ממיסיפי ל"פורבס": אופרה וינפרי הצליחה - בגלל מה שבחרה לא לעשות
ההצלחה הפנומנלית של אופרה וינפרי בעולם המדיה מתבססת על כך שלא עשתה דברים מעבר ליכולתה • צעד אחרי צעד: איך הפכה מי שאמרה כי "אני לא חושבת על עצמי כעל אשת עסקים", למיליארדרית?
ההצלחה המדהימה של אופרה וינפרי כמנחת תוכנית האירוח היומית המובילה בארה"ב מבליטה היטב את מה שעשתה וינפרי כדי לבסס את מעמדה זה. ואולם אורך הנשימה של הקריירה שלה ועוצמת ההצלחה - "פורבס" מעריך את הונה ב-2.3 מיליארד דולר" - קשורים יותר למה שלא עשתה מאשר למה שכן עשתה.
וינפרי לא הנפיקה את החברה שלה - כך שהיא נשארה בשליטה מוחלטת על הפעילות ועל גורלה שלה, בניגוד למרתה סטיוארט, למשל. וינפרי מעולם לא השיקה הוצאת ספרים משלה, על אף שהמלצה שלה רוממה ספרים למעמד של רבי מכר - בניגוד למגזין "טוק" של טינה בראון (שהיתה עורכת "ניו יורקר" ו"ואניטי פייר").
וינפרי מעולם לא הדביקה את שמה, על אף עוצמתו הרבה, על מוצרים - בניגוד לסטיוארט ולשלל שפים. היא מעולם לא מכרה את שמה כזיכיון למגזין אלא בנתה מגזין משלה, בצלמה ובדמותה, לכדי הצלחה גדולה - בניגוד לדונלד טראמפ. היא מעולם לא התנהגה בצורה המכתימה את שמה - בניגוד לסטיוארט ולדיוויד לטרמן.
בחרה לפרוש מתוכנית האירוח -בשיא
היא גם מעולם לא ביצעה עסקות גדולות רק לצורך הסינרגיה, כפי שעשו AOL וטיים וורנר, מעולם לא התמכרה לעסקות כמו בארי דילר, איל המדיה ומעולם לא ביצעה השקעות מפוקפקות שפגעו בעסקי הליבה שלה, כמו סאמנר רדסטון ומידוויי. וינפרי לא הניחה לפוליטיקה הפנימית של האימפריה שלה להשפיע על תדמיתה, כמו מייקל אייזנר, והיא מעולם לא נכנסה לתחומים שאותם היא לא מבינה, כמו אדגר ברונפמן וז'אן מארי מסיה.
עוד דבר שאפשר להוסיף לרשימת הדברים שווינפרי לא עשתה - ושתרמו בכך להצלחתה - היא לא נשארה מעבר לשיא. אופרה בחרה לפרוש מתוכנית האירוח שלה כשהיא עדיין מצליחה מאוד.
"זו לא היתה החלטה עסקית", אמרה גייל קינג, חברתה ושותפתה העסקית של וינפרי. "זה קשור לחיים שלה, לאיכות חייה ולהבנתה שזהו הזמן הנכון". תחושות בטן ואינטואיציות מסוג זה - הידיעה מתי לומר לא ומתי לפרוש - ראויים להילמד בכל בית ספר למינהל עסקים בארצות הברית.
שמרה 50 מיליון דולר במזומן לזמנים קשים
"חוק מרפי לא השפיע עליה", אמרה על וינפרי אווה סיב, המחברת של "Curse of the Mogul" (קללת איל המדיה) ויועצת בחברת קואנטום מדיה. "היא מעולם לא ניסתה לעשות משהו מעבר ליכולתה. רבים במדיה לא מודעים למה שהם לא יודעים, אך היא תמיד ידעה בבירור במה היא טובה".
וינפרי מעולם לא קיימה מערכת יחסים הדוקה עם מאזנים חשבונאיים, אך אפשר להרגיש - ולו מצפייה בתוכניתה - שהיא מבינה את ערכו של דולר בודד, על אף שלה יש כמה מיליארדים. היא מעולם לא התערבה באופן אגרסיבי בניהול כספה. היא תמיד שמרה 50 מיליון דולר במזומן - במה שהיא כינתה "ארנק של הומלסית" - למקרה שתיקלע לזמנים קשים. הזמים הקשים מעולם לא הגיעו.
"אני לא חושבת על עצמי כעל אשת עסקים", היא אמרה ב-2002 ל"פורצ'ן". ואולי זאת הפואנטה. אשת עסקים היתה חושבת שזה טפשי להמליץ על ספרים מבלי לגזור מזה רווח. הפקת סרט, בהתחשב בפלטפורמה שלה, היתה נופלת בחיקה בקלות.
אל לנו לשכוח שאופרה השכילה לסגת מתחום תוכניות האירוח כשאלה הגיעו לשיא והציגו נאצים טרנסווסטיטים מדי יום. היא אמרה שתצבור קהל גדול יותר אם תציג דברים מרוממי רוח, ולא תפנה לרגשות הנלוזים יותר של הצופים - והמבקרים קטלו אותה. היא החלה להמליץ על ספרים, להטיף לעצמה על שמירת משקל, ויותר מכל - להקשיב לקהל. והכסף המשיך לזרום בגלים גדולים יותר ויותר.
דחתה תפקידים כי ידעה שהלחם והחמאה שלה - בתוכנית
"היא היתה שקופה ואותנטית לפני שזה נהפך לאופנתי", אמרה אריאנה הפינגטון. "כשהיא נאבקה במשקל שלה, כשהיא נאבקה בדברים מעברה, עברנו את המאבקים האלה יחד אתה. עכשיו, עם כל המדיה החברתית והאינטרנט, הדברים האלה הם עניין יומיומי - אבל היא הגיעה לשם לפני כולנו".
וינפרי הלכה אחר ליבה ולימדה אותנו שאנו כולנו יפים מבפנים, אולם היא גם התעלמה מהמוסכמות. כשחקנית מתחילה, היא היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב"הצבע ארגמן", אך דחתה תפקידים מכיוון שידעה שתוכנית האירוח היא הלחם והחמאה שלה. כשהחלה לשחק בסרטים, כמו "Precious" לאחרונה, היה זה עניין של בחירה אישית משולבת בחישובים מסחריים.
"אם רוצים לבנות מותג, צריך לדעת מה נכון עבורכם", אמרה אנה וינטור, עורכת "ווג". "ההחלטות שלה עומדות במבחן הזמן מכיוון שהן בחירות אישיות מאוד. התמיכה שלה בסרט "Precious" היא לא החלטה עסקית, אלא אישית מאוד".
וינפרי מעולם לא התערבה באופן אגרסיבי בניהול כספה. היא תמיד שמרה 50 מיליון דולר במזומן - במה שהיא כינתה "ארנק של הומלסית" - למקרה שתיקלע לזמנים קשים. הזמים הקשים מעולם לא הגיעו
לא נכנעה לטענות שהיא מסכנת את הנייטרליות המותג שלה
וינפרי הפתיעה כשתמכה בברק אובמה - הפעם הראשונה שבה תמכה במועמד פוליטי. באתר שלה הופיעו תגובות מחאה רבות, והיו משקיפים שטענו שהיא מסכנת את הנייטרליות המפלגתית של המותג שלה. בהתחשב בכך שהראיון עם שרה פיילין בשבוע שעבר זכה לשיעור צפייה עצום, תחזיותיהם הופרכו.
אפשר לטעון שללא וינפרי לא היה אובמה. לא בגלל תמיכתה בו, אלא בזכות המסר שלה, שעודד אנשים להגיע להישגים ולקחת אחריות. בכך היא העצימה לא רק אנשים שחורים, אלא גם לבנים.
"לשחורים בארה"ב, וינפרי היא האדם שגרם לאמריקה לחוש בנוח עם הנוכחות שלהם בסלון מדי יום", אמר הכומר ומגיש תוכנית הרדיו אל שרפטון. "היא עשתה זאת באופן שהביא לנו כבוד".
כשמדברים ללא הרף על משקלה ועל הדמעות בתוכנית, זה משכיח את החלק המקצועי. לאף אחד אין מושג איך תיראה אופרה וינפרי נטוורק בעוד 18 חודשים, כשהיא תעזוב את התוכנית היומית שלה.
"היא אמרה לי שזה כמו הפעם הראשונה שעזבה את נאשוויל", אמרה קינג. "היא אמרה, 'אני לא יודעת מה צופן העתיד, אבל אני יודעת מי יקבל את ההחלטות לגביו'".
אריאנה הפינגטון: היא היתה שקופה ואותנטית לפני שזה נהפך לאופנתי. כשהיא נאבקה במשקל שלה, כשהיא נאבקה בדברים מעברה, עברנו את המאבקים האלה יחד אתה. עכשיו, עם כל המדיה החברתית והאינטרנט, הדברים האלה הם עניין יומיומי - אבל היא הגיעה לשם לפני כולנו