נשואים למאפיה: השחיתות הגיעה גם ללחם

צה"ל יצא לא מזמן במכרז ענק לרכבי ליסינג בשווי 700 מיליון שקל. היתה רק בעיה אחת: לא היה לו את הכסף. תקציב הרכב של צה"ל עמד על 100 מיליון שקל "בלבד". אבל, חשבו שם, לא נורא: הציבור ישלם. הוא תמיד משלם. והתחילו את המכרז.

ואז הכנסת הוציאה לצה"ל את האוויר מהגלגלים. כשהצבא הגיע אליה ודרש עוד 600 מיליונים, כי הוא כבר התחייב ולא נעים, הכנסת אמרה לו שחוק התקציב החוק והוא לא רשאי לעבור על החוק, למרות שהוא צה"ל. היא גם סירבה לעשות איזה תכסיס מסריח שיאפשר שימוש לא לגמרי באיזו רזרבה שהוקצבה במקור למשהו אחר כדי לכסות על הפדיחה של צה"ל.

אז הכנסת גזרה לצה"ל את כרטיס האשראי. כך נאה. שילמד המגזר המדושן ביותר במדינה לחיות על פי התקציב שנקבע לו, ולא להתפרע בכל פעם שמתחשק לו. צה"ל יוכל לראות בזה צורה של משמעת. צה"ל, אגב, דוחה כמיטב יכולתו את הגעת הרגע המר שבו יצטרך לקצץ אנשי קבע מיותרים. הוא היה אמור להגיש לאוצר דו"ח בנושא בספטמבר 2009. הוא הגיש אותו השבוע.

משרד האוצר - שטח אוליגרכי כבוש

האוצר מנסה בשנים האחרונות, אלוהים יודע למה, לשכנע בעלי הון יהודיים להפוך את ישראל למקלט מ... כלומר, לשכנע אותם לגלות פנים חדשות בזהותם היהודית ולהתמזג עם העם היושב בציון.

ומאחר ומיליארדרים הם אנשים חסרי לב, נטולי שורשים וחסרי כל קשר למורשתם, האוצר מבטיח להם שאם הם יגיעו לישראל, הם לא יצטרכו לתת הצהרת הון על כל הכסף שיש להם בחו"ל והוא יהיה פטור ממיסים. זה מעמיד את תושבי ישראל המקוריים בתחרות בלתי אפשרית מול האוליגרך הזר, כי הם דווקא כן צריכים לשלם מיסים – בכל זאת, מישהו יצטרך לחלץ את הטייקונים כשהם יפלו – אבל זה לא כל כך מעניין את משרד האוצר; הוא מזמן שטח אוליגרכי כבוש.

יש רק בעיה אחת: כפי שחשף השבוע כלכליסט, המזימה הזו – בוא לישראל וקנה כפי יכולתך – נוגד תקנות קיימות של בנק ישראל, שקובעות כי אדם ששווי נכסיו בחו"ל גדול יותר מ-20 מיליוני דולרים, בכל זאת יצטרך לשלם עליהם מיסים. באוצר עוד לא יודעים איך להתגבר על המכשול הזה, אבל אני משוכנע שהם ימצאו דרך.

לחם, עבודה (בעיניים)

פעם, בתחילת שנות התשעים, כתב אפרים סידון שישראל ואיטליה ניהלו תחרות מי מהן מושחתת יותר, והאיטלקים ניצחו – הם שיחדו את השופטים. הרבה שנים חלפו, האיטלקים למדו מאז ששופטים אפשר גם לפוצץ ולא רק לשחד, וישראל עדיין נותנת לאיטליה פייט יפה.

השבוע התברר ששלוש חברות הלחם הגדולות חשודות בניהול קרטל, קרי הן קשרו קשר נגד הציבור כדי למכור לו את מוצר המזון הבסיסי ביותר במחיר מופקע. אם הפרטים שהותרו עד כה לפרסום נכונים, מדובר במזימה מתוחכמת במיוחד. הלחם האחיד נמצא, כידוע – למרות תוכניותיו של אלי ישי בתחום – בפיקוח ממשלתי. המטרה של הקרטל, שאילצה את חבריו לשתף פעולה זה עם זה בתחום ההפצה ולא המחירים, היתה לגרום למחסור מלאכותי בלחם אחיד בנקודות מכירה נפוצות במיוחד, כדי לאלץ את הלקוחות המתוסכלים לשלם מחיר גבוה יותר עבור לחם שאיננו בפיקוח.

הכל עדיין בשלבים ראשונים, כאמור, אבל אם יש אמת במה שמסופר, צריך להפעיל נגד החלאות האלה את כל כובד החוק – והחוק מאפשר הטלת מאסר על הקמת קרטל. הגיע הזמן לשלוח את האחראים להריח את הליזול לכמה שנים טובות – ולהחרים את כל רכושם כרכוש עושק. די כבר.

צדיק השבוע: בג"צ

בג"צ ביטל השבוע את הוראתו של שר הבריא.... - אה, סליחה, שכחתי, הוא לא מוכן לכהן כשר כי זה מנוגד לעקרונותיו – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, להעביר 65 מיליוני שקלים מסל הבריאות לטובת טיפולי שיניים לילדים.

עקב הרשלנות הקבועה של התקשורת הכלכלית, המהלך של ליצמן – שהעביר כספים מתרופות מצילות חיים לטיפולי שיניים – כונה בטעות "הכנסת טיפולי שיניים לסל הבריאות". בג"צ קבע כי כדי לעשות תרגיל כזה, ליצמן צריך לקבל את אישורה של הכנסת, אותה ניסה לעקוף.

כפי שלמד גם צה"ל על בשרו (ראו למעלה), הכנסת רוצה את השיניים שלה בחזרה.

ספין השבוע: שר האוצר, יובל שטייניץ

תחקיר של ערוץ 10 חשף ששר האוצר היקר שלנו, האיש והטיל הלוגי לאלוהים וחזרה, המנהל ביד אחד מסע שיסוי כנגד עובדים זרים, מביא בידו השניה מספר גדול מאד שלהם. זה, בעצם, לא היה מפתיע – כך מתנהלת מזימת העובדים הזרים כבר יותר מעשור. הבעיה הפעם היא ששטייניץ אישר את יבואם של עובדים עבור חברה שגיסו, שהוא גם מקורב פוליטי שלו, משמש כיועץ שלה. שטייניץ גם אישר חריגה של מאות עובדים, בניגוד להמלצת הדרג המקצועי במשרד האוצר. שטייניץ טוען, כמובן, שאין קשר בין הדברים. ודאי שאין.

לשר אוצר יש שני נכסים: אמינותו והתפיסה של הציבור שמדובר באדם רציני ושקול. שטייניץ לא מחזיק באף אחד מאלה. הגיע הזמן ללכת הביתה.