משחקים ברולטה: מתי תתקיים ועדת החקירה של רעידת האדמה הבאה?

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, נתבעה על ידי עובדת אחרת שלה – לא ליליאן פרץ, שתביעתה הכתה גלים לפני כחודש – וכפי שפורסם השבוע (שלישי), העדיפה שלא להתגונן מפני התביעה בבית המשפט אלא לשלם לעובדת חלק ניכר מהסכום שדרשה, 23,000 לעומת 41,000 שקלים.

טענותיה של העובדת, ששמה לא פורסם, היו שנתניהו מנעה ממנה ימי הבראה – זכות מוכרת בחוק – וכשר ביקשה העובדת להתפטר, דרשה ממנה לחתום על מסמך שאומר שאין לה כל תביעות כנגדה בטרם תקבל את משכורתה האחרונה. לא ברור מדוע החליטה נתניהו להגיע להסכם פשרה, אך לא מן הנמנע, שהיבה לכך היתה בין היתר שלצידה של העובדת היו ראיות מרשיעות, כגון תלושי שכר וההסכם עצמו.

בפרשת ליליאן פרץ לעומת זאת, מי שחתם על הצ'קים שקיבלה העובדת לא היתה שרה נתניהו אלא חברת "נתניהו ב.ש.". במקרה הזה מדובר בחברת עובדי קבלן. בשני המקרים חשודה נתניהו בפגיעה בזכויות של עובדיה.

בכל מדינה נורמלית, ראש ממשלה שאישתו היתה מודה כך, במישרין או בעקיפין, שהפרה את זכויותיה של עובדת, היה מתפטר מתפקידו. בישראל, התפטר ראש הממשלה רבין לאחר שהתחוור שאשתו פתחה שלא כחוק חשבון בנק דולרי בחו"ל, בתקופה שבה הדבר היה אסור. נתניהו, שהפציר בנו לתקוף "אותו ולא את אשתו וילדיו", אמור להיות אות ומופת לשמירה על החוק. יוליוס קיסר גירש את אשתו השניה, מאחר ונחשדה בבגידה, למרות שידוע היה שהחשד חסר בסיס; הוא אמר אז שאשתו של קיסר צריכה להיות נקיה אפילו מחשד. אם אשתו של נתניהו עוברת על החוק – וכן, חוקי זכויות העובדים הם חוק לכל דבר – איזו מין דוגמא הוא נותן?

לא שזה צריך להפתיע מישהו, שבביתו של האדם שעשה יותר מכל אדם אחר לפגיעה בזכויות העובדים פוגעים בזכויות שעוד נותרו להם; ובכל זאת.

הרולטה הסורית-אפריקאית

ישראל, כידוע, שורצת על השבר הסורי-אפריקאי. בין שאר הקללות הרובצות על המקום הזה, יש רעידת אדמה מסיבית שפורצת בתדירות של פלוס-מינוס 80 שנה. הרעידה הגדולה האחרונה, אגב, היתה לפני 80 שנה, פלוס מינוס.

כך שסביר שאחת כזו צריכה להגיע או טו טו. הכנסת ערכה דיון בנושא השבוע. ישראל לא ערוכה לה כלל. גם אם נניח עכשיו לעובדה שיהיו פה אלפי הרוגים – לא רק מהרעידה עצמה, אלא מהעובדה שהיא תפוצץ אלפי צינורות גז – הנזקים שהרעידה צפויה לגרום נאמדים ב-50 מיליארדי דולר.

חלק ניכר מהמבנים בישראל אינם מבוטחים כנגד רעידת אדמה, ומספרים עצומים של אנשים צפויים להפוך לחסרי בית. המדינה, מצידה, מעדיפה את מדיניותה הרגילה – לא לעשות כלום ולקוות שזה לא יקרה במשמרת של השר. היא יכולה לבחור בין חיוב כל הדיירים בביטוח רעידות אדמה או להקים קרן משלה. היא לא בחרה באף אחת מהאפשרויות.

סתם, לידיעה. לקראת ועדת החקירה, בהנחה שישאר למדינה תקציב לכזו אחרי הרעידה.

