שונאים, סיפור אהבה

רגע השיא בקריירה של בנימין נתניהו כשר אוצר הגיע כאשר תיאר את המגזר הפרטי כ"איש רזה", שסוחב על גבו את "האיש השמן", המגזר הציבורי. בהתאם, כאשר מגיש משרד האוצר את הדו"ח השנתי על מקבלי המשכורות במגזר הציבורי, הוא מפקיד לשמן אותו בדוגמאות עסיסיות של עובדי ציבור שמקבלים שכר גבוה.

 

הדוגמא שנבחרה השנה היא "שיאן השכר", מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה. האיש הולך הביתה כל חודש עם 110 אלף שקל. הנקודה שהאוצר רוצה שלא נשים אליה לב היא ש-110 אלף שקל הם כסף קטן במונחים של מנכ"לים בחברות גדולות, כפי שראינו לאחרונה.

 

האיש מסורוקה, פרופסור לרפואה, לפחות משאיר אנשים בחיים, דבר שאי אפשר לומר על המנכ"ל הממוצע ומשכורתו המופרכת.

 

 

הנקודה שהאוצר רוצה שלא נשים אליה לב היא ש-110 אלף שקל הם כסף קטן במונחים של מנכ"לים בחברות גדולות, כפי שראינו לאחרונה. האיש מסורוקה, פרופסור לרפואה, לפחות משאיר אנשים בחיים, דבר שאי אפשר לומר על המנכ"ל הממוצע ומשכורתו המופרכת

"נתניהו התקפל" שוב?

השערוריה הגדולה של השבוע נוגעת לקצבאות האברכים. בג"צ פסק שהן מפלות ובלתי חוקיות במאי השנה. החרדים ניסו לדחוף אותן בכל זאת, והעלו הצעת חוק בנושא. כדי שאפשר יהיה להעביר את החזיר הזה דרך בג"צ, הורו לו לפשוט את טלפיו: החוק לא מציע קצבאות לחרדים, הוא מציע קצבאות למי שיש לו שלושה ילדים, אין לו הכנסה, אין לו דירה ואין לו רכב.

 

כנראה שיש שלושה סטודנטים שעונים על הקריטריונים האלה, אבל מבחינת החרדים מדובר בחוק שוויוני למהדרין.

 

קמה שערוריה. ראש הממשלה שלנו, שנחום ברנע כבר אמר עליו שהוא מסיים כל משבר כמו שוקולד מקופל, מיהר להודיע שהוא מעביר את כל הנושא לוועדה. אבל בינתיים, העלה האוצר להצבעה את חוק התקציב - וראה זה פלא, המיליונים שהובטחו לחרדים כבר בתוך התקציב. בלי שהממשלה הקימה ועדה ולמעשה בלי שהכנסת העבירה את החוק.

 

 

חוקן ההסדרים

אז מה קרה פה? או. הכנסת דחתה פעם אחר פעם את חוק ויסקונסין, החוק שנתניהו רוצה להעביר כדי לוודא ששכר גבוה יהיה נחלת האוליגרכיה בלבד ושעובדים מן השורה ימשיכו לקבל פחות משכר מינימום. הוא ניסה לדחוף אותו לחוק ההסדרים, אבל יו"ר הכנסת רובי ריבלין בלם את התרגיל, תוך משבר בינו ובין מי שפינטז שיהיה שר האוצר האיטלקי.

 

אבל משרד האוצר לא אמר נואש. הוא העלה להצבעה, יחד עם חוק ההסדרים, את חוק ויסקונסין. שוב. והפעם החוק עבר - בתמיכת המפלגות החרדיות, שבלעדיהן היה מתקשה לעבור. מיד לאחר מכן הוצג התקציב, ובו האתנן למפלגות החרדיות: קצבאות האברכים, שמבטיחות שהם לעולם לא יזדקקו לחסדי תכנית ויסקונסין, וימשיכו להיות סמוכים על שולחן הציבור.

 

זה עבר, וזה יעבור. עד שהארץ לא תוכל יותר.

צדיקת השבוע: העיתונות הכלכלית

כפי שדיווחנו למעלה, גם השנה פרסם האוצר את נתוני השכר במגזר הציבורי תוך נסיון לדמגוגיה. הפעם, מדווח אורן פרסיקו בעין השביעית, העיתונאים לא שיחקו את המשחק הקבוע, לא שימשו ככתבלבים, עשו את תפקידם הציבורי והבליטו דווקא את הנתונים שהאוצר לא רוצה שנדע.

ספין השבוע: משרד האוצר

משרדו של שטייניץ, שמנהל קרב קבוע עם הבנקים וחברות הסלולר על המשבצת הזו, לקח השבוע בנוקאאוט את התואר: נכה נדהם לגלות, כאשר בא לרכוש דירה, שעליו לשלם מס. הדירה שלו, טען, נמצאת במשבצת המס הראשונה, בה אין מס.

 

נכון, ענו לו: לסתם אנשים אין מס - אבל אם אתה נכה, אתה צריך לשלם מחצית האחוז. זה נובע, כנראה, מטמטום ממשלתי שגרתי - וזה עדיין מרגיז בטירוף.