פישר בארה"ב: עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי

"הנה אנו כאן, ודומה שהצמיחה אכן מתחילה להתחדש. אחרי פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס פעלו הרשויות בארה"ב ובחו"ל, ובמיוחד הבנקים המרכזיים, במהירות באופן הולם, וברוב המקרים באופן נאות, כדי לייצב את המצב הפיננסי. אך דרכה של הכלכלה העולמית בין 2008 לאוגוסט 2009 היתה רצופת מהמורות, חסרת ודאות, ולעתים אף מפחידה. יתר על כן, למרות סימני ההתאוששות המעודדים, עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי. משימות רבות עוד נכונו לנו, ובתוכן הבראת מערכות הבנקאות", אמר.

פישר סקר ארוכות את הסיבות למשבר ואת פרץ החקיקה והרגולציה שנוצרו בעקבותיו: "ספק בעיניי אם קיים מודל אחד מיטבי. בישראל הפיקוח על הבנקים פועל בחסות בנק ישראל, ואני מוצא כי נוכחות המפקח על הבנקים וזרימת המידע ממחלקתו חיוניים להתמודדותנו עם המשבר הנוכחי. לזרמי המידע חשיבות מכרעת, ועובדה פשוטה היא שבתוך ארגון, מידע זורם ביתר קלות מאשר בין ארגונים שונים - וזוהי אחת הסיבות לנהל פיקוח כלל-מערכתי במסגרת הבנק המרכזי. אלה שלא חיו בביורוקרטיות עשויים לטעון כי ודאי ניתן להבטיח זרימת מידע מהירה ומדויקת בין מוסדות. ייתכן שהדבר אפשרי, אך זהו אינו הכלל –אי אפשר להפריז בחשיבותו של זרימת מידע מדויקת ובזמן, לשם קבלת החלטות מדיניו ת בעיתות משבר".

בנק ישראל, לא האוצר

לדבריו, במשק קטן, כמו ישראל, אפשר להפקיד את האחריות על פיקוח כלל-מערכתי בידי הבנק המרכזי, ולהטיל על מוסד או מוסדות אחרים את האחריות לפיקוח על ההתנהגות העסקית של המוסדות הפיננסיים. "חוק בנק ישראל החדש, שאנו מקווים כי יעבור בכנסת בזמן הקרוב, מציין תמיכה ביציבות הפיננסית כאחת משלוש המשימות העיקריות של הבנק, ואנו מאמינים שהיכולת של בנק ישראל לתמוך ביציבות הפיננסית תתחזק על ידי יישום המודל ההולנדי לפיקוח על המגזר הפיננסי, מודל אשר לפיו כל הפיקוח הכלל-מערכתי מופקד בידי הבנק המרכזי", אמר.

"קשה לקחת את סיר הבשר מאנשים כשכולם נהנים"

"לא סביר שזו הבעיה. אזהרות הקרן לגבי סיכונים שעלולים לאיים על מדינת OECD ברוב המקרים אינם מפתיעים את קובעי המדיניות באותן מדינות. יש להם מומחים משלהם, וקרוב לוודאי שרבים מהם כבר השמיעו את אזהרותיהם בנוגע לסיכונים מסוימים. לדוגמה, לא ייתכן שהמומחים מכירים רק עתה בצורך בכל אותן רפורמות במגזר הפיננסי שהוצעו בגל הדוחות מהזמן האחרון. השאלה היא מה מדינות עושות בקבלן אזהרות. מניסיוני בקרן, שאין לי ספק כי הוא עדיין רלוונטי, קובעי המדיניות אינם עושים בדרך כלל דבר מלבד טענות שהצוות המקצועי של הקרן שמרני מדי, חסר דמיון מדי, ומפריז בחשיבות הסיכונים. והיות שאנו מדברים על הסתברויות, קשה להפריך טענה זו.

"מדוע? חלקית מפני שתמיד יש מישהו המזהיר מפני אסון המאיים להתרחש, וקשה מאוד לשפוט עד כמה האזהרות מדייקות, בפרט אם הן שבות ועולות שנה אחר שנה; חלקית מפני שקשה לקחת את סיר הבשר מאנשים כשכולם