עד גיל 22 תרוויח 6,000 דולר בחודש?

מירב כרמל, כיום יועצת פרסום עצמאית, זוכרת היטב את אותו בוקר בנובמבר 2000, כאשר נכנסה, בעצם התפרצה, למשרדי חברת היי-טק בעמק הסיליקון שבקליפורניה, כשבידיה תיק גדוש בציורי שמן. מטרתה היתה למכור כמה שיותר ציורים לעובדי החברה. במזל היא הצליחה לעבור את מחסום המזכירה והחלה להסתובב בין החדרים ולהציע לעובדים, בחיוך בוטח, את מרכולתה.

העובדים במשרד העיפו מבט בכרמל, אך לא קנו ממנה אפילו ציור אחד. כשנכנסה לחדר הרביעי, היא הבחינה באדם שליווה אותה מחדר לחדר. "אני רואה שאתה מתעניין. מה דעתך לקנות ציור?" היא אמרה לו. האיש חייך, אך מיד שלף תעודת שוטר ואמר לה: "ביצעת הסגת גבול ומעשה לא חוקי של מכירה". כרמל מילמלה והשוטר גירש את הישראלית מהמקום, לא לפני שהבהיר לה שאם תיתפס שוב במכירת תמונות, היא תישלח לכלא. כרמל, אז בת 22, אחרי צבא וטיול לדרום אמריקה, היתה קרובה לשבירה לאחר המפגש עם השוטר, אך לבסוף המשיכה במשך שנתיים נוספות בעיסוק המושך אלפי צעירים ישראלים: מכירת ציורי שמן באזורים מסחריים ושכונות מגורים.

איך הגעת לעבודה הזו?

"רוב הישראלים מגיעים לזה באמצעות חמש-שש חברות תיווך ישראליות המפרסמות את מספרי הטלפון הניידים שלהן בלוחות העיתונים הישראלים ובאינטרנט. הדבר גם עובר מפה לאוזן בקרב המטיילים הצעירים בדרום אמריקה או באסיה".

כמה הרווחת?

"על כל ציור קיבלתי בין 300 דולר, אם מכרתי אותה באזור מגורים 'רגיל', לבין 1,000 דולר אם הצלחתי למכור אותה בשכונה של עשירים. בכל חודש ההכנסה שלי היתה שונה, בהתאם למכירות, אבל היא נעה בין 1,500 ל-6,000 דולר בחודש. ההוצאות שלי לא היו גבוהות כי גרתי בדירה עם שבעה עם ישראלים אחרים שעסקו במכירת ציורי שמן, וחיינו כקומונה, כפי שחיים רוב מוכרי התמונות הישראלים בחו"ל".

את מדברת על הכנסה של עד 6,000 דולר נטו בחודש?

"כן. ההכנסה עצמה גבוהה יותר, אלא שכרבע עד שליש מהכסף ולעתים גם יותר נלקח על ידי ראש הצוות - אותו בחור שקולט אותך עם הגיעך, מכשיר אותך לעבודה, מסיע אותך, יחד עם המוכרים האחרים, לאזורי המכירה, מלווה אותך מקצועית, מעודד את רוחך כדי שלא תישבר ומשמש מעין אמא-אבא".

את מודעת לכך שזו עבודה בלתי חוקית?

"תראה, לא גנבנו דבר. נכנסתי לארה"ב עם אשרת תייר ומכרתי תמונות כדי לממן את שהותי וכדי לחסוך מעט. זו עבודה לא חוקית, אבל יש עבודות לא חוקיות חמורות הרבה יותר שמטרידות את הרשויות שם. עובדה שהשוטר לא עצר אותי".

"פגיעה נפשית"

רותם, 26, העדיפה למכור ציורי שמן בבריטניה ובאירלנד. היא עשתה זאת שלוש פעמים בשנים האחרונות, בכל פעם למשך חמישה-שישה חודשים. "הגעתי לזה באמצעות מודעה בעיתון", היא מספרת. "העדפתי לעבוד באירופה כי אין צורך בוויזה כדי להיכנס אליה. כשהגעתי ללונדון, ביישנית וחסרת ביטחון, קיבל אותי ראש הצוות, שיכן אותי בקומונה וכבר באותו ערב הוא הצמיד אותי לאחת הבנות שעסקה במכירת ציורי שמן מבית לבית. בהמלצתו אימצתי לעצמי שם אחר, אנדי, ואט אט נהפכתי לנמר מכירות.

"כמות השקרים שבהם השתמשתי כדי לשרוד בעבודה פגעה בי נפשית", מתוודה רותם. "כדי להיכנס למשרדי חברה עם הציורים אמרתי שאני מוכרת תמונות שיוצגו בתערוכה בינלאומית באוקספורד. לבעלי בתים סיפרתי שאני מוכרת תמונות מקוריות שתמורתן מיועדת לאמן עני שנזרק מביתו.

"במשרדים הייתי מוציאה במהירות תמונות מהתיק, מניחה אחת על השולחן, אחת על המחשב ואחת על הכיסא וקוראת לאנשים לבוא. ב-80% מהמקרים איש לא קנה; ב-5% מהמקרים הצלחתי למכור; ב-15% מהמקרים ניגשו אלי כשיצאתי מהמשרד והתעניינו בציורים. כשנכנסתי לבתים פרטיים, הנחתי מיד תמונה על הקיר והראיתי כמה היא יפה. את התמונות בחרתי בעצמי, כך שהן היו באמת יפות".

המדריך למוכר

שי פריוב, 32, נשוי +2, שעבר במשך שנים, במקוטע, את חוויית מכירת ציורי השמן בארה"ב ובבריטניה, הוציא בימים אלה את "סיפורו של סוכן מכירות בחו"ל - המדריך להצלחה בעבודות בחו"ל - מכירת ציורי שמן".

פריוב, שבעצמו הפעיל בעבר חברת גיוס לעבודות מכירה בחו"ל, מעריך שכ-2,000 ישראלים בשנה עובדים במכירת ציורי שמן בחו"ל, כאשר בחודשי הקיץ מספרם מוכפל ואף יותר. גילם של רוב העוסקים במכירות אלה הוא 22-24. "המבוגרים יותר 'כבדים' ומפונקים והחברות לא רואות תועלת בהעסקתם", אומר פריוב. לדבריו, כל מוכרי התמונות נכנסים למדינות היעד באמצעות ויזת תייר, המונפקת בדרך כלל לשלושה חודשים.

"בכל המדינות קיים אזור שבו מותר למכור תמונות מדלת לדלת", אומר פריוב. "צריך להיזהר מפני האפשרות להיתפס על ידי שוטרים, אבל אל בהלה: רוב השוטרים בחו"ל מתייחסים לתופעה באדישות, אלא אם כן תיפול בידי איזה שוטר מתקן עולם". ביפן, מדגיש פריוב, לא מומלץ לפעול בגלל הטיפוסים האלימים המתנכלים למוכרים.

המתכון להצלחה במכירת תמונות בחו"ל, לפי פריוב, הוא "עשה לעצמך פיצול אישיות. התנתק מהדמות הביישנית שגדלת אתה מילדות. טרקו בפניך את הדלת? לא בורחים מהתמודדות. צריך לחפש את הלקוח הבא ולטוס אליו".

הרפתקה לא כדאית

עו"ד צבי קן-תור, מומחה בדיני הגירה, אומר כי מדינות אירופה הן יעד קל יותר לישראלים לעסוק במכירת ציורי שמן, מכיוון שישראלים רבים הם בעלי דרכונים אירופיים. לגבי ארה"ב, הוא אומר, חלק מהישראלים עובדים בה באמצעות אשרה מסוג H2B הניתנת לעובד עונתי. "העניין הוא שמספר האשרות מסוג זה הוא זעיר - 65 אלף בשנה בלבד, והן מיועדות לתושבי כל העולם".

לדבריו, יש העובדים במכירות בארה"ב עם אשרת תייר, אך דרך זו אינה חוקית. "השבוע הגיע אלי מקרה של ישראלי בפנסילווניה שנכנס באגרסיוויות לביתה של אשה כדי למכור תמונות. האשה הזעיקה את המשטרה וכעת הוא עצור. הבחור יגורש לא לפני שיוטל עליו קנס של כמה אלפי דולרים ותיאסר עליו כניסה חוזרת לארה"ב ל-5-10 שנים".

קן-תור מזהיר: "אל תיסעו למכור תמונות בחו"ל. זה לא שווה את הסיכון". לדבריו, ארה"ב החמירה באחרונה את האכיפה נגד עבודה בלתי חוקית, לרבות מכירת תמונות. "חברת היי-טק בהרצליה התכוונה לשלוח את אחד מטובי מהנדסיה לרילוקיישן בארה"ב. אלא שאתמול התגלה לי כי שמו של האיש מופיע במחשבי רשות ההגירה האמריקאית כמי שעבר עבירה: הוא נתפס בעבר במכירת ציורי שמן בניו יורק". קן-תור מדגיש שמידע זה של רשות ההגירה האמריקאית עומד כיום לרשות מדינות אירופה, קנדה, ויפן.

לדברי קן-תור, הטרנד החדש של חברות הישראליות הוא לשלוח ישראלים למכור תמונות בהונג קונג וסינגפור. "מי שנתפס שם", הוא מספר, "נשלח מיד לכלא, שם הוא ימתין כמה שבועות עד שיוסדרו ההליכים הביורוקרטים הקשורים לגירושו מהמדינה, הרפתקה שעדיף מראש לא לנסות".

חברת היי-טק בהרצליה התכוונה לשלוח את אחד מטובי מהנדסיה לרילוקיישן בארה"ב. אלא שאז התגלה כי שמו של האיש מופיע במחשבי רשות ההגירה האמריקאית כמי שעבר עבירה: הוא נתפס בעבר במכירת ציורי שמן בניו יורק