רוקדים על הגבולות

רוב הזמן, עיריית מעלה אדומים – התנחלות באזור ירושלים – טוענת בעקשנות שהיא חלק מישראל ושהיא בכלל לא התנחלות. נורא נעלבים שם כשקוראים להם מתנחלים. אבל כמו בסטריאוטיפ האנטישמי הישן, העקרונות נעצרים בשלב המזומנים.

העיריה מעסיקה, בין השאר, 80 עובדים בדואים בני שבט הג'אהלין. כפי שחשף השבוע (רביעי) 'הארץ', בעוד עובדי העיריה מן המניין מקבלים משכורת כמקובל בישראל, העובדים הבדואים מקבלים משכורת ותנאים נמוכים הרבה יותר. איך זה קורה?

נורא פשוט. העירייה הכריזה שלעובדים הפלסטינים שלה היא תשלם לפי חוקי העבודה הירדניים, שצווי האלוף הישראלים החילו על השטחים. יתר על כן, צווי האלוף השאירו את חוקיו של המלך חוסיין כפי שהיו ב-1965 – למרות שבדיני העבודה הירדניים חלה התפתחות ניכרת לטובת העובדים.

כלומר, כשהיא צריכה לשווק את עצמה, מעלה אדומים היא חלק בלתי נפרד מישראל, סלע קיומנו ממש; כשהיא צריכה לשלם לעובדים, פתאום היא בירדן. ככה זה.

מה גרם לגלעד ארדן לראות את האור?

ישראל הודיעה השבוע בנמיכות רוח שהיא לא מדינה מפותחת אלא לכל היותר מתפתחת. המשרד לאיכות הסביבה יגיש מסמך בהתאם לוועידת האו"ם למצב הסביבה, שתפתח בקופנהאגן בדצמבר.

מה גרם לגלעד ארדן לראות את האור? פשוט. אם ישראל נחשבת למדינה מפותחת ולא מתפתחת, היא תצטרך לעמוד ביעדים מחמירים להורדה של כמות גזי החממה שהיא פולטת. לאף אחד כאן אין ראש לזה, לאף אחד גם לא אכפת, ולארדן אין שום אשליות על יכולתו של האיש הרזה – הממשלה, שתקציבה מקוצץ שנה אחרי שנה – לכפות את רצונו על האיש השמן (המגזר העסקי). יצוין שלא כל כך מזמן הורד הדירוג התעופתי של ישראל לזה של זימבאבוואה. לשר התקשורת דאז, אחד שאול מופז, היו דברים יותר חשובים לעשות מאשר לטפל בענייני משרדו – וספק אם יש הגדרה טובה יותר למדינת עולם שלישי. סתם, רק כדי שתדעו איפה אתם חיים.

בקול יבבה

ארקדי גאידמק, מלך ישראל בדימוס, הורשע השבוע בסחר בלתי חוקי בנשק באנגולה, ונידון לשש שנות מאסר. לא שזה משנה כל כך, כי הוא לא מתכוון להתייצב למשפטו והקלפטוקרטיה הרוסית לא מאמינה בהסגרת אוליגרכים.

המשמעות היא שהוא גם לא ישוב לישראל, בה מחכה לו כתב אישום כבד אחר, בשל הלבנת הון. לישראל יש חוזה הסגרה עם צרפת, כך שאם ינחת כאן הוא צפוי למעצר והסגרה מיידית. השופטת חיותה כוחן תהתה השבוע אם יש טעם להמשיך ולנהל את המשפט נגד גאידמק: "הוא ברוסיה, והוא לא יבוא למשפט". היא הגדירה את שובו של גאידמק כ"אשליה". ככה זה בישראל: מלך ומושיע לפני שלוש שנים, עבריין נמלט היום.

הקומבינה של המדינה

האם מישהו באמת הופתע לשמוע שמכבי תל אביב היתה מדגרה לעסקים שבמקרה הטוב הם מפוקפקים ובמקרה הרע הם פליליים? אלילי הספורט המאורגן הישראלי יוצאים ובאים עכשיו בחדרי חקירות. כולם רצו התעשרות מהירה, ועכשיו צריך להתחיל לבדוק – פנאן ביצע עסקאות גם עבור שופטי כדורסל, ולמעשה שיחד אותם – אילו מהנצחונות היו נצחונות ואלו היו תרמיות.

ובינתיים, החקירות מתרחבות גם לכדורגל. עכשיו אומרים שהעולם התחתון נכנס לעסקי ההימורים הבלתי חוקיים בתחום, ואולי גם רכש לעצמו איזו קבוצה או שתיים. לא ברור למה זה צריך להפתיע – במדינה שבה הכל קומבינה ובעלי עסקים שואלים אותך אם אתה צריך קבלה כדרך קבע, מי באמת יכול היה להאמין שדווקא הספורט נקי מנגע? חברה מושחתת היא חברה מושחתת.

נבל השבוע: אהוד ברק

שר הביטחון שלנו, שעדיין לא הצליח להסביר איך רכש את אחת הדירות היקרות בישראל בפרק הזמן הקצר שבו לא כיהן כעובד ציבור, ושלחברות שלו – לכאורה בבעלות בנותיו – ממשיכים לזרום סכומי כסף גדולים, גילה שפרשת מלון השחיתות שלו בפאריס מסרבת לרדת מהכותרות.

אז מאחר והוא גאון אנליטי, הוא עלה על השיטה לפתור את הבעיה: הוא הגדיר את האירוע כ"תקלה", אמר שהוא אחראי ו.... וזהו, בעצם. במדינה נורמלית, שר שהיה לוקח אחריות על בזבוז כזה של כספי ציבור – כמעט מיליון ₪ - היה מגיש את התפטרותו. כמו במקרה של הטבח במערת המכפלה, בו אמר ברק שהוא אחראי אבל שהטבח היה "רעם ביום בהיר", הוא מצפה שנטילת האחריות תנקה אותו בעצם מאחריות. מה רוצים, הוא הרי התנצל.

ואם היחס שלנו לכספי ציבור יישאר כמו שהוא, זה גם ימשיך לקרות.

צדיק השבוע: משרד התמ"ת

השר הקודם, אלי ישי – צדיק חברתי ידוע – רצה לבטל את הפיקוח על מחירי הלחם. שר התמ"ת הנוכחי, פואד "בנימין" בן אליעזר, חתם השבוע על צו המוריד את מחירי הלחם האחיד על כל סוגיו, והוכיח שוב מי בכל זאת דואג לשכבות הנמוכות. סוף סוף, קצת ירידה במחירי המזון.

העירייה הכריזה שלעובדים הפלסטינים היא תשלם לפי חוקי העבודה הירדניים ודאגה להשאיר את חוקיו של המלך חוסיין מ-1965. כשהיא צריכה לשווק את עצמה, מעלה אדומים היא חלק בלתי נפרד מישראל, סלע קיומנו ממש; כשהיא צריכה לשלם לעובדים, פתאום היא בירדן