הצעצוע החדש של שטייניץ

זוכרים שלפני שנה, כשהציע האוצר את הצעת התקציב הדו שנתית הראשונה, הבטיחו לנו שזה צעד חירום, שנבע מהמבצע האוגדתי בעזה ומכך שבעצם לא היתה ממשלה מאוקטובר 2008 עד מארס 2009? משהו זמני, שלא יחזור על עצמו?

אז הבטיחו. האוצר התאהב בצעצוע החדש שלו, כמו שהתאהב בשעתו בחוק ההסדרים. תקציב דו שנתי מבטיח לו שהוא צריך להקטין את ההתמודדות שלו עם משרדי הממשלה והכנסת לכ-50% ממה שהיתה קודם לכן. אז בקרוב יגיש האוצר בקשה לממשלה להפוך את נושא התקציב הדו שנתי למשהו קבוע. למה לו להתעסק עם זה כל פעם מחדש? והממשלה תאשר, אלא מה. והכנסת תאשר, כמו חותמת גומי. כי הרי אף פעם לא למדנו שפיקוח על תקציב הממשלה הוא אחד מתפקידיו החשובים ביותר של הפרלמנט. הבה נעביר עוד כוח על החוק החשוב ביותר שעובר מדי שנה לידי פקידים לא נבחרים, שרגל אחת שלהם היא בשירות הציבורי והשניה היא כבר בשירותו של טייקון כלשהו. ואולי הגיע הזמן פשוט להפריט את כל העסק, לא להסתפק בצעדים למחצה, ובמקום ממשלה למנות כאן חברה מנהלת, ובמקום כנסת – אספת בעלי מניות. כך הכל יתנהל כפי שהוא מתנהל כאן ממילא, ובלי אשליות מיותרות.

צדיק השבוע: חבר הכנסת כרמל שאמה

קרה לכם שרציתם להגיע למשרד ממשלתי כלשהו, וגיליתם שלא רק שתצטרכו לבזבז על זה זמן, תצטרכו גם לקחת איזה חצי יום חופש, כי המשרדים פתוחים רק בשעות הבוקר ולא פתוחים בשישי?

חבר הכנסת כרמל שאמה הגיש הצעת חוק, הקובעת כי כל משרד הנותן שירות לציבור יחויב לפעול לפחות פעם אחת בשבוע גם בשעות אחר הצהרים. למעשה, ראוי היה לקבוע ההיפך – שהוא יפעל רוב השבוע אחרי הצהרים ופעם אחת בבוקר, אבל גם זו התחלה.

ספין השבוע: המתמודד הקבוע, משרד האוצר

כתבנו כאן בשבועות האחרונים על ה"רפורמה" המשונה בתחום האלכוהול, במסגרתה יעלו משמעותית מחירי האלכוהול תוצרת הארץ וירדו משמעותית מחירי האלכוהול המיובא. האוצר ניסה למכור את הכניעה הזו ליצרני האלכוהול מחו"ל כ"מלחמה באלכוהוליזם". הכנסת לא קנתה את זה, גם אחרי שהשגרירויות הזרות התערבו.

אז באוצר החליטו שאם הכנסת לא רוצה, הם יעשו את זה בלעדיה. הכנסת האריכה השבוע את צו האלכוהול הקיים עד לשבוע הבא, כדי לנהל דיון רציני, אבל ברשות המיסים כבר הכריזו על צו משלהם, שיימשך חודשיים ויתחיל בעליה מדורגת של המס על אלכוהול. הם די בטוחים שם שהכנסת לא תבטל אותו, כי הצו מכיל עליית מחירים שתתחיל ב-2014. בקיצור, מי צריך דמוקרטיה וריבונות עממית? מספיק כמה פקידונים באוצר.

חלק ניכר מהמבנים בישראל אינם מבוטחים כנגד רעידת אדמה, ומספרים עצומים של אנשים צפויים להפוך לחסרי בית. המדינה, מצידה, מעדיפה את מדיניותה הרגילה – לא לעשות כלום ולקוות שזה לא יקרה במשמרת של השר. היא יכולה לבחור בין חיוב כל הדיירים בביטוח רעידות אדמה או להקים קרן משלה. היא לא בחרה באף אחת מהאפשרויות