יונת בלי עלה של זית

תחגגו כל עוד אפשר: בעתיד ישראלים יתקשו להשיג פרסי נובל • אובאמה לא הפראייר של החברות שקיבלו סיוע • מחירי הדירות ממשיכים לעלות • וכמובן – הנבלים והצדיקים • סיכום השבוע בכלכלה

שימו לב, לא תראו את זה שוב: ברכות לפרופ' עדה יונת ממכון וייצמן, שזכתה השבוע בפרס נובל לכימיה, והעלתה בכך את מספר זוכי פרס נובל הישראלים לתשעה. ברכות, וגם כמה קינות.

פרופ' יונת היא בת 70. כלומר, את לימודיה האקדמיים היא התחילה לפני 50 שנים, כשההשקעה בחינוך היתה בשיאה. מאז הלך החינוך הישראלי והתדרדר. חלק מהסיבות הן חוץ-ממסדיות – ההתבהמות המתמשכת של הציבור הישראלי, האנטי-אינטלקטואליזם שהפך לחלק מהשיח מאז ימי "פרו-פ-סור" של דוד לוי – אבל חלק מהן ממסדיות לעילא. החינוך, במיוחד החינוך הגבוה, מתוקצבים פחות ופחות. פקידוני אוצר שכל הוצאה מתועבת בעיניהם ושלא מבינים שיש דברים שאי אפשר למדוד באחוזי תקציב תוקפים את האקדמיה מדי שנה ומבזים את עובדיה. הפרופסור הישראלי מרוויח פחות מעמיתיו בחו"ל, זוכה לפחות הכרה, והוא מוצא את עצמו גם תחת התקפה מצד ממשלתו. הפיתוי לערוק לחו"ל גובר משנה לשנה.

תשעה פרסי נובל יצאו מישראל. לא רע, לגמרי לא רע, למדינה שיש בה בקושי מיליון תושבים, שנמצאת במצב חירום תמידי, וששביעית מתושביה כבר נמלטו. אבל בישראל מעדיפים להשקיע – או, שמא, להטביע - בפרה השמנה של הבטחון, שלעולם מבטיחה ולעולם איננה מקיימת, ולקצץ בביטוח האמיתי שלנו, היותנו חברה שכדאי לחיות בה ולא מוצב, חברה שמוקירה את המלומד ולא את המפורסתם.

לא פראייר

לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, נמאס להרגיש ישראלי, אז אחרי שהתברר שערימת החברות שקיבלו סיוע ענקי מהממשל פשוט חילקו חלקים ניכרים ממנו בבונוסים למנהליהם הכושלים, הוא מינה "צאר" שתפקידו יהיה לוודא שהשוד הזה של כספי הציבור יימשך.

בכוונת הצאר – מונח אמריקני, עם קשר מעורפל לרוסי, שמציין מרכז של תחום מסוים מטעם הנשיא – החדש, קנת' פיינברג, לאלץ את הברונים השודדים לקצץ באופן ניכר את המשכורות והבונוסים שלהם. חלק ניכר מהתגמול של מנהלים בכירים יהיה מעתה מניות שניתן יהיה לסחור בהן רק בעוד כמה שנים. כלומר, התרגיל הכל כך מקובל של השקעה קצרת טווח במניה כושלת, ובריחה לפני שהיא קורסת, ייפסק: מעכשיו המנהלים יצטרכו לאכול את מה שבישלו. אם עשו רווח על הנייר במניה שיש להם יסוד סביר להניח שהיא תיפול כמו חזקת החסות של בכיר בש"ס – והרווח הזה אפשר להם לטעון בדו"ח השנתי שמגיע להם בונוס – הם ייתקעו עם המניה הזו במשך כמה שנים. זה עשוי לאלץ אותם להיות פזיזים פחות.

החברות צורחות חמס, כמובן, אבל אובמה מבהיר שהעסקה שבה החברות נכשלות, הממשל מציל אותן והן מתנהלות כאילו לא קרה שום דבר נגמרה. זה צריך להדהד גם במוחותיהם של פקידי האוצר שלנו: הם עובדים בשבילנו ולא בשביל בעלי ההון, ובבעלות מדינת ישראל יש כמה בנקים. רצוי שהאוצר יתחיל לפקח על ההתנהלות שלהם כמו אובמה על השודדים שלו.

מגדלים באוויר

בנק ישראל בחן את מצב שוק הנדל"ן, והגיע למסקנה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ב-2010, אם כי הם צפויים להתמתן. בדיקה של "מעריב" העלתה שמחירי הדירות בתל אביב עלו ב-61% תוך שבע שנים.

הנושא שכמעט ולא מדברים עליו הוא שניפוח מחירי הדירות הוא מלאכותי. המחיר עולה משום שיש מספר גדול של אזרחים זרים שרוכשים דירות ואז לא משתמשים בהן. האזרחים הזרים הללו הם יהודים, ולכן השקט הזה. אילו הם היו סעודים, כבר היו הפגנות סוערות וקריאות לאיזה פוגרום או שניים.

מסתבר שהציונות הנדל"נית הזו – ארץ ישראל לעם ישראל, כל זמן שאינו חי בישראל; מין ציונות אפוקליפטית של "מקלט לילה" – גורמת נזק של ממש לתושבי ישראל, שידם של יותר ויותר מהם אינה משגת לרכוש דירה, כי הם צריכים להתחרות מול אנשים שמרוויחים ביורו ורוכשים בשקל (אגב, רוב משכירי הדירות עברו בשנה האחרונה לשקל במקום לדולר, ואין כמו זה כדי להעיד על מצבו של המטבע הירקרק). אבל, כמו הפרדסים שגורמים לנו את משבר המים, זו נשארת פרה קדושה שאין נוגעים בה.

נבלי השבוע: הגופים המוסדיים

קופות הגמל וקרנות הפנסיה מנהלות קרב בלימה מול הגביר השביר, לב לבייב, ודורשות ממנו להחזיר להן כל שקל שהלוו לו באגרות חוב. זה נחמד מצידן. רק שמתעורר הרושם כי אילו טרחו הגופים לעשות תפקידם כראוי מלכתחילה, לא היה צורך בכל זה.

דו"ח ועדת חודק של האוצר, שפורסם השבוע, מעלה שהגופים המוסדיים לא בדקו כראוי את העסקאות שביצעו, וש"רדפו אחריהן כמוצאי שלל רב", גם כשהמדובר היה בעסקאות מפוקפקות בעליל, שבמסגרת אלכימיה שטרם הוסברה הנפיקו חברות דווקא את החובות שלהן. המוסדיים לא דרשו ערבויות ראויות ולא הקפידו על בדיקה – נו, יש גביר, הוא מתחיל איזה פרויקט בקמצ'טקה, זה בטח יצליח. נזכיר, אגב, שמי שאילץ את קרנות הפנסיה שלא להשקיע באגרות חוב ממשלתיות בטוחות ולשים את הפנסיה על קרן הגביר היה אחד, בנימין נתניהו, שאיכשהו רכש לעצמו מוניטין כמי שמבין בכלכלה.

צדיקי השבוע: משטרת ישראל

כן, אני יודע. בכל זאת. המשטרה הודיעה למפיק של שתי הופעות מדונה בארץ, אחד שוקי יונה, שהיא פותחת נגדו בחקירה. למה, אתם שואלים? כי יונה המיר את שעות השינה של התושבים סביב לאצטדיון במצלצלים בקופתו. הופעותיה של "אסתר" – הרבה יותר עשתורת, למעשה – הסתיימו מאוחר מהמותר, והשכנים היו צריכים לסבול כתוצאה מהרווחים של יונה. טוב שעדיין יש מי שמטפל בדברים כאלו. פרופ' יונת היא בת 70. כלומר, את לימודיה האקדמיים היא התחילה לפני 50 שנים, כשההשקעה בחינוך היתה בשיאה. מאז הלך החינוך הישראלי והתדרדר. חלק מהסיבות הן חוץ-ממסדיות כמו ההתבהמות המתמשכת של הציבור הישראלי, אבל חלק מהן ממסדיות לעילא