נתניהו מציג: מלכודת עכברים כלכלית

כותרות המוספים הכלכליים זועקות, ובצדק: המשקיעים הזרים בנדל"ן חדלו להשקיע בישראל. ב-2006 ההשקעות הזרות בנדל"ן היו כ-40% מכלל הרכישות, וב-2009 רק 25%.

לכאורה, מדובר במצב מוזר. השוק, כך על פי ההערכות, בבועה, והישראלים נוהרים למגדלים כאילו אין מחר, אז מדוע הזרים בורחים דווקא מאפיק השקעה זה? התשובה לכך מורכבת ממספר סיבות, בראשון העובדה שהשקעה בנדל"ן אינה כהשקעה בשקל הישראלי הממוטטת עכשיו את שער הדולר. ספקולציות במטבע הן מהיום למחר וההשקעה יוצאת מהמדינה תוך ימים ספורים, בעוד השקעה בנדל"ן אינה ניתנת למימוש במהירות. במילים אחרות, כדי לרכוש נכסים במדינה צריך להאמין בקיומה היציב לטווח ארוך. כאן גם צריך לזכור: המשקיעים הזרים שחדלו להשקיע בישראל אינם מאורגנים בגוף אחד. הם ציבור מפוזר במדינות רבות המחליטים כל אחד בלי קשר להחלטת השני.

אז מה גורם לאלפי משקיעים זרים לחשוב כי השקעה בישראל היא מסוכנת ולא בטוחה? התשובה לכך מצויה מתברר, דווקא בתחום הפסיכולוגיה הכלכלית. כבר הוכח מדעית כי עכברים חשים שהספינה בה הם חיים בסכנה זמן רב לפני שהמלחים חשים זאת. באפריקה החיות חשות בשריפות או שטפונות מתקרבים זמן רב לפני שבני האדם חשים בכך. האם המשקיעים הזרים בנדל"ן בישראל הם כעכברים על הספינה העומדת לשקוע?

בארץ יוצאים בהכרזות, בציריך סוגרים חשבונות

במילים פשוטות, הכל פוליטיקה, ולא סתם, אלא בינלאומית. הכל מתחיל בביתם של המשקיעים פנימה, בממשל אובמה, המאיץ את לחציו על ישראל לקבלת הצעותיו להסדר ביננו לבין שכנינו הפלסטינים. ממשל נתניהו כידוע, מסרב ללכת בתלם, והתוצאות הכלכליות לא מאחרות לבוא, בניהן גם המחשבה להטיל סנקציות על מתן הערבויות לישראל.

"אנחנו לא צריכים לעשות שימוש בערבויות הללו, אנחנו מסתדרים היטב", הכריז בשבוע שעבר שר האוצר יובל שטייניץ. דבריו מפגינים בורות מוחלטת. הערבויות הן מטריה ליום סגריר ולא מצרך לשימוש יומיומי. הן מפגינות כי ארצות-הברית ממשיכה לגונן ולשמור על ישראל בכל עניין. כאשר הערבויות בסכנה, כל גוף כלכלי בעולם יחשוב פעמיים לפני מימון לישראל. שר האוצר צריך לדעת כי ישראל נאלצת לשלם כל השנים רבית גבוהה יותר לרוכשי אגרות החוב שלה בגלל הסיכון הקיים בהשקעה בישראל. בנקים ישראלים משלמים לתושבים זרים רבית גבוהה יותר באחוז לפחות על פקדונות אצלם במקום בבנקים של מדינות בהן משקיעי נדל"ן לא חוששים להשקיע. עובדה זאת ידועה היטב לכל שופרי ממשלת נתניהו בתקשורת. כאשר ארצות-הברית מצהירה על אפשרות של הסרת הערבויות, בבנקים בציריך מעלים את רף הסיכון של ישראל.

נתניהו בעקבות לבייב?

בתקופת האינתיפאדה השניה עמדה ישראל לפני קריסה פיננסית. רבין שינה את מדינותיו ופנה להסכמי אוסלו בעיקר בגלל החשש לקריסה כלכלית של המדינה. לא מן הנמנע שבקרוב נידרש שוב לסוגיה דומה. שטייניץ ונתניהו זחוחי דעת כיום בגלל המצב הכלכלי הכאילו טוב של המדינה. גם לב לבייב התנהג כמוהם כמה שבועות לפני הקריסה של "אפריקה ישראל".

הצהרה נוספת שזכתה לקילוסים אצל המימסד ושופריו היא הצלחת כיפת הברזל בניסויים שעשתה. מסע יחסי הציבור שנעשה לכיפת הברזל נועד לחזק את המורל הישראלי מול חידוש האיומים מרצועת עזה, לבנון ואיראן. אולם, האמת היא שהבעיה עם כיפת-הברזל היא עלותה, שעל פי הדיווחים מסתכמת בכ-40 אלף דולר לטיל אחד שעושי לחסל רקטה טרם נחיתתה. יחצ"ני הכיפה הבינו כי גם אנשים פשוטים עשויים לשאול מהיכן יבוא המימון והסבירו כי הכיפה החכמה לא מופעלת אם היא מוצאת שהרקטה לא תפגע במטרתה.

כמה באמת עולה כיפת ברזל?

איש מהשומעים לא שאל מה יקרה אם יריבינו לומדים מעבר ובמלחמה הבאה לא ישגרו אל מטרות קטנות כשדרות אלא לגושים גדולים כאשקלון, באר-שבע, חיפה וגוש דן. כיפת הברזל תיאלץ לשגר טיל מול כל רקטה. לכמה ימים יספיקו הטילים ומי יממן את עלותם? יצור 1,000 טילים יעלה למדינה 40 מיליון דולר. יצור 1,000 רקטות יעלה ליריבינו 400 אלף דולר. די בשיגור משך כמה שבועות של כמה עשרות אלפי רקטות כדי לגרום לקריסה כלכלית של המדינה. לגרמניה היה צבא טוב יותר מצבאות הלוחמות בה. היא הובסה בגלל עליונות הייצור הכלכלי שלהן. מלחמות, כל המלחמות, מוכרעות על ידי כלכלה חזקה יותר ולא על ידי צבא טוב יותר.

מימשל אובמה חייב לכפות הסדר מדיני על ישראל כדי לזכות בתמיכת המדינות המוסלמיות בפתרון הסתבכויות אמריקה באיראן, עירק ואפגניסטן. באמצעות מצרים וסעודיה הוא מוביל להסכם בין החמאס לפת"ח כדי לאפשר מדינה פלסתינאית בראשות מחמוד עבאס בכל שטחי הגדה ועזה. מימשל נתניהו מתעקש להתנגד כדי להמשיך להחזיק בכיבוש. דוד בן-גוריון ידע היטב למה אסור לישראל לפעול בלי מעצמה גדולה כבת-ברית. הבית הראשון והשני נחרבו בגלל ששליטי יהודה וישראל חשבו כמו נתניהו.
:

שר האוצר צריך לדעת כי ישראל נאלצת לשלם כל השנים רבית גבוהה יותר לרוכשי אגרות החוב שלה בגלל הסיכון הקיים בהשקעה בישראל. בנקים ישראלים משלמים לתושבים זרים רבית גבוהה יותר באחוז לפחות על פקדונות אצלם במקום בבנקים של מדינות בהן משקיעי נדל"ן לא חוששים להשקיע

במלחמה הבאה לא ישגרו טילים אל מטרות קטנות כשדרות אלא לגושים גדולים כאשקלון, באר-שבע, חיפה וגוש דן. לכמה ימים יספיקו טילי כיפת ברזל ומי יממן את עלותם? יצור 1,000 טילים יעלה למדינה 40 מיליון דולר. די בשיגור משך כמה שבועות של כמה עשרות אלפי רקטות כדי לגרום לקריסה כלכלית