רבותי, מהפך

במשך שנים אמרו לנו שוביניסטים שנשים לא יכולות לקבל שכר שווה משום שהן לא מסוגלות לבצע עבודה שווה, ושדיכויין במקומות העבודה והדיכוי החברתי שלהן לאורך פחות או יותר כל ההיסטוריה של המין האנושי מוצדקים.

 

או שלא. מחקר שנעשה לאחרונה העלה כי נשים באזורים עירוניים בארה"ב הרוויחו בממוצע - אם היו נטולות ילדים - שמונה אחוזים יותר מגברים. הסיבה לכך היא שנשים רבות יותר מחזיקות בתארים ותארים מתקדמים: 32.7% בגילאי 24-35 החזיקו בתואר אוניברסיטאי, לעומת 25.8% מהגברים.

 

המשמעות היא שאם נותנים לנשים הזדמנויות עבודה במשק מפותח, הן מסוגלות לעשות עבודה לא פחות טובה ואולי אף יותר טובה מגברים. עם זאת, בתחומי עבודה רבים הן עדיין סובלות מאפליה, לעיתים סמויה, ומתקרות ברזל שבולמות את התקדמותן. הדבר נכון במיוחד בערים קטנות ועיירות, שהן כמעט תמיד שמרניות יותר מערים גדולות.

מה הסיכוי שידקרו אתכם בתיאטרון?

המדור הזה התייחס כמה וכמה פעמים לתועבה המכונה חוק ההסדרים, שמאפשר לממשלה - בדרך כלל למשרד האוצר - לדחוף כמה וכמה צפרדעים לחוק מבלי שלכנסת יש יכולת להתנגד לכך. בדרך כלל משמש החוק כאמצעי לביטול חקיקה חברתית שמציקה לאוצר.

 

השבוע קיבלנו עוד הסבר למה החוק הזה מסוכן. משרד המשפטים ניסה באמצעותו להרחיב משמעותית את סמכויות השוטרים: כרגע, הם זקוקים לחשד מסוים כדי לעצור אדם ולערוך עליו חיפוש. תיקון בחוק ההסדרים היה מיועד להביא לכך ששוטר, אם הוא נמצא באזור "מועד לפורענות", כמו למשל אולם קונצרטים (באמת!), רשאי לערוך חיפוש על אדם גם בלי שיצטרך להסביר את עצמו.

 

 

ההבדל בפועל קטן; הוא הופך למשמעותי רק אם החיפוש על האזרח מבשיל לכדי כתב אישום. אז צריך השוטר להסביר מדוע ביצע את החיפוש, ובהתחשב בכך שאחוז ההרשעה בישראל עומד על 99.9% - רק אחד מאלף מזוכה - הוא בדרך כלל לא צריך להתאמץ יותר מדי. השינוי שניסה משרד המשפטים לעשות - התואנה שלו היתה "מאבק בסכינאות"; מכירים הרבה מקרי דקירות באולמי קונצרטים או תיאטרון? - היה מבטל לחלוטין את זכותם של אזרחים להתנגד לחיפוש נטול עילה.

 

וכל זה בלי שום דיון בכנסת, באמצעות חוק ההסדרים. לשם שינוי קמה זעקה, יו"ר הכנסת התערב, ובמשרד המשפטים התחילו לומר שזו היתה בעצם רק טיוטה. דוגמא קלאסית לשיטת מצליח. משרד האוצר ושמעון פרס המציאו, ועכשיו שאר המשרדים מתחילים לחקות.

טייקונים? פגז

טייקוני הגז, שרוצים להמשיך לשלם רק 12% על הגז שהם סבורים שימצאו בקרוב, מנהלים התקפה תקשורתית כבדה. על התרגיל של "הפורום למען ארץ ישראל" כבר כתבנו. עכשיו מתברר, בכתבה של כלכליסט - שעשה עבודה נהדרת בכיסוי הנושא הזה - איזה שלל תירוצים מוכרים הטייקונים לועדת ששינסקי.

 

חברת נובל האמריקנית, שמשלמת כאן את התמלוגים הנמוכים ביותר בעולם, השוותה את הדרישה להעלות את התמלוגים למשהו שמקובל יותר בעולם לפגיעה בזכויות ניצולי השואה; ורם כספי, שעוד לא מצא אוליגרך שלא מצא חן בעיניו ושלא הסכים לשרת - שנזכיר שבשנות השמונים, כחלק מפרשת "הפגישה הלילית", הוא הורשע בהטרדת עד וריצה עבודות שירות - משווה את הפגיעה בהכנסותיו של תשובה לפגיעה בחיילים משוחררים.

 

לגזור ולשמור, לפעם הבאה שינסו למכור לנו שטייקוני ישראל רוצים בטובתם של כולנו ושהם המפרנסים הגדולים שלנו. 

 

ספין השבוע: המלונאים וסוכנויות הנסיעות

המועצה לצרכנות מצאה השבוע שיש הונאה שיטתית וקבועה למלונאי ארצנו: המחירים שהם מציינים ל"בודד בחדר זוגי" הם שקריים, משום שהמלונות לא מוכנים לארח פחות משני אנשים בחדר כזה.

 

התוצאה היא שמבקרים בודדים משלמים מחיר כפול. לעיתים קרובות, גם מוסתרת העובדה שהחבילה כוללת מספר לילות מינימלי של שלושה לילות.

 

בקיצור, להזהר - ועדיף לנפוש בחו"ל. שם הגונים יותר.

צדיק השבוע: לא יאמן, אבל בנק הפועלים

הזוכה המפתיע בתואר הוא בנק הפועלים, שקבע לראשונה כללי בונוסים למנהלים שלו, ובין השאר קבע שהם לא יקבלו בונוס אם לא ישיגו לפחות תשואה מסוימת, ואם הם יביאו להפסדים לבנק - הם ייקנסו.

 

אז הבונוסים עדיין נראה טיפה גבוהים מדי - עד ארבעה מיליוני שקלים בשנה - אבל המינוס (מה שמכונה משום מה "בונוס שלילי") יכול להגיע ל-3.3 מיליוני שקלים.

 

סוף סוף, נגמר המשחק של "בין אם נרוויח ובין אם נפסיד, אתה תרוויח".