ישראל ב-OECD? חכו קצת עם החגיגות

ישראל חגגה השבוע את כניסתה לארגון ה-OECD, ארגון המדינות המתועשות. מעכשיו, אומרים, אנחנו כבר לא חלק מהעולם המפותח. הללויה!

עד שמסתכלים על הנתונים. ישראל מורידה את הממוצע של ה-OECD, לא מעלה אותו. בתחום קריטי, זה של הפער החברתי, ישראל מחזיקה במדליית הכסף הלא נכספת. המחזיקה במדליית הזהב היא ארה"ב. ישראל אולי עשירה יותר מכפי שהיתה לפני כמה שנים, אבל היא גם בלתי שוויונית יותר.

מכון אדווה פרסם סקר בשבוע שעבר, ממנו עולה שבמהלך שנת 2009 עלה שכרם של הבכירים בישראל בתשעה אחוזים. חלקם בעוגת ההכנסות הלאומית עלה בשני אחוזים. זה בא, כמובן, על חשבון השכירים והעניים: המשמעות של עליית חלקם של המעסיקים בעוגה משמעה שבעשור האחרון הפסיד כל שכיר כ-13 אלף שקלים בשנה. התופעה הרווחת ביותר היא זו של מעסיקים שהורידו משכורות עקב המשבר הכלכלי, ולא טרחו להעלות אותן כשהוא חלף. ההפרש הוא רווח נקי שלהם.

82% מהציבור: יש להגביל את שכר המנכ"לים

מחקר של אוניברסיטת הרווארד, שפורסם בדה מארקר השבוע, מצא שישראל היא במקום השני בעולם מבחינת גובה המשכורות של הבכירים בחברותיה. במקום הראשון נמצאת, כמובן, ארה"ב. המחקר מצא שהשיטה הנוכחית מביאה לכך שהמנכ"לים מתעשרים על חשבון חברותיהם, שבהרבה מקרים הן ציבוריות. את היחס לשכר המנכ"לים מכנים במחקר "כשל שוק": אין בעצם שום שליטה על שכר המנכ"לים.

בהערותיו אחרי קבלתה של ישראל ל-OECD אמר שר האוצר ששבר את רשת המגן החברתית שלנו, בנימין נתניהו, שהוא לא יסכים להגבלה על שכר המנהלים. 82% מהציבור, מצד שני, דווקא חושבים שיש גם יש מקום להגבלה כזו. כרגיל, נתניהו וממשלתו משרתים את 18 המשפחות.

מה שמביא אותנו ל...

מה קורה כשנער אוצר הופך לגבר?

דו"ח מבקר המדינה יצא השבוע. כולם התייחסו לשחיתותם של כמה שרים. יש נתונים מטרידים יותר.

המבקר קבע כי מנהלי קופות הגמל נמצאים במה שנראה כמו ניגוד עניינים עם לקוחותיהם: הם מקבלים שכר עצום, בלתי סביר, שמאלץ את קופות הגמל להעלות משמעותית את דמי הניהול שלהן. ה"רפורמה" שביצע משרד האוצר בתחום, קובעים שם, השיגה את ההיפך ממטרתה – הורידה את התחרות בשוק והעלתה את דמי הניהול. ואם זה לא היה מספיק, האוצר מגלה יחס סלחני במיוחד לשכר המופרך של מנהלי הקופות.

המבקר קובע, על כן, שעל משרד האוצר להפעיל את סמכותו הרגולטורית ולהגן על הציבור מפני המנהלים העושקים אותו. מי שחושב שזה מה שיקרה, מתבקש להגיע להזדמנות צילום עם חמורו של המשיח. אחרי הכל, כשנער אוצר הופך לגבר ומגיע זמן הקריירה השניה שלו, לעיתים קרובות היא מתרחשת בקופת גמל. לצפות ממנו שידפוק את סיכוייו להפוך למיליונר – שגבוהים הרבה יותר שם מאשר בשירות הציבורי, וגם זו בעיה של שכר המנהלים הגבוה – יהיה בלתי סביר.

כלכלה ירוקה? בכל זאת יש מה ללמוד מאירופה

כשנסוגה ארה"ב מהסכם קיוטו, בתחילת העשור, רווחה האמונה הפסימית שאי אפשר לצמצם את פליטת גזי החממה. השבוע התברר שמאז 2003, פליטת גזי החממה באירופה ירדה ב-20%.

איך? לציבור היה אכפת, אז ההנהגה שלו פעלה. באירופה הועברו חוקים שמטילים מיסים כבדים על מכירת כלי רכב מזהמים, ושגזרו גריסה על כלי רכב ישנים כאלה. התוצאה היתה שאם ב-2003 שיעור כלי הרכב הנקיים באירופה עמד על 24%, ב-2007 כבר היה השיעור 40% וב-2008 – 69%.

החסידים השוטים של כת היד הנעלמה אומרים לנו שהתערבות ממשלתית בשוק רק מזיקה. יש דברים, כמסתבר, שהיד הנעלמה לא יודעת לעשות, ושבשבילם בכל זאת צריך ציבור ולא שוק.

ספין השבוע: הממשלה

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה השבוע הצעת חוק, שקודמה על ידי ויקיפדיה העברית, שהיתה קובעת כי תמונות שצולמו על ידי עובדי ציבור במסגרת תפקידם – כמו הצלמים שמעסיק לצרכי יח"צ כל משרד ממשלתי – יהפכו לרכוש הציבור. אחרי הכל, הם אכן רכוש הציבור ואין שום סיבה שלאזרח מן השורה לא תהיה גישה אליהם בלתי תשלום.

ועדת השרים דחתה את הבקשה, והודיעה שהנימוקים שלה חסויים. השר מיכאל איתן, שזכה כבר לכמה שבחים בטור הזה, הודיע כי יעלה את הנושא לדיון מחודש.

צדיקי השבוע: שופטי ישראל

אחת הבעיות הקשות של בתי המשפט בישראל היא שהם לא פוסקים הוצאות משפט ראויות, על אחת כמה וכמה בתביעות סרק. אם מישהו גרר אותך לבית המשפט, שתה את דמך ובזבז את זמנך במשך שנים – וגם זו בעיה רצינית – הוא יכול לצאת מזה בהוצאות משפט מצחיקות של כמה אלפים.

לא עוד. בתי המשפט, דיווח כלכליסט השבוע, הפכו בחצי השנה האחרונה לנשכניים, ואין להם בעיה לתקוע חברות או אזרחים פרטיים בקנסות של מאות אלפי שקלים, אם הם בזבזו את זמנם של אזרחים ובית המשפט. כך צריך: הקלות שבה אפשר היה להגיש תביעת סרק – במיוחד תביעות דיבה כאלה, שמטרתן להטיל אימה על התקשורת – פגעה משמעותית ביכולת להזדקק לצדק של ממש, בין השאר באמצעות סתימת בתי המשפט בתלונות סרק. אולי עכשיו התופעה תצטמצם.

אחרי הכל, כשנער אוצר הופך לגבר ומגיע זמן הקריירה השניה שלו, לעיתים קרובות היא מתרחשת בקופת גמל. לצפות ממנו שידפוק את סיכוייו להפוך למיליונר – שגבוהים הרבה יותר שם מאשר בשירות הציבורי, וגם זו בעיה של שכר המנהלים הגבוה – יהיה בלתי סביר