זה חם ומתוק: האם יש עתיד למניות הפורנו?

בעוד המילים "סקס" ופורנו" כיכבו גם השנה ברשימת מונחי החיפוש הפופולארים באינטרנט, תעשיית הפורנו המסורתית ספגה את אחת השנים הקשות בתולדותיה • מה הסיבות לכך, והאם יש לחברות העוסקות בענף תקווה?

עם כל הכבוד לפייסבוק, יוטיוב, ויקיפדיה וסקר TIM - גם בשנה החולפת, כך על פי סקר שערכה סימנטק ושפורסם לאחרונה ב"גלובס", המילים "סקס" ופורנו" הגיעו לרשימת 10 מונחי החיפוש המובילים בעולם.

אולם, לצד המרוויחים הגדולים משגשוג הפורנו הוירטואלי, נמצאו גם השנה הקורבנות האולטימטיביים של אופי צריכת הפורנו ברשת: המדיות "המסורתיות" (המגזינים, סרטי הסקס ב-D.V.D, בתי הקולנוע היעודיים ועוד), שהמשיכו לאבד בקצב מסחרר את הקהל הרחב שלהם לטובת מיליוני אתרים קטנים וגדולים שעסקו בהפצת הזימה.

אך די במבט חטוף בנתוני מניות החברות ההמוכרות סקס ונסחרות בחו"ל - שתיים בארה"ב ואחת בגרמניה - כדי להבין את מה שבעצם היה גלוי וידוע - קריסתן של חברות הפורנו הגדולות בעולם החלה עוד הרבה לפני. מה ניתן להסיק מכך? בהמשך.

החברה הראשונה שכבר נכתב רבות על הפסדיה מגיעה דווקא מהשוליים הורודים של הפורנו הרך והיא מהותיקות בענף - פלייבוי. המניה (שנסחרת בבורסה הראשית בניו-יורק) נסחרה בשלהי שנות ה-80 בשווי של כ-$8 למנייה והגיעה בסוף שנות ה-90 למעל $30 נסחרת כיום בפחות מ-$4 וגם זה לאחר עלייה מסחררת של מאות אחוזים בשנת 2009. הנה הגרף שלה מאז הנפקתה כדי שתתרשמו בעצמכם:

השפן נדחף למיינסטרים והחברה הונפקה בבורסה

יכול להיות שישנם הסברים פיננסיים לכך שפלייבוי התרסקה בבורסה, אך ההסבר ככל הנראה, פשוט יותר. עד שנות ה-80 הפורנו לא היה נגיש לכולם ובוודאי שלא לילדים ובני נוער. עיתון כמו פלייבוי נחשב אז לתועבה והיה בקצה המפה הפורנוגרפית, כשמעבר אליו נמצאים רק "האסטלר" של לארי פלינט ודומיו.

אולם אז הגיעה המהפכה הראשונה שהכתה את השוק בתדהמה. בשנות ה-80, כמעט לכל בית הוכנס מכשיר וידאו, ובעקבותיו גם הוידאומטים שהוכחו כיעילים ביותר עבור הקהל הרחב שכן הם הכילו את האפשרות לקחת באנונימיות סרטים פורנוגרפיים. המשמעות היתה שפלייבוי כבר "נדחק" למיינסטרים והחברה אף הונפקה בבורסה. המגזינים של פלייבוי נראו פתאום חביבים ושובבים לעומת התועבה שנראתה בוידאו. יכולתה של פלייבוי לחדור לבתים גם דרך רשתות הכבלים, PAY-PER-VIEW ובסוף שנות ה-90 גם דרך האינטרנט גרמה לקפיצה הגדולה בשווי החברה. כיום, בשנת 2010, סרטי פורנו כבר לא נתפסים כאקסטרים והדבר האמיתי שמחפשים ברשת הוא את השכנה החובבנית מקומה 2 (החל מאתרי מצלמות בכסף, המשך באתרי פורומים שונים, בלוג טי-וי וכו' וכלה באתרי חובבנים משולבים במקצוענים כגון YOUPORN, בחינם כמובן).

באווירה זו, פלייבוי כבר ממש לא במרכז הבמה הציבורית, מה שהביא את כריסטי הפנר, הבת, הנסיכה ומי שניהלה את אימפרית השפנפנות עד לאחרונה, להגיע אפילו עד בעלי הזכויות על דמותה של מארג' סימפסון, בבקשה שתתפשט על גבי שער המגזין בכוונה להגיע לקהלים חדשים.

מועדוני חשפנות, וזה עובד

מניית סקס נוספת שהונפקה בגרמניה בסוף שנות ה-90, ודובר בה רבות היא מניית Beate Uhse (ראה גרף). ראו למשל את הכתבה האוהדת מגלובס מסוף שנות ה-90 אודות מניה זו. אבל אל תתרשמו מהאהדה למניה או לסקס-אפיל שלה. הגרף הבא שלה מצביע על כיוון די ברור גם הוא, אפילו ברור מזה של מניית פלייבוי.

אולם, מתברר שיש גם מותגי פורנו שדווקא קצרו הצלחה, לפחות מבחינת אמון המשקיעים בבורסות. כזו למשל היא חברת Rick's Cabaret International העוסקת בעיקר בתחום מועדוני החשפנות, אך מחזיקה בנתח לא קטן מאתרי האינטרנט הפורנוגרפיים. Rick's Cabaret International נסחרת בנאסד"ק ומתברר כי המניה של מניבה תשואה לא רעה.

ועדיין למרות מגמת הצמיחה היפה של החברה ב-5 השנים האחרונות, אין ספק שמי שהימר שהתחום המכונה בנימוס "תחום הבידור למבוגרים" יהפוך אותו לעשיר, טעה. היום Rick's Cabaret International שווה כמו ביום שבו הנפיקו אותה אי שם בשנות ה-90.

הכיוון? מגה ריאליטי גם בפורנו

אז לאן ילך הפורנו, וחשוב יותר(?) לאן ילכו איתו הזדמנויות ההשקעה הפיננסיות בשנים הקרובות? נבחן כמה תרחישים אפשריים, לבחינת המגמות השונות. ראשית, נראה כי יש מתאם מלא בין מה שעובר על עולם הטלוויזיה למה שעובר על עולם הפורנו. מסדרות מבוימות כגון סיינפלד, חברים ודומיהן עברנו לתכניות ריאליטי. זה בדיוק מה שקרה בפורנו. מסרטים המבוימים ומשוחקים בידי מקצוענים עם תסריט (מופרך ככל שיהיה) עברנו לחובבנים עם יצר ההחשפות. לכן, התרחיש הקיצוני וכנראה גם הסביר ביותר הוא שהכיוון ימשיך בשנים הקרובות להיות על חובבניות, צעירות יותר ופחות, שמוכנות לעשות דברים קיצוניים יותר ויותר. זאת תחת ההנחה שעולם הפורנו ימשיך להישלט על ידי גברים. המשמעות הכלכלית של המהלך תהיה שחברות שיציעו מעין שירותי "תיווך" בין צרכן הפורנו ליצרן (בדרך כלל יצרנית) יוכלו להרוויח.

התרחיש השני שיביא לסיכוי לשינוי המגמה הזו יוכל להגיע דווקא מכיוונן של נשים. קחו למשל את פסטיבל הסקס שנערך זה מכבר בלאס וגאס על שלל החטאים שהוצגו בו. אולם, האם רוב הנשים יכולות להתעניין באמת בפסטיבל שכזה שגולת הכותרת שלו היא כוכבות פורנו שמסתובבות מנותחות בין האורחים וגילויה של המצאת המאה - בובת מין עם בינה מלאכותית? השינוי שיכול לחול בעולם הפורנו הוא במידה ונשים יחליטו שהן מעוניינות גם כן להשתתף בחגיגה. צעד זה יחייב שינוי מגמה בקרב ספקי התוכן ואולי יביא עימו גל של אירוטיקה עדינה יותר במקום פורנוגרפיה קיצונית כמו היום (ראו למשל סדרת טלויזיה כגון "יומני הנעל האדומה" עם דיוויד דוכובני משנות ה-90). למי מכם שמעוניין גם להרוויח מהשינוי, אז יכול להיות שזה גם מה שיאושש את מניות חברת פלייבוי למשל, המספקת מוצר עדין ונשי יותר.

תרחיש אפשרי: הפורנו יגווע (כלכלית, כלכלית)

התרחיש השלישי הוא שהעסק ידעך לבדו בגלל מגבלות כלכליות. למה הכוונה? מכיוון שכל אחד (ובעיקר אחת) עם מצלמה וידע מינימלי יכול כבר היום להקים לעצמו אתר פורנו, הרי שאין כל יתרון לגודל. או במילים אחרות, שובר השיוויון המשמעותי ביותר עבור יצירת רווח, למעשה מאבד מערכו.

היבט נוסף קשור גם לרגולציה, וההערכות בעולם המערבי מדברות על כך שבהדרגה גם חברות כרטיסי האשראי יתחילו ללהדיר רגליהן מהענף הסובל מתדמית בעייתית כל כך (כתוצאה מחוקים שונים או סתם מתוך חוסר רצון לאבד משקיעים או משתמשים פוריטניים). כך, עשוי הפורנו לגווע מתוך מצוקה כלכלית. אז באמת נישאר רק עם השכנה מקומה 2 שכל חלומה הוא להיחשף והיא אפילו לא רוצה לקבל כסף על כך.

הדבר היחיד שבטוח הוא שגם בעוד 20 שנה אנשים ערומים שעוסקים בפרו ורבו יהיו משהו שכולם מחפשים באמצעי התקשורת השונים. מי יעשה מזה כסף? זה כבר סיפור אחר לחלוטין.

*הנתונים לקוחים מאתר: YAHOO.FINANCE