תנאים מועדפים בעבודה? השכר הוא רק הבסיס
רכב ליסינג או הוצאות רכב? • תלושי ארוחות או חדר אוכל? • מכון כושר או מעון יום לילד (שיביא אושר)? • על אלו תנאים שווה להלחם לפני שחותמים על חוזה עבודה, ומאלו שווה להזהר? • השכר הוא רק הבסיס. כתבה שניה בסדרה
מי מרוויח יותר, שכיר המשתכר 6,000 נטו או עצמאי המשתכר 10,000? שאלה פשוטה, אך התשובה עליה מורכבת.
אולם, כשבודקים כל מגזר בנפרד, מגלים שהמציאות מורכבת אפילו יותר - מרבית השכירים מקבלים הטבות רבות ממקום העבודה שלא תמיד מופיעות בתלוש המשכורת שלהם אבל מסתכמות בסופו של יום (או חודש, או שנה) לסכום מכובד מאוד שעשוי לחסוך שקלים רבים. מה מפריד בניהם לבין אלו שלא? בחלק גדול מהמקרים, המודעות והעמידה על שלהם בעת חתימה על חוזה ההעסקה.
בכתבה זו נסקר אלו הטבות שוות לפחות כמו עוד שורה בתלוש, באופן שלעיתים שווה ממש להתפשר על המשכורת תמורתן. או במילים אחרות, נבדוק למה השכר יכול להיות רק הבסיס.
רכב צמוד: ליסינג או הוצאות רכב?
בעבר רכב צמוד היה סמל סטאטוס, מדד לאדם ש"הסתדר". כיום להרבה עובדים, זוטרים כמנהלים יש רכב צמוד מהעבודה ללא שום קשר לצורך שלהם בו. החברות מציעות רכבים רבים בסוג השימוש מרכבים קטנים עד רכבים משפחתיים. הרכבים חולקו לשבע קבוצות מיסוי או בשמם המוכר קבוצות שווי (ראה טבלה).
רכב צמוד היה בעבר הטבה משתלמת מאוד אך בעקבות מספר גורמים כמו המשבר הכלכלי ורפורמת הליסינג שאמורה להכנס בקרוב לתוקף, נוצרה עליית מחירים במחירי הליסינג, דבר שיצר לעיתים חוסר כדאיות כלכלית בלקיחת רכב מהעבודה. בנוסף, לא הרבה יודעים אך הטבת הרכב טומנת בחובה הפסד להפרשות הסוציאליות. במילים אחרות, הסכום הכולל ממנו יורידו (באחוזים) לקרנות החיסכון שלכם בעבודה, יקטן.
אז מה יותר משתלם? מצד אחד ברכב צמוד אתם מקבלים רכב חדש, לא משלמים הוצאות דלק, תיקונים, ביטוחים ואף שטיפות רכב. מצד שני רכב פרטי הוא נכס מכיוון שתוכלו למכור אותו אחר כך ובנוסף תוכלו לרוב להמיר רכב צמוד בהוצאות רכב מהעבודה, כלומר תשלום במשכורת על אחזקת רכב פרטי כך שמאוד יכול להיות שהרבה יותר משתלם היום להחזיק רכב פרטי.
אז מה הכי משתלם? לקחנו כדוגמא עובדת הרוצה לקחת רכב מקבוצה 2 לעומת קניית רכב פרטי יד שנייה בשווי 35,000 ₪. חישבנו 9 קילומטרים לליטר דלק שעולה 6.52 ₪. מרחק מהעבודה 15 ק"מ ונסיעות נוספות חישבנו 700 ק"מ לחודש. בצד של הרכב הליסינג חישבנו תשלום לעבודה על ההטבה בסכום של 2800 ₪. התוספת בשווי מס היא 1730 ₪. בסופו של החישוב הזה יצא לנו שלעובדת הרבה יותר משתלם לקנות רכב פרטי, אפילו אם לא משלמים לה הוצאות רכב בחברה שלה. מצד שני, כאן כמובן לא נלקחים בחשבון פקטורים כמו כאבי ראש, ביטוח ועוד.
בשורה התחתונה: אם אתם באמת רוצים לחסוך והאפשרות של רכב פרטי לא מספיק טובה עבורכם? תמיד קיימת האפשרות של תחבורה ציבורית.
טלפון: סים את הביצים בסל אחד
ברבים ממקומות העבודה מקבלים מכשיר סלולרי חינם, החוסך כידוע מאות שקלים בחודש. לצורך העניין, בהנחה שחשבון הסלולרי שלכם מסתכם ב-400 ₪ בחודש, תחסכו הודות למכשיר החינמי שלכם 4800 ₪ בשנה.
אולם, לא כל חברה מספקת טלפון מהעבודה וגם אם כן היא לא תמיד מספקת לכל עובד. בדקו האם העבודה מספקת הוצאות סלולרי במקום או בנוסף, כך תוכלו לקבל סכום כסף לכיסוי הוצאות סלולר. חשוב גם לבדוק אלו מכשירים מקבלים. במקומות רבים יספקו לכם את ה"בלקברי" המפורסם לדוגמא, אם חשובה הגישה התמידית לאימייל, אך באחרים יספקו מכשירים פשוטים יותר, שוב, בהתאם לרמת הצורך. זה בדיוק המקום להתמקח על סוג ואיכות המכשיר, אם לא בשביל הכסף, בשביל הנוחות וההנאה.
בנוסף, בידקו אם יש לכם אפשרות לשמור את הסלולרי שלכם עם סים של החברה ואם ניתן להעביר את המספר תחת שמכם. זכרו כי הנוהג הוא שברגע הפיטורים או ההתפטרות אתם אמורים להחזיר את המכשיר שלכם, והשארותו עמכם תחסוך לכם זמן יקר של העברת מספרים וזכרונות.
ארוחות: איך חוסכים 11,345 ₪ בשנה?
בחקיקה הישראלית אין עדיין חוק המחייב את המעסיק לספק לעובדיו ארוחה אחת ביום וחבל שכךף ובכל זאת, מעסיקים רבים מאפשרים לעובדיהם לאכול על חשבון העבודה או במחיר מופחת.
מעבר לכך שההטבה הזו חוסכת את השאלה הנוראית "מה אוכלים היום", היא גם חוסכת כסף רב. ארוחה עסקית באזור המרכז עולה כיום בממוצע 45 ₪ לסועד. אם נחשב זאת על פי 21 ימי עבודה בחודש, העלות השנתית של האכילה בחוץ תגיע ל-11,345 ₪. אם כן, מדובר בהוצאה המרכזית לעובד, ועל כן שווה להשקיע זמן ומאמץ בנושא, אפילו יותר מאשר על תוספת שולית למשכורת.
ברוב מקומות העבודה הארוחות אינן חינם אלא מבוססות על השתתפות עצמית על סך 200 ₪. אולם, בהשווה לנתון הקודם, גם הנחה של 8,945 ₪, היא עצומה.
אגב, דרך יעילה מאוד לחסוך היא כמובן להביא אוכל מהבית אבל זה פחות כיף לאכול שאריות של אתמול או לעמול על האוכל במטבח.
חדר כושר: הזיעו כמה שיותר!
בחברות היי-טק רבות (אך לא רק) ישנם חדרי כושר. אין כמו לסיים יום עבודה בשעה מאוחרת בהרמת משקולות ובמקום לחזור לאישה/בעל ולילדים ללכת היישר למכון הכושר ולחזור מזיע. למרות זאת יש אנשים שאוהבים מאוד חדר כושר ואף משלמים על התענוג הזה סכום מכובד, בעיקר באזור המרכז, שם עלות של 250 ₪ לחדר כושר נחשבת כצנועה בהחלט (בשנה מדובר על 3,000 ₪).
במידה וקיים מכון כושר במקום העבודה שלכם, והנכם נדרשים לשלם השתתפות עצמית (שלרוב נאמדת בסביבות 50 השקלים), קחו עוד שניה להתלבטות. זכרו שבכך אתם חוסכים 2,400 ₪ לשנה אותם תוכלו להשקיע בהליכון ביתי ולהזיע מול הילדים.
בנוסף, לרוב אנחנו נוטים לחשוב שחדר כושר הוא דבר שיש או אין. שימו לב שיש מקומות עבודה המספקים תשלום בשכר על חדר כושר פרטי, כאשר הכושר נחשב כנדרש לסוג העבודה. כך לדוגמא, מאבטחים בשירות המדינה מקבלים הטבה זו. באופן כללי תמיד שימו לב מה התפקיד דורש והאם ניתן לקבל מהעבודה החזרים/מענקים/הטבות הקשורים בכך.
תעסוקה לילדים? זה כן קייטנה
ההורים מבניכם יודעים שיולי אוגוסט הם הימים בהם תפוקת העבודה. צריך לשעשע את הילדים, למצוא להם קייטנה, להוציא אותם מהקייטנה ובצר לכם להביא אותם איתכם למקום העבודה.
חברות רבות הבינו כבר מזמן שאספקת תעסוקה לילדים בחינם או בסכום סימלי, תהפוך גם את תפוקת הוריהם לגבוהה יותר. קטיינה צנועה ללא כוכבי השרדות לשבועיים תעלה לכם 2,000 ₪. במקום העבודה הסכום משתנה אך 300 ₪ השתתפות עצמית נשמעת סבירה בהחלט ותחסוך לכם 1,700 ₪ והסעות.
רכב צמוד היה בעבר הטבה משתלמת מאוד וגרם לאינפלציה רבתי בהטבה זו לעובדים. בעקבות המשבר הכלכלי אף נוצרה עליית מחירים בענף הליסינג, עובדה שיצרה לעיתים חוסר כדאיות כלכלית ועדיפות לרעיון של רכישת רכב פרטי