דיאטה? לא בבור השומן של הקרייה

מיותר להכביר מילים על שר הבטחון שלנו וחיבתו לחיים הטובים – כולם כבר עשו את זה לפני. מה שמעניין יותר בפרשת נסיעת החלומות של ברק לפאריס היא העובדה שהוא לגמרי לא לבד: כך עושים כולם במשרד הבטחון.

ברק נסע עם פמליה של כ-20 איש, שרובם ככולם היו מיותרים. הם לנו במלון היקר ביותר בפאריס, ושילמו מאות אלפי שקלים על חדרים שלא נוצלו. אבל כל זה עלה לנו רק מיליון שקלים. כפי שתיאר היטב בן כספית ב"מעריב", במשרד הבטחון מיהרו למנות אחראי למניעת בזבוזים – אבל כדי שהגווארדיה הישנה של אוכלי החינם לא תילחץ, מינו לתפקיד את קותי מור. הלז שימש כאחראי משלחת הרכש של משרד הבטחון בניו יורק בזמן מלחמת לבנון האחרונה, וכשהחלה לאזול התחמושת החכמה, חיפשו אותו בדחיפות – והתברר שהוא בכלל בחופשה בקנדה. עם העוזר שלו. בזמן מלחמה.

מאחר ולא ירינו באלוף הבוגדני יצחק גרשון, שקיבל באותה תקופה ממש פקודה משר הבטחון לגייס מילואים אבל החליט שלא בא לו, הקידום של מור – שאיננו במדים – נראה הגיוני ביחס. משלחת משרד הבטחון בניו יורק מכילה מאות פקידים, מציין כספית; זו של מצרים – רק שלושה, ובהחלט יתכן שבעידן המייל גם היא מיותרת לגמרי. ובעוד משרד הבטחון מודיע שהוא מתכוון לקצץ בהוצאותיו, הוא שולח בכיר חדש לעמוד בראש המשלחת הצבאית הישראלית בתאילנד. המדובר, כידוע, במדינה שחשיבותה האסטרטגית לישראל מכרעת, ועל כן אין להסתפק בנספח הצבאי שם.

אז בפעם הבאה שהצבא יעשה פרצוף כשמנסים לקצץ בתקציבו ויודיע שאין לו מנוס אלא לקרקע את כל חיל האוויר ושאם אנחנו רוצים סיוע אווירי, שנבקש אותו מהסורים – בפעם הבאה, צריך לשאול כמה נציגויות של משרד הבטחון עדיין פתוחות, ומה הן עושות, חוץ מלספק צ'ופרים לבכירים בדימוס.

רגע, אז יש כסף?

ואם אנחנו בענייני משרד הבטחון, זוכרים איך לפני כמה שבועות צה"ל היה חייב בדחיפות כמה מאות נגמ"שים חדשים, ואנחנו חטפנו שטוזה של קיצוץ של שני מיליארדים בשירותי הממשלה לציבור? הדבר ההוא שבעגה של פקידי האוצר נקרא "קיצוץ התקציב"?

ובכן, בתחילת השבוע הצהיר יהודה נסרדישי, המשמש בעוונותיו כמנהל רשות המיסים, כי מס הכנסה יגבה השנה שלושה מיליארדי שקלים יותר מהצפוי. כלומר, אם תקציב המדינה התבסס על כך וכך מיליארדים ממיסים, הרי שנמצאו עוד שלושה. האוצר קיבל יותר כסף ממיסים משחשב.

אז למה, לעזאזל, לקצץ בשירותי הממשלה? הרי הכסף ישנו. יש אפילו עודף של מיליארד. אפשר, אני לא יודע, לבנות כמה בתי ספר חדשים, לשכור עוד כמה מורים, להקטין במשהו את הצפיפות. אפשר להגדיל באופן ניכר את סל התרופות. אפשר לבנות איזה בית חולים חדש, או לתרום משמעותית לתחנת הכוח החדשה שחברת החשמל צריכה כל כך. אז למה לקצץ?

כי לקיצוץ אין שום קשר למצב. האוצר מקצץ בימי שפל ומקצץ בימי פריחה, הוא מקצץ בקיץ ובחורף, בשכבו ובקומו. הוא מקצץ, כי הקיצוץ הוא האידיאולוגיה שלו: אידיאולוגיה שאומרת ששירותים לציבור הם דבר רע, שמי שיש לו – מגיע לו שיהיה לו יותר, ושמי שאין לו – בצדק אין לו, ויילקח ממנו. ככה זה. נאמר זאת שוב: יולאם משרד האוצר.

בין ציונות לציניות

ישראל הוקמה כדי לשמש מקלט ליהודים נרדפים. לאחרונה, היא הופכת מקלט ליהודים עם כסף, ולא חשוב איך עשו אותו.

תיקון שקט בחוקי המס, שחשף השבוע כלכליסט, מגלה שלרגל חגיגות שנות ה-60 למדינה משתלם מאד להיות מיליארדר יהודי שמהגר לישראל. אתה אפילו לא חייב להשקיע כאן – אתה מקבל פטור מלא ממיסים במשך עשור על כל הרווחים הפסיביים שלך (שכירויות, ריביות, דיווידנדים וכו') שמקורם בחו"ל. באותה הזדמנות, אם אתה כבר כאן, המדינה תשמח לא לקחת ממך מיסים במשך עשר שנים על ההכנסות שלך מעסקים או משכורות.

בקצרה, נוצר כאן מצב שבו ישראלי יליד הארץ נדפק עד העצם: הוא משלם מיסים, שמממנים גם את פעילותו של המתחרה שלו, שבא מחו"ל – מתחרה שיכול לנצח אותו ביד קשורה מאחורי הגב, כי הוא דווקא לא צריך לשלם מיסים. הזרים מעלים את יוקר המחיה לכולנו – במיוחד בתחום הדיור, שמושפע מהמחסור בדירות ובקונים שמעמידים דירות ריקות – ולא משלמים אפילו מס. בינתיים זה רק לעשר שנים, אחר כך סביר שהאוצר ימצא דרך להאריך את התרגיל, שהשם הראוי לו הוא "חוק העברת נכסי ישראל לתושבי חו"ל".

צדיק השבוע: השר מיקי איתן

אחד האנשים היותר ישרים בכנסת, ששומר על עצמאות יותר מ-25 שנים, חשף השבוע את תלוש השכר שלו באתרו ברשת. אפשר לראות אותו כאן. השר גם נמנע משכירת כל העובדים המגיעים לו בחוק – וזו נחמה פורתא, שכן הוא משמש בתפקיד הריק מתוכן של שר ללא תיק. יש לקוות שהיוזמה הברוכה של איתן תביא לכך שגם שרים נוספים יחשפו לציבור את השכר שלהם ושל עוזריהם.

נבל השבוע: בנק לאומי

הלז חטף תביעה ייצוגית השבוע, ומסיבה מקורית מאד. מסתבר שאם אתה לקוח של בנק לאומי, אבל איתרע מזלך לנהל מאבק משפטי נגד הדיונון האמור, הבנק יחייב אותך כחלק מהוצאות החשבון שלך גם בהוצאות המשפטיות שלו במאבק נגדך. הבנק חייב את הלקוחות בהוצאות המשפט ללא כל אישור מצד בית המשפט – וכשהיה אישור, הוא חייב אותם גם בריבית על ההוצאות.

מדהים שבנק במדינה מערבית לכאורה יכול היה לחשוב שהוא יכול לעשות את זה; למרבה השמחה, יש סיכוי סביר שהבנק ישלם, לשם שינוי, על התעלול.

לקיצוץ אין שום קשר למצב. האוצר מקצץ בימי שפל ומקצץ בימי פריחה, הוא מקצץ בקיץ ובחורף, בשכבו ובקומו. הוא מקצץ, כי הקיצוץ הוא האידיאולוגיה שלו: אידיאולוגיה שאומרת ששירותים לציבור הם דבר רע, שמי שיש לו – מגיע לו שיהיה לו יותר, ושמי שאין לו – בצדק אין לו, ויילקח ממנו