אוטוטו כאן: המכונית החשמלית עושה היסטוריה

השבוע הושג בישראל הישג אשר מתואר (בחברה האחראית לו) כלא פחות מנחיתת האדם הראשון על הירח - פרויקט המכונית החשמלית הושק באופן רשמי בדמות מרכז ההדגמות שהוקם, למרבית האירוניה, על חורבות המזהם הגדול לשעבר של גוש דן - פי גלילות.

מה משמעות ההישג, מהם חסרונותיו, ומה הסיכוי שבקרוב נמצא עצמנו מטעינים לצד המכשיר הנייד ומכונת הגילוח גם את הרכב הירוק? בכתבה הבאה.

המכונית החשמלית של שי אגסי מעלה הילוך: זכתה להזרמת הון לפרויקט >>>
שי אגסי: "העולם ילמד מאיתנו איך להתנתק מהנפט" >>>
אגסי: תמורת 100 מיליארד דולרים ארה"ב תעבור למכוניות חשמליות >>>
המכונית החשמלית הראשונה של אגסי תהיה מדגם רנו לגונה >>>
נסיעת המבחן של שי אגסי >>>

מי את בטר פלייס?

בטר פלייס היא קבוצת חברות הפועלת לפיתוח ופריסה של תשתית טעינה התומכת בכלי רכב חשמליים. בחזון הקבוצה נטען כי בכוונתה להבטיח שהתשתית אותה היא מקימה תוכל לשרת את כל כלי הרכב החשמליים הניתנים לטעינה חיצונית בחשמל. בטר פלייס מעסיקה כיום 200 עובדים ומחזיקה בחברות בנות בכל מדינה שבה מתוכננת פעילות, כמו: ישראל, אוסטרליה, דנמרק, יפן וארה"ב.

מאחורי המיזם העצום עומד שי אגסי, יליד 1968, אשר הספיק לפני גיל 40 למכור בשנת 2001 את הסטארט אפ שהקים עם אביו ל-SAP העולמית תמורת 400 מיליון דולר והשתלב בהנהלת SAP. בזכות המינוי זכה אגסי להיכלל בשנת 20 האנשים המשפיעים על הכלכלה הגלובלית שערך מגזין טיים בשנת 2003, מה שאפשר לו לרקום יחסי ידידות עם שמעון פרס שהיה אז שר בממשלה ועם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שאף כינה אותו בנו המאומץ. קשרים אלו הקלו על קידום מיזם המכונית החשמלית בטר פלייס כשפרש אגסי מ-SAP לטובתה.

המשקיע העיקרי במיזם בישראל הוא עידן עופר מבעלי השליטה בחברה לישראל. בסוף ינואר האחרון הודיע HSBC אחד הבנקים הגדולים בעולם על השקעה של 350 מיליון דולר במיזם תמורת 10% מהמיזם – ההשקעה הגדולה ביותר עד כה במיזם קלינטק שבוצעה בעולם. ההשקעה משקפת למיזם שווי של 1.25 מילארד דולר. השידרה הניהולית של החברה מורכבת כולה כרובה מאנשי צה"ל לשעבר כמו משה קפלנסקי מנכ"ל החברה ובכירים נוספים שכיהנו בדרגות בכירות בצה"ל. אחראית התקינה הבינלאומית של החברה היא זיוה פתיר שכיהנה כמנהלת מכון התקנים הישראלי וסגנית ארגון התקינה העולמי ה-ISO.

מי מייצר את המכונית החשמלית?

מי שתפתח ותייצר עבור בטר פלייס את הרכב החשמלי היא חברת רנו. הרכב שתפתח יותאם לתשתית הטעינה שמקימה בטר פלייס, בכללו גם סוללה מתחלפת להחלפה מהירה של הסוללה ברכב החשמלי המאריכה את טווח הנסיעה שלו.

בפועל מנהלות שתי החברות מלחמת מונופול ברחבי העולם. בטר פלייס חתמה הסכם באוסטרליה, סן פרנסיסקו והוואי. רנו חתמה על הסכמים בשווייץ, אירלנד, פורטוגל, וסין בלי בטר פלייס. ההסכם של רנו עם סינגפור נחשב להישג מכאיב לבטר פלייס כיוון שהאי מציע מרחקים תחבורתיים מוגבלים, תשתיות חשמל וטכנולוגיות מתקדמות, מודעות סביבתית ומיסוי רכב מהמתקדמים בעולם.

שיתוף פעולה נוסף של בטר פלייס הוא בין החברה הבת הדנית של בטר פלייס לבין חברת החשמל הדנית דונג. בטר פלייס משתפת פעולה גם עם חברה מובילה לפיתוח תוכנות גבייה ו-CRM. שיתופי פעולה נוספים הם עם הספקיות המובילות בעולם לשירותי ייצור אלקטרוניקה שיפתחו ויבנו את עמודי הטעינה וחברות שמפתחות מערכות מחשוב לרכב.

איך זה עובד, ומי ירוויח מהסיפור?

חברת בטר פלייס מתכוונת לגבות דמי מנוי חודשיים ותשלום לפי קילומטר עבור שירותי ניידות כלי הרכב החשמלי, לצד פתרונות תשתית מקיפים לשימוש בכלי רכב חשמליים, כולל תמיכה באיתור נקודות טעינה קרובות.

מי יקבלו ראשונים את המכונית החשמלית?

חוץ מכתבי הרכב שזכו לסיבוב ראשון על הרכש החדש, והמבקרים במרכז החדש שהשיקה החברה, ממוקם קהל היעד הראשוני של בטר פלייס בלקוחות ציי רכב שעושים שימוש מוגבר ברכב, כמו חברות שליחויות, סוכנים נוסעים או טכנאים. חברות אלו ייהנו מחיסכון גדול יותר בזכות המעבר לשימוש ברכב חשמלי מאחר והתשלום ייקבע לפי מספר הקילומטרים שנסע הרכב. מודל תמחור של בטר פלייס אמור להשתנות בהתאם לפלחי שוק שונים ובהתאם לצרכי הנסיעה של חברת היעד, במודל דומה לתמחור של זמן אוויר בחברת תשורת סלולרית.

בבחינה של פוטנציאל השוק שערכה בטר פלייס בישראל הצהירו עשרות חברות בישראל נכונות לבחון החלפה עתידית של ציי הרכב - או חלק מהם - לציי רכב חשמליים. בטר פלייס ישראל מצידה כבר חתמה הסכמים עם עיריית ירושלים ועיריית חיפה לבניית תשתיות לטעינת רכבים חשמליים בשטחן (ראה גרף).

מאיפה הגיע הכסף?

החברות הבנות של בטר פלייס בדנמרק ובאוסטרליה הצליחו לגייס עד היום 170 מיליון דולר. גיוס הכספים של בטר פלייס במדינות אחרות בהן היא פעילה נמצא כיום בעיצומו ועד אז ממומנות החברות הבנות על ידי החברה האם שגייסה עד כה 550 מיליון דולר בשני סבבים.

המודל העסקי של בטר פלייס כפי שפרסמה אותו החברה לישראל המושקעת בחברה, מביא בחשבון מימון מגורמים פיננסיים וגיוס כספים על ידי החברות הבנות של קבוצת בטר פלייס.

מתי תיכנס המכונית לשימוש פעיל?

תוך שנה בלבד טוענים בחברת בטר פלייס, צפויה הרשת להיפרס ברחבי הארץ. הסוללות הנטענות צפויות לספק מרחקי נסיעה של עד 200 ק"מ בטעינה אחת.

את צינור התדלוק תחליף "עמדת טעינה" ואת תחנות הדלק "תחנות החלפה". התחנות ייפרסו ברחבי הארץ, במקביל לתחנות הדלק במטרה להחלפין. בבטר פלייס מבטיחים כי תהליך ההחלפה של הסוללה אורך פחות מחמש דקות, ללא צורך לצאת מהרכב ובאופן אוטומטי לחלוטין. עמדות הטעינה, צפויות להיפרס בעשרות אלפי מוקדים בישראל.

וכמה יעלה התענוג הירוק?

המחיר של המכונית החשמלית בישראל עדיין אינו ידוע. אולם, על פי הנתונים שסיפק מנכ"ל בטר פלייס דנמרק בראיון לגרדיאן אמורה לעלות המכונית כולל הסוללה 23 אלף ליש"ט (130-140 אלף ש"ח). מאחר ובטר פלייס מתכוונת למכור בנפרד את הרכב ולגבות דמי שימוש בסוללה, ניתן לקזז ממחיר זה סך של 43,000 אלף שקל שהוא הסך המוערך של של מחיר הסוללה.

בשורה התחתונה, המחיר לצרכן הישראלי יעמוד על פי ההערכות על כ-100 אלף שקל למכונית, מחיר נמוך יותר ממחירה של משפחתית קבוצה 2 בסיסית. חשוב לציין כי חלק מהמודל העסקי של בטר פלייס כולל גם סבסוד של מחיר המכונית ללקוחות שיתחייבו על חבילות טעינה/החלפת סוללות למשך מספר שנים, כך שמדובר בעסק שעשוי להיות בהחלט משתלם.

זאת ועוד, הסך המוערך על הוצאות הטענה בשנה, אומרים בבטר פלייס, יעמוד על סך של שבע מאות שקלים. נמוך בהרבה מההוצאה הממוצעת על דלק.

יתרונות המכונית החשמלית

היתרונות במכונית חשמלית נעוצים בראש ובראשונה בזיהום האוויר. המכונית החשמלית אינה פולטת עשן במהלך הנסיעה, זאת בניגוד למכוניות המופעלות על ידי דלק או בנזין הפולטות עשן המגדיל את הזיהום הסביבתי.

רק לשם השוואה היפוטית ניתן לקחת את נתוני זיהום האויר שנרשמים בתל אביב ביום עבודה רגיל לעומת יום כיפור. על פי נתונים שפירסם המשרד לאיכות הסביבה ביום כיפור האחרון עמדו, ריכוזי תחמוצת החנקן בגוש דן במהלך החג על שיעור של 20-2 חלקים לביליון (חלקי זיהום בתוך דגימת אוויר), ועם צאת החג עלו ריכוזי הזיהום ל-205 חלקים לביליון. בירושלים ירדו ריכוזי הזיהום מ-250 חלקים לביליון בשעות שלפני כניסת החג, עד לרמות של 2-12 חלקים לביליון עם כניסתו.

תחמוצות חנקן הן תרכובות הנפלטות מצינורות המפלט של כלי רכב ונחשבות לאחד המדדים הבולטים לזיהום אוויר באזורים עירוניים. אחד המרכיבים של זיהום זה, חד תחמוצת החנקן, מוגדר כמזהם מסוכן לבריאות הגורם לפגיעות קטלניות במערכת הנשימה.

נושא שני הוא הירידה בתלות בנפט היתרונות של ירידה כזאת חיוביים בישראל ולעולם משני היבטים. הראשון הוא הסביבתי והמזהם כיוון שמדובר בחומרים שבבעירתם מזמהים את הסביבה לצד הצורך בשימור של מאגרי האנרגיה העולמיים ההולכים ואוזלים. מצד ישראל מנמקים את דירוג הפרויקט בדרגת חשיבות לאומית כיוון שהוא מקטין את התלות במוצרי נפט המממנים פעילויות טרור.

אז מה בכל זאת החסרונות?

בניגוד לדעה הרווחת כי מה שיותר ירוק יותר נכון, רבים ממומחי הגנת הסביבה האקטיביסטיים יותר טוענים כי תפיסה נכונה של תחבורה חייבת לכלול וויתור על הרכב הפרטי ומעבר למערכות הסעה המוניות יעילות, שיצטרכו כמובן לעמוד בסטנדרטים של הנוחות והתדמית של רכב פרטי. "כשמליוני אנשים יושבים כל אחד בקופסת פח משלו, זוללים אנרגיה ושטח ומאחרים כולם לעבודה גם רעיון של רכב חשמלי הוא רעיון רע", הם אומרים.

בהתייחס למכוניות החשמליות כדאי לדעת שתעשיית האנרגיה היא הגורם הגדול בישראל לפליטת גזי חממה, זאת לפי הנתונים שבידי המשרד להגנת הסביבה וגם ההלמ"ס. כלומר, ייצור החשמל בארץ הוא למעשה גורם מזהם יותר ממנועי בנזין וסולר. מאחר והממשל בישראל לא מיוצר עדיין באמצעות גז אלא בראמצעים כמו שריפה של פחם ומזוט הפליטה של השריפה הזאת מזהמת את האוויר בישראל.

זאת ועוד, המצברים המשומשים שישאירו אחריהן המכוניות החשמליות הן מפגעים סביבתיים המכילים תחמוצות מתכת ותרכובות חומציות המזהמות מים וקרקע. מאחר והמכונית והמכונית החשמלית נמצאת בדרגת חשיבות לאומית עלפ יחוק ההסדרים פהרי שיהיו לנו פקקים חשמליים- מגה פקקים חשמליים. הגדלה של מספר כלי הרכב תוביל לכיבוי גדול יותר המדינה בבטון, אספלט, מחלפים וחניות.

יותר ירוקים, פחות מיסים

בטיוטת חוק ההסדרים שהוגשה במאי 2009 לממשלה חבוי סעיף קטן, שמגדיר את הרכב החשמלי כלא פחות מאשר "פרויקט לאומי". הסעיף ממוקם בפרק "הרחבת סמכויות הוועדה לתכנון לבנייה של תשתיות לאומיות", נועד לאפשר לוועדה לאשר בנוהל מקוצר תשתיות הטענה לרכב חשמלי ברחבי הארץ. ישראל התחייבה על הקלות מס מפליגות עד 2019 למכוניות חשמליות, עם פער גדול לעומת מכוניות אחרות.

הבעיה עם ההחלטה של מדינת ישראל נעוצה בעובדה שבטר פלייס היא מיזם עסקי, עם כוונות רווח מוצהרות. כאשר הפתרון שהיא מציעה לזיהום האוויר הוא חלופה יש יאמרו מינורית בלבד להקטנת הפליטה מכלי רכב, כאשר חובת ההוכחה של כדאיות המודל שלה, לסביבה ולמדינה, עדיין מוטלת עליה.