קר, קר, מתחמם: האם חברת החשמל תעמוד בגל החום הבא?

לפני כשנה, כשהעבירה ממשלת נתניהו את התקציב הדו שנתי הראשון בתולדות המדינה, הבטיחו לנו נאמנה שזה רק בגלל מצב החירום, העובדה שכבר היינו במאי בלי תקציב, ושזה לא יחזור על עצמו. כבר אז הלה נראו כמו הבטחות שווא: לנערי האוצר טוב מדי עם תקציב דו שנתי.

מהו תקציב? החלטה שמקבלת חברה על התחומים שבהם היא חושבת שראוי להשקיע. ההחלטה הזו, המתקבלת מדי שנה, היא תמיד – בכל חברה דמוקרטית – התגוששות על הדברים שראוי שהממשלה תעשה ואלו שראוי שלא. המריבות הישראליות סביב התקציב, להוציא אולי הסחיטה החרדית הקבועה, אינן "מכשול לממשל": הן לב-ליבו.

ואנחנו, בהתאם, מפסידים פעמיים.

יובל שטייניץ, הקריקטורה של שר אוצר שלנו – הזכויות על הביטוי שמורות לאהוד אולמרט – התמוגג השבוע על ההצלחה שלו ואמר ש"תקציב חד שנתי, למרות שהיה מקובל גם אצלנו ובעולם כולו, הוא חסר שחר. הוא חסר היגיון. הוא על גבול האיוולת. כל העולם טועה". רק שטייניץ צודק.

על זה כבר נאמר: נו. מצד שני, הנושא לא מחזיק כותרת, כי העם רוצה לראות כוכב דועך או השרדות, ומספרים זה משעמם, ורק אל תכריחו אותנו להיות רציניים.

וככה זה גם נראה: עם שמוותר על הריבונות שלו ומעביר אותה לאסופה של פקידים בלתי נבחרים.

נראה את שטייניץ גיבור בכנסת

ואם כבר דיברנו על שטייניץ, הנה הוא שוב: הממשלה אישרה את הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ (עבודה) להגדלת שכר המינימום לפני חודש וחצי. זה לכשעצמו היה מפתיע. אבל אז הודיע שטייניץ על ערר על החלטת ועדת השרים לחקיקה, שזו זכותו.

אלא מה, שמאז שטייניץ מסרב להעלות את הערר שלו לדיון. כנראה שהוא יודע שרוב שרי הממשלה ידחו את הערר ויקדמו את העלאת שכר המינימום, אז הוא משתמש בטריק הפרוצדוראלי הזה כדי לדפוק את מיליוני העובדים בישראל ולקדם את השכבה הדקה של המעסיקים.

לפרץ נמאס והוא הודיע שהוא מעלה בקרוב את ההצעה שלו להצבעה טרומית, שתמשיך משם. בכנסת שטייניץ יוכל לעשות פחות תרגילים. אבל הוא עדיין מחזיק בכלי החשוב מכולם: הוא זה שקובע את מספר האנשים שאחראים על אכיפת החוק. פרץ והכנסת יכולים להעביר איזה חוק שהם רוצים; כל זמן שהאוצר לא אוכף את החוקים, והוא מסרב מזה עשור להגדיל את מספר הפקחים, אין לכך כל משמעות. לידי האנשים האלה מסרנו את היכולת להקטין בחצי את מספר דיוני התקציב.

בא השרב הגדול

אם לא שמתם לב לשני ימי החום הנוראיים שפרצו השבוע, כנראה שלא הייתם כאן. במהלך היומיים האלה, נשבר שיא השימוש בחשמל בישראל פעמיים, תחילה 10.7 אלף מגאוואט ואחר כך 10.7 מגאוואט.

ומה אמר על זה שר התשתיות, עוזי לנדאו? הוא אמר שאנחנו לפני "בצורת חשמל", ושצריך לעשות משהו. רק שמשרד האוצר לא מקצה את הכסף. כמות החשמל שאנחנו צורכים גדלה מדי שנה, אבל כמות החשמל שחברת החשמל מייצרת נשארת קבועה. חסרה לנו תחנת כוח, וחברת החשמל צריכה כסף כדי לבנות אותה, מה שלא יקרה בשלוש השנים הקרובות לפחות.

והאוצר? כמו במקרה ההתפלה, הוא עסוק במשחקים. הוא רוצה שאנשים פרטיים יהפכו לספק חשמל. שזה נחמד ואפילו חשוב, אבל לא ממש דחוף. חסרה לנו תחנת כוח; ספקים פרטיים ואנשים שיתקינו קולטי שמש על הגג לא יוכלו לכסות את החסר. ואף אחד לא יעשה שום דבר עד שלא תהיה הפסקת חשמל ענקית באמצע החמסין הגדול של השנה.

האמת, סביר שגם אחרי זה לא יעשו שום דבר. התרגלנו לזה.

ספין השבוע: בעלי העסקים מגוש קטיף

לא היה כל כך הרבה מהם – רוב התושבים הועסקו במועצה המקומית, שהיתה גדולה במיוחד – אבל אלו מהם שלא טרחו לחזור לעבודה בחמש השנים שמאז הפינוי, קיבלו השבוע בונוס מיוחד מהכנסת: ברוב של 39 נגד אחד, הוחלט שהם יקבלו הבטחת הכנסה עד הפנסיה. וכנראה שתהיה גם פנסיה.

האנשים האלה כבר קיבלו פיצוי גדול, גדול מדי, על העסקים שלהם. עכשיו הם חולבים עוד קצת את המדינה, שהופכת אותם לפליטים בתשלום. עכשיו, זה לא הרבה יותר מדי כסף – כאמור, ולא היו הרבה מהם – אבל החוצפה היא חסרת תקדים. עצמאי בישראל לא זכאי להבטחת הכנסה או לאבטלה. אלא אם, כמסתבר, הוא גר פעם בגוש קטיף.

צדיק השבוע: בית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה יישם השבוע לראשונה את חוק הקופאיות. רשת מכוני הכושר שייפ העסיקה עובד כפקיד קבלה, אך סירבה לספק לו כיסא, בתואנה שתפקידו ליד שולחן הקבלה מחייב אותו לעמוד במשך כל שעות העבודה.

האיש לקח את החברה לבית המשפט, שם זומברה החברה כנדרש והיא תפצה אותו על ההתעללות במאה אלף שקלים. הקנס יכול היה להגיע ל-200 אלף, אבל בית המשפט התחשב בכך שהעבירה בוצעה זמן קצר לאחר כניסת החוק לתוקף. כך צריך.

המפונים כבר קיבלו פיצוי גדול, גדול מדי, על העסקים שלהם. עכשיו הם חולבים עוד קצת את המדינה, שהופכת אותם לפליטים בתשלום. זה לא הרבה יותר מדי כסף – וכאמור, לא היו הרבה מהם – אבל החוצפה היא חסרת תקדים. עצמאי בישראל לא זכאי להבטחת הכנסה או לאבטלה. אלא אם, כמסתבר, הוא גר פעם בגוש קטיף