בנק ישראל: העלייה במדד מחירי הדיור מתמתנת. התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל בעיצומה

ההתפתחויות ברבע האחרון של 2009 מחזקות את ההערכות בדבר תפנית חדה שהיתה בסביבה הכלכלית והפיננסית בישראל במחצית השנייה של 2009. התפנית השתקפה היטב בשוק ההון: מאז תחילת ההתאוששות במחירי הנכסים הפיננסיים, במארס 2009, עלו מדדי המניות והאג"ח בשיעורים חדים, והגיעו ברבע האחרון של השנה לרמות שיא - רמתם הממוצעת לפני המשבר. ואכן נראה כי התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל היא בעיצומה.

התוצר ברביע האחרון של 2009 צפוי לעלות ביותר מ-4% לעומת הרביע הקודם; בכך מסתמנת התבססות הצמיחה של הפעילות הריאלית, שניצניה נראו עוד ברביע השני של השנה, לאחר ירידות חדות בפעילות ברביע האחרון של 2008 ובראשון של 2009. על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס עלה התוצר בשנת 2009 ב-0.5%, שיעור גבוה ביחס לתחזית הצמיחה המוקדמת של תחילת 2009 שעמדה על ירידה של 1.5%. שיעור האבטלה בישראל ירד מעט ברביע האחרון, ובכך נשברה מגמת עלייתו, שנמשכה מאז אמצע 2008. השיפור בפעילות הכלכלית מתבטא אפוא גם בשוק העבודה, ותומך בהערכות בדבר התבססות הצמיחה.

כך כותב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בדו"ח האינפלציה לרביע הרביעי של 2009 המוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדו"ח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר של בנק ישראל בראשות הנגיד.

בהתאם להתפתחויות אלו שופרו במידה ניכרת תחזיות הצמיחה לשנת 2010: תחזיות בנק ישראל עומדות על 3.5%, וחלק מהתחזיות של גופים אחרים גבוהות אף יותר. התפנית החדה בסביבה הכלכלית חוללה שיפור משמעותי בגירעון הממשלתי: הגירעון הכולל, ללא אשראי, הסתכם השנה ב-5.2% תוצר - בנקודת אחוז מתחת לתקרת הגירעון. תקרה זו נקבעה בחוק לאור הערכות מוקדמות שהצמיחה השלילית תוביל לירידה ניכרת בגביית המסים.

האינפלציה ב-2009 בניכוי העלאת המע"מ והמים – רק 2.8%

מדד המחירים לצרכן עלה ברביע האחרון של 2009 ב-0.5%, עלייה שהושפעה במידה רבה מעליית מחירי האנרגיה העולמיים. בחינה של התפתחות המחירים בשנת 2009, שהסתכמה בעלייה של 3.9%, מצביעה על עליית מחירים מהירה יחסית מאפריל עד אוגוסט, שנבעה בעיקרה ממדיניות ממשלתית - העלאת המע"מ וייקור זמני של המים; בניכוי השפעות אלו הסתכם מדד המחירים לשנת 2009 ב-2.8%.

מגמת העלייה, שאפיינה את מדד הדיור מאז קיץ 2008, התמתנה ברביע הנסקר - עלייה של 0.3 אחוז לעומת 2.3% ברביע הקודם. התפתחויות אלו תומכות בהערכה שמגמת העלייה של מדד מחירי הדיור מתמתנת.

אי ודאות באשר לצמיחה בעולם

הפעילות הכלכלית בעולם החלה לצמוח ברביע השלישי של 2009, הודות לצעדי התערבות מקרו-כלכליים של מדינות רבות, אף כי תוך אי-ודאות גבוהה מאוד לגבי יציבותה והמשכה. ברביע הרביעי התפרסמו נתוני מקרו שהצביעו על שיפור ממשי בייצור ובצמיחה, ואף על שיפור מסוים בשוקי העבודה והתחלה של תהליך חידוש המלאים. על רקע זה הועלו תחזיות הצמיחה למשקים רבים. ואולם, חלק מהצמיחה העולמית נשען על הרחבות פיסקליות משמעותיות, שניזונו, בין היתר, מהגדלה משמעותית של החובות הציבוריים. לפיכך גברו החששות לגבי יכולת פירעון החובות של כמה מדינות, מצב שהוביל לסדרת הורדות בדירוג ובתחזיות הדירוג לאותן מדינות.

בהודעות הנלוות להחלטות הריבית של הפד והבנק המרכזי האירופי הוכרז, לקראת סוף הרביע הנסקר, על אסטרטגיות יציאה מההרחבות המוניטריות הלא שגרתיות של תקופת המשבר. לעומת זאת הוחלט באנגליה על הגדלה נוספת של היקף רכישות האג"ח. באוסטרליה ובנורבגיה, שנפגעו מהמשבר במידה קטנה יחסית, הועלו הריביות המוניטריות. למרות ההתאוששות הכלכלית המסוימת וציפיות האינפלציה, המוסיפות לעלות, הבנקים המרכזיים של המדינות העיקריות ממשיכים להעריך כי האינפלציה תישאר מתונה, על רקע פער התוצר השלילי הגדול במדינות אלה. בחלק מהמשקים, ובראשם יפן, אף חוששים מדיפלציה. לעומת זאת, עליות של מחירי המזון והאנרגיה מעוררות חששות להתגברות האינפלציה, בעיקר במשקים המתעוררים.

המדיניות המוניטרית בישראל הותאמה לשינויים המהירים בפעילות הכלכלית ובסביבת האינפלציה המקומית. עם החרפת המשבר, ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009, נקט בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, והמשיך בכך ברביע השני של השנה. ברביע השלישי החל בנק ישראל לצמצם בהדרגה את ההרחבה המוניטרית, וברביע האחרון, עם התבססות הצמיחה במשק, הגביר את הקצב של צמצום ההרחבה והעלה את הריבית ב-0.25% בנובמבר ודצמבר. ריבית בנק ישראל בסוף הרביע הנסקר עמדה על 1.25%, והבנק אינו מתערב בשוק המט"ח באופן שוטף, אלא רק כששער החליפין סוטה מזה התואם את התנאים הבסיסיים במשק.

ברבעון הראשון של 2010 צפויה האינפלציה לעמוד ביעד

הערכת בנק ישראל היא, כי ברביע הראשון של 2010 צפויה בישראל עליית מחירים בקצב התואם את היעד, וכי הסיכונים לסטייה מהתפתחות זו כלפי מעלה וכלפי מטה הם שקולים. האינפלציה בחישוב של 12 החודשים הקודמים תישאר בחודשים הקרובים מעל טווח היעד. הערכה זו מתבססת, מצד אחד, על עלייה צפויה בפעילות הכלכלית, אשר תתמוך בביקושים, ועל עליות של מחירי הסחורות בעולם, המייקרות את גורמי הייצור במשק ומגולגלות אל המחירים לצרכן; ומהצד האחר - על השפעתן המרסנת של העלאות ריבית בנק ישראל, שהסתכמו ב-75 נקודות בסיס, על איטיותה היחסית של ההתאוששות העולמית ועל הורדת שיעור המע"מ בחצי נקודת אחוז, הפועלת במידה מסוימת לירידתו של מדד המחירים בחודשים הראשונים של 2010. הערכת האינפלציה של הבנק תואמת את הציפיות הנגזרות משוק ההון ואת תחזיותיהם של החזאים הפרטיים - שעל פיהן האינפלציה תנוע בחלקו העליון של טווח יעד יציבות המחירים.

בנק ישראל ימשיך וינקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה, התומכת בצמיחת המשק, תוך חתירה להחזרתה של האינפלציה בשנת 2010 לסביבת אמצע תחום היעד של יציבות מחירים; זאת על ידי תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמלית", בקצב שייקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק ובעולם ולהעלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים במשקים המובילים, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. התנאים הנוכחיים, שבהם מאזן הסיכונים שקול, אך אי-הוודאות עדיין רבה, ולכן קשה לצפות את ההתפתחויות; מכל מקום, ההחלטות על גובה הריבית ועל התערבות בשוק המט"ח תתקבלנה על רקע הערכות שוטפות של ההתפתחויות הריאליות והפיננסיות.