החייבים לא מכניסים יד לכיס: חוב של 18 מיליארד שקל נמצא בהסדרי חוב
רק ב-8 הסדרים מתוך 27 שגובשו הכניסו בעלי השליטה את היד לכיס כדי להזרים הון חדש לחברה. ומי בתור? חברות תעשייה, ביטוח, אחזקות, מכשור רפואי, פלסטיקה, תקשורת ואפילו בידור, כמו רשת הקולנוע גלובוס מקס - כולן שם
בזמן שהשנה היהודית החדשה נפתחה באווירה אופטימית מהבחינה הכלכלית, ברקע נמשכה מגמת הסדרי החוב. כמה מהחברות הכורעות תחת נטל החוב חושפות את הסוד האפל שהתחבא בדו"חות הכספיים שלהן: אין להן כסף לשלם את החוב לציבור שהלווה להן אותו.
רגע לפני יום התשלום מסתובבים בעלי שליטה ששיווקו את יושרם ומקצועיותם לציבור המשקיעים כדי לקבל ממנו את כספו. פושטי יד שמסתתרים במלונות פאר ובטירות ששוות מיליוני ליש"ט מבקשים שוב כסף מהציבור, אך הפעם כנדבה. מניתוח הסדרי החוב הנמצאים בדיון בימים אלו, או שסוכם עליהם כבר, עולה כי הם מקיפים חוב של 18 מיליארד שקל. זה כולל קרן וריביות עתידיות של חברות שהודיעו על קושי צפוי ביכולתן לפרוע את חובותיהן לציבור מחזיקי האג"ח. 57% מ-46 חברות שנקלעו מאז תחילת המשבר לביצת הסדר החוב הן חברות נדל"ן. מדובר ב-26 חברות. תחת הגדרה זו מסתתרות חברות מסוגים שונים: ייזום ופיתוח נדל"ן, טיפול והשכרה של נכסי נדל"ן, נדל"ן מקומי, נדל"ן בארה"ב, נדל"ן במזרח אירופה ואפילו נדל"ן בגרמניה.
כמובן שלא כל המשבר הוא נדל"ן. כך, הקושי לגלגל את החובות הוביל גם חברות מתחומים חסינים יותר לפשוט יד ולבקש הסדר חוב. חברות תעשייה, ביטוח, אחזקות, מכשור רפואי, פלסטיקה, תקשורת ואפילו בידור, כמו רשת הקולנוע גלובוס מקס - כולן שם.
הבקשה להסדר חוב תיתן לגיטימציה לחברות אחרות
ייתכן שזו רק ההתחלה. בשבועות האחרונים נשמעים עוד ועוד קולות כי אחרי ההודעות של חברות הטייקונים - אפריקה וצים - הסכר ייפרץ.
"הבקשה מבעלי החוב של חברה גדולה ומכובדת כמו אפריקה ישראל שיגיעו עמה להסדר חוב ואף יוותרו לה על חלק מהחוב תיתן לגיטימציה לחברות אחרות, גדולות כקטנות, 'לצאת מהארון' ולדרוש הסדר חוב", כך אמרה מיכל בר, אנליסטית בבית ההשקעות אי.בי.אי.
ממחקר שערכו באחרונה במחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך עולה כי מאוקטובר 2008 ועד סוף אוגוסט 2009 נכנסו 41 חברות מכלל החברות הנסחרות בבורסה של תל אביב לתהליכים של הסדרי חוב. מתוכן, שבע חברות בשלבים שונים של הליך הסדר שני, כלומר גם לאחר שפרסו להן חוב בהסדר הן לא הצליחו לעמוד בהחזר ונקלעו להסדר נוסף. מתוך 41 החברות שנקלעו להסדר חוב, 35 חברות אינן מדורגות כיום ושש חברות הן בעלות דירוג של פחות מ-BB.
סך החוב הסחיר שנכנס לתהליך של הסדר חוב הסתכם ב-13 מיליארד שקל (ערך נקוב מתואם שנותר במחזור), בעוד שווי השוק של אותו חוב הוא 5 מיליארד שקל בלבד. מצב הסדר החוב באותן חברות הוא מגוון: אצל 15 חברות ההסדר כבר אושר, בעוד 20 חברות נמצאות בתהליך כלשהו של הסדר חוב. חמש חברות נתונות בפירוק, שתיים בהקפאת הליכים ואחת חדלת פירעון. שתיים נמצאות במצב של פרה-הסדר ורק מינו נציגות כדי לדון בו. מתוך 13 המיליארד של החוב שנתונים בהסדר, רק מיליארד וחצי שקל הם של חוב שההסדר בו אושר.
לא רק אפריקה
ברשות ניירות ערך מונים כמה גורמים עיקריים שאחראים למצבן העגום של החברות שנתונות בהסדר חוב: ירידת שווי הנכסים בעיקר הנדל"ניים, חוסר היכולת לממש את הנכסים והקושי למחזר חוב. אלו הגורמים העיקריים שחברו יחד ברוב החברות ודירדרו אותן למצבן כיום. גורם אחר שבולט יותר בחברות תעשייה וטכנולוגיה הוא הירידה בביקושים העולמיים, שיחד עם חוסר היכולת למחזר חוב הובילה חלק מהן למצבן הקשה.
המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך רואה ב-20% מהחברות שנסחרות בבורסה כבעלות סיכון גבוה להיקלע למצב של חדלות פירעון. זאת כשהיקף החוב שנמצא בסיכון רב מכלל החוב שאמור להיפרע ב-2009 הוא 1.14 מיליארד שקל, 11% מהחוב. מעבר לחוב שאמור להיפרע ב-2009, סך החוב של אותן חברות שנמצאות בסיכון גבוה לחדלות פירעון מסתכם ב-11 מיליארד שקל.
התחזית הזו אינה כוללת חברות כמו אפריקה שאין להן קושי לפרוע חובות ב-2009 והבעיה אמורה לפרוץ רק בתשלומים שלאחר 2009. לגבי אפריקה אמנם נערכים ניסיונות להגיע להסדר חוב באג"ח ט', שאמורה להיפרע בנובמבר, אך לא מדובר בחוסר יכולתה של החברה לפרוע את החוב. בנוסף, בדקה רשות ניירות ערך את מבנה הסדר החוב בחברות שההסדר בהן הגיע לכדי גיבוש של תוכנית מקיפה.
ב-92% מההסדרים הסכימו המוסדיים על פריסה של החוב למועד מאוחר יותר. ב-33% מהמקרים בלבד דרשו המוסדיים מהחברות המסובכות תוספת ריבית בהסדר. ב-51% מהמקרים דרשו הגופים המוסדיים גם מניות של החברה או המרה של חלק מהחוב למניות.
ב-62% מהמקרים הוכנסו להסדר החוב אמות מידה המתנות את ההסדר בקיום תנאים פיננסיים או מגבילות את בעלי השליטה, כמו איסור חלוקת דיווידנדים או משיכת משכורות.