המדריך למשקיע הקטן: כיצד תבחר מניה מנצחת?

"להשקיע ללא מחקר זה כמו לשחק פוקר בלי להסתכל בקלפים", אמר פעם פיטר לינץ', שנחשב אחד ממנהלי ההשקעות הטובים בכל הזמנים.

כולם אוהבים להשוות מחירים רגע לפני שהם קונים מוצר בסופר. גם בחנויות החשמל משווים ובודקים מוצרים שונים, ואף נעזרים באתרי השוואת מחירים באיטרנט. משום מה, לא תמיד מקפידים לעשות זאת כשקונים נכסים בשוק ההון. אלא שרכישה של מניה שקולה לרכישת בעלות על עסק כלכלי, ויש להבין את העסק לעומקו.

עם קצת מאמץ, כל אדם יכול לשפר את מיומנויות ההשקעה והחיסכון שלו. אם אתם רוצים ללמוד כמה כללים בסיסיים להשקעה, המדריך המקוצר המוגש כאן עשוי לסייע לכם לבצע בחירות נכונות בקניית המניות.

1. בדקו את המכפילים

הדבר החשוב ביותר בבחירה של מניה מוצלחת הוא לדעת לקנות אותה במחיר הנכון. מהו מחיר נכון? כזה שאינו גבוה מדי. אחד הכלים הבסיסיים בתמחור מניות הוא מכפיל הרווח - אם כי חשוב לזכור שזה אינו הפרמטר היחיד.

מכפיל הרווח הוא המנה המתקבלת מחלוקת שווי השוק של החברה ברווחים השוטפים שלה ב-12 החודשים האחרונים, או ברווחים החזויים שלה. אנליסטים נוהגים לחשב את המכפיל לפי הרווח החזוי בשנה הקרובה או זו שאחריה. כדי לחשב את מכפיל הרווח נהוג לנטרל מהרווח הנקי הוצאות והכנסות חד-פעמיות.

לחלופין, אפשר להשתמש במכפיל שמחושב באמצעות הרווח התפעולי. יש משקיעים שנעזרים גם במכפיל ה-EBITDA (מכפיל תפעולי תזרימי), שבעיניהם מייצג באופן מדויק יותר את תזרים המזומנים מפעילות מאשר הרווח הנקי החשבונאי.

אין שום דרך לומר מהו מכפיל שמייצג מחיר נמוך ומהו מכפיל שמייצג מחיר גבוה. בחברות בעלות צמיחה מהירה, מכפיל רווח של 8-10 נחשב בדרך כלל נמוך. אולם הדבר תלוי גם בפרופיל הסיכון של החברה.

הדבר החשוב יותר הוא להשוות את מכפיל הרווח של החברה עם המכפילים שבהם נסחרות חברות דומות לה, או עם מכפיל הרווח הממוצע בענף שבו היא פועלת. בחברה שעסקיה נמצאים בהאטה או שצפויה לעבור להפסד, גם מכפיל רווח נמוך אינו בהכרח ערובה להשקעה מוצלחת. לדוגמה: יצרנית הכימיקלים הישראלית כיל נסחרה בשנות הגאות של 2006-2008 במכפיל רווח נמוך יחסית לרווחיה השוטפים. זאת מכיוון שבשוק העריכו כי מחירי האשלג הגבוהים לא יישארו כאלה במשך זמן, ולכן רווחיה יירדו בעתיד הלא רחוק.

עם זאת, אם יש ציפייה לגידול מהיר ברווחי החברה, גם מכפיל 25 אינו בהכרח נחשב יקר בעבורה. חברת מלנוקס, למשל, שמפתחת שבבים המבוססים על מוליכים למחצה, נסחרת כיום במכפיל רווח 58. אם מנכים ממנה את קופת המזומנים בסך 200 מיליון דולר ואת הצפי לקפיצה של 30% בהכנסות השנה, המכפיל העתידי שרואים המשקיעים נמוך יותר.

פרמטר נוסף שתמיד כדאי לבדוק הוא מכפיל ההון - שווי השוק חלקי ההון העצמי. נהוג לומר כי חברה שנסחרת מתחת להונה העצמי עשויה להתברר כזולה יחסית ולהיות הזדמנות להשקעה. כך למשל, הבנקים הישראליים נסחרו בסוף 2008 בהרבה מתחת להונם העצמי. זה קרה משום שבשוק חששו כי הם עומדים לדווח על הפסדים גדולים או להיות מולאמים בדומה לבנקים רבים בעולם. כיום מכפיל ההון של הבנקים הישראליים הוא 0.8-1.2 - רמת מחיר שמייצגת יציאה ממשבר. הבנקים עדיין רחוקים מרמתם ב-2007, אז הגיע מכפיל ההון שלהם לכ-1.3 בממוצע.

פרמטר חשוב אחר הוא "מכפיל הצמיחה" (PEG). נתון זה מביא בחשבון את הרווח החזוי של החברה, בעוד שהמכפיל הרגיל מביא בחשבון את רווחי העבר. מכפיל זה מתקבל מחלוקת מכפיל הרווח בשיעור הצמיחה החזוי של רווח למניה בשנה הקרובה. למשל, אם חברה נסחרת במכפיל רווח 20 ושיעור הצמיחה הצפוי ברווחיה בשנה הקרובה הוא 10%, אז ה-PEG שלה יהיה 2. ככל שה-PEG נמוך יותר, כך המניה "זולה" יותר.

2. זהירות ממינוף יתר

ככל שהיקף ההון הזר של החברה (כלומר, החוב) גבוה יותר, רמת הסיכון של החברה גבוהה יותר.

גם כאן יש משמעות רבה לענף שבו פועלת החברה. חברות נדל"ן צורכות הון זר רב כדי לרכוש נכסים, ורמת המינוף שלהן לעתים גבוהה מ-90% מהונן העצמי (בחברת כלכלית ירושלים למשל, רמת החוב כיום היא 92%). גם חברות עתירות השקעה ובעלות תזרים מזומנים שוטף גבוה - סלקום, למשל - פועלות תחת מנוף אשראי גבוה.

חברות היי-טק או ביוטכנולוגיה הן בדרך כלל בעלות מינוף נמוך. לחברות אלה פעילות מסוכנת, ומכיוון שאינן מספקות ביטחונות מוצקים הבנקים אינם ממהרים להלוות להן כסף. עקב כך, הן חייבות לממן את עצמן בעיקר בעזרת בעלי המניות שלהן.

חשוב גם לבדוק את התפתחות ההון העצמי לאורך זמן. שחיקה של ההון העצמי עשויה ללמד על רצף של הפסדים או על מדיניות נדיבה מדי של חלוקת דיווידנדים. בעלי שליטה שחולבים מהחברה את רוב ההון העצמי יקשו עליה לבצע השקעות הנחוצות לעתידה. אחד מסימני האזהרה למשקיעים הוא גירעון בהון העצמי של החברה. כשההתחייבויות גדולות מהנכסים היציבות הפיננסית של חברה עלולה להתערער.

3. הסתכלו על העבר כדי לחוש את העתיד

אנשים קונים מניות מתוך ציפייה ליהנות בעתיד מרווחיהן. ואולם העתיד אינו ידוע, ולכן חשוב לבדוק את תוצאות העבר.

כדאי לבדוק את הצמיחה של ההון העצמי של החברה בשנים האחרונות, וכן את הרווח הנקי, המכירות ותזרים המזומנים. חשוב לבדוק אם הצמיחה ברווחי החברה אמיתית ומחלחלת לרווח הנקי, או שמקורה רק ברכישות שמנפחות את שורת המכירות.

חברות שצומחות באופן עקבי ברווחיהן מקבלות בדרך כלל מהשוק פרמיה שמשקפת זאת. מסיבה זו חברות כמו טבע או אפל נסחרות במכפילי רווח 20 או יותר. לפעמים הצמיחה ברווחים תלויה במצב הענף של החברה או בענפים קשורים. כך למשל, ירידה במחירים של חומרי הגלם עשויה לשפר את הרווחים של חברות המייצרות מוצרי צריכה בסיסיים.

קצב צמיחה גבוה הוא הכרח בעבור חברות צעירות המבוססות על פיתוח ידע, כמו חברות היי-טק וביו-טק. הסיבה לכך היא שחברות אלה מסוכנות יותר מלכתחילה. מי שמשקיע בהן נוטל סיכון גדול, ולכן מצפה לקבל בתמורה צמיחה מהירה ברווחים (כשיהיו כאלה).

4. האמת שמאחורי שורת הרווח

אנליסט ותיק אמר לנו פעם כי לפני שהוא בודק את דו"ח הרווח וההפסד של חברה, הוא ניגש לדו"ח תזרים המזומנים. הרווח הנקי לא מייצג בכל רגע נתון את מצבה האמיתי של החברה. לעתים הוא כולל רווחים חד-פעמיים, הוצאות לא תזרימיות או הכנסות שנרשמו אך עוד לא הגיעו בפועל לידי החברה (למשל, בפרויקטים שהעבודה עליהם עדיין לא הסתיימה). תזרים המזומנים מציג את היקף המזומנים שהגיע לחברה בפועל.

כך למשל, התזרים מנכה את ההכנסות שניתנו באשראי, ומוסיף את התשלומים שעתידה החברה לשלם לספקיה בשל תוצרת שתמכור. בחברות עתירות הון (כמו בתי הזיקוק) האנליסטים נוהגים לבדוק גם את תזרים המזומנים החופשי - התזרים מפעילות שוטפת לאחר ניכוי סעיף רכישת הרכוש הקבוע. לעתים נתון זה משקף טוב יותר את יכולת ייצור המזומנים של חברה.

5. יותר תחרות = יותר סיכון

נהוג להשוות תוצאות עסקיות של חברה לאלה של מתחרותיה. ככל שרמת התחרות בענף גבוהה יותר, כך עולה רמת הסיכון בו. בקרב חברות הפועלות בשוק תחרותי, הרווחיות עלולה להיות תנודתית - והסיכון יגרום למשקיעים לתמחר את מניותיהן במכפילים נמוכים יותר. ככל שהשוק פחות תחרותי, רווחי החברה מובטחים.

בענפים שונים בישראל, כמו בנקאות או שירותי סלולר, רמת התחרות נמוכה יחסית - והגופים שפעילים בהם אינם מתקשים לשחזר ואף להגדיל את רווחיהם שנה אחר שנה. שימו לב גם לשינויים ברגולציה בענף, כמו הקלה או הקשחה של הכללים, שיכולים להביא לצמצום מספר המתחרים או דווקא להגדלת מספרם.

6. מותג חזק מסייע בצליחת משברים

חברה מוצלחת יכולה ליהנות מיתרון יחסי בשוק או בענף שבו היא פועלת. חברות בעלות מותג חזק, פטנטים על מוצרים או מוניטין רבי שנים זוכות לביטחון גם בתקופות של משבר או האטה כלכלית.

קוקה קולה וג'ילט הן דוגמאות לחברות בעלות מותגים חזקים בכל העולם. בישראל נהנית דלק רכב מהמותג החזק של מאזדה, שאת כלי הרכב שלה היא מייבאת, ומחזיקה בנתח הגדול בשוק כבר הרבה שנים. שופרסל נהנית מיתרון לגודל, שבא לידי ביטוי במאבקי הכוח שהיא מנהלת עם ספקיה בחודשים האחרונים.

7. מה אפשר ללמוד מבעלי העניין

פעילות ערה של בעלי עניין מבין מחזיקי המניות יכולה לרמז על מצב החברה והענף שבו היא פועלת. בתקופות שפל, שבהן המניות צונחות, עשויים בעלי העניין שמכירים היטב את החברות שלהם לקנות מניות בשוק, כדי לשוב ולמכור אותן בתקופות גאות.

ואולם חשוב לזכור שלעתים גם בעלי עניין לוקים באופטימיות יתר (או פשוט מתאהבים במניית החברה) ופועלים מהבטן. לכן חשוב לבדוק אם גם בעבר ידעו בעלי השליטה לזהות תמחור יתר או חסר של מניות החברה שאותה הם מובילים.

8. עדיפות למנהלים מנוסים

פיטר לינץ' אמר פעם שעדיף לקנות עסקים שכל אידיוט יכול לנהל אותם. מדוע? מפני שבטוח כי מתישהו ינהל אותם אידיוט. מכיוון שיש רק מעט עסקים כאלה, חשוב לעקוב אחרי פעולותיהם של מנהלי החברות.

הנהלה ותיקה ומנוסה עשויה להתמודד טוב יותר עם משברים. חילופי מנכ"לים מרובים עשויים ללמד על קשיים בחברה או על יחסים רעועים בין בעלי השליטה להנהלה. שימו לב גם להתנהגות המנהלים כלפי המשקיעים - למשל, האם הנהלת החברה מתחמקת ממתן תשובות בתקופות משבר, ומצד שני נוהגת לקיים מסיבות עיתונאים רק בתקופות שיא.

9. עקבו באדיקות אחר דיווידנדים

הרווחים שחברה צוברת נשמרים אצלה לצורך שתי מטרות: השקעה בעתיד וחלוקת מזומנים לבעלי המניות. למשקיעים רבים חשוב לקבל דיווידנד במזומן, משום שכך הם יכולים לקבל תשואה שוטפת מהשקעתם וליהנות ממנה גם אם מחיר המניה יורד מפעם לפעם.

נוסף על כך, בחברות שמחויבות לחלק דיווידנד גבוה הניהול השוטף עשוי להיות יותר שמרני ופחות הרפתקני.

חלוקת דיווידנד חשובה במיוחד בחברות שבהן הסחירות דלה, כך שקשה יותר לממש את מניותיהן. עם זאת, חשוב לזכור שחלוקת דיווידנד אינה מעידה על שווי החברה או המניה. לעתים חברות מחלקות דיווידנדים כדי לנסות להסתיר בעיות.

10. השווי האמיתי אינו ודאי

בשוק המניות אין ודאות. מניות נוטות לא פעם להתנפח מעבר לשוויין האמיתי בשל אופטימיות יתר ולרדת יתר על המידה בתקופות משבר. המטרה העיקרית של המשקיע היא לקנות מניה מתחת לשוויה האמיתי, אך הבעיה היא שקשה לדעת מהו השווי האמיתי.

חשוב לזכור שתוצאות העבר אינן מנבאות תמיד את העתיד. מניותיהן של חברות כמו AIG, סיטי בנק או ג'נרל מוטורס, שפעם נחשבו להשקעה סולידית, נחתכו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. ועדיין, כדי לדעת אם אפשר להרוויח ממניותיהן, אין מנוס מניסיון לאמוד את פעילותן העתידית.

בין צמיחה לבועה: באיזה מניה כדאי יהיה להשקיע ב-2010? >>>
באנרגיות חיוביות: האם כדאי להשקיע במניות הגז? >>>