בנק ישראל: גם יציאה לעבודה אינה מבטיחה היחלצות מעוני

מימדי העוני בקרב אנשים החיים במשקי בית שבהם לפחות מפרנס אחד, התרחבו בהתמדה במהלך העשור האחרון. הגורמים לעוני, על פי בנק ישראל, מגוונים, אך במרכזם: מספר הנפשות הגבוה במשק הבית וכושר ההשתכרות הנמוך

"מיעוט מפרנסים במשפחה הוא אחד הגורמים המרכזיים לעוני, אולם גם יציאה לעבודה אינה מבטיחה היחלצות מהעוני" - זהו חלק מדו"ח בנק ישראל על העוני בקרב עובדים שיתפרסם ב-21 באפריל.

מהדו"ח עולה כי מדיניות הרווחה של הממשלה התמקדה בשנים האחרונות בתמרוץ ההשתלבות התעסוקה, בעיקר דרך הקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי, שהפחית את הנטייה להישאר מחוץ לשוק העבודה. ואולם ההשתלבות בעבודה לא הבטיחה היחלצות מהעוני: מעל 60% מהעניים - כמיליון נפשות - חיים במשקי בית שיש בהם לפחות מפרנס אחד. זאת ועוד: מימדי העוני בקרב אנשים החיים במשקי בית שבהם לפחות מפרנס אחד, התרחבו בהתמדה במהלך העשור האחרון.

תופעת העובדים העניים מתמקדת במשקי בית שבהם מפרנס יחיד, לרבות משקרי בית בהם המפרנס עובד במשרה מלאה", קובע דו"ח בנק ישראל. מנתוני הבנק עולה שבמגזר הערבי כמחצית מהעניים חיים במשקי בית שבהם מפרנס יחיד במשרה מלאה. בקרב האוכלוסיה החרדית, מגזר שתחולת העוני שבו גבוהה במיוחד, תופעת העובדים העניים נפוצה פחות: רק 10% מהעניים החרדים חיים במשקי בית שבהם יש מפרנס במשרה מלאה.

הגורמים לעוני, על פי בנק ישראל, הם מגוונים, אולם בולטים ביניהם שניים מרכזיים: מספר הנפשות הגבוה במשק הבית וכושר ההשתכרות הנמוך. כושר ההשתכרות הנמוך משתקף בהשכלה נמוכה או בהשכלה שאינה מתאימה לדרישות של שוק העבודה, במשלחי יד המאופיינים בשכר נמוך ובעבודה בענפים שבהם השכר הממוצע נמוך יחסית. כל אלה מתבטאים בשכר הנמוך שמקבלים עובדים עניים, שהוא כמחצית ואף פחות משכרם של עובדים אחרים המועסקים בהיקף דומה. גורם נוסף המגדיל את ההסתברות לעוני בקרב עובדים הוא מספר שעות העבודה הנמוך יותר.

הדו"ח מציין שהגורמים הדומיננטיים לעוני בקרב העובדים מדגישים את הצורך המכריע לאכוף בשטח את חוקי העבודה בישראל. העובדים העניים, שמעמדם בשוק העבודה מעורער ופגיע, מתקשים לשמור על זכויותיהם. הדבר מתבטא, בין היתר, בשיעורם הגבוה של עובדים עניים המשתכרים פחות משכר המינימום הקבוע בחוק. מספר המפקחים העוסקים באיכיפת חוקי העבודה נמוך בכרבע מהתקן שנקבע.

על פי בנק ישראל, תופעת העובדים העניים נפוצה גם במדינות OECD, אך שיעוריה נמוכים בהרבה לעומת ישראל. כותבי הדו"ח מצביעים על מס הכנסה שלילי, שהפעלתו בישראל החלה באוקטובר 2008, כעל צעד בכיוון צמצום מימדי העוני. זאת מכיוון שהוא מגדיל את התמורה לעבודה ולפיכך גם את התמריץ לצאת לעבוד ולא להסתמך על קצבאות.