר המידע של שאר רשויות המס, דרישה שכץ דוחה בתוקף ואומר שיש להעביר בחוק נפרד, לא כסעיף מחוק ההסדרים - ולהקטין את התשלומים שמעביר האוצר לביטוח הלאומי.

כל זמן שכץ עומד במריו, אי אפשר להעביר את החוק. תחזקנה ידיו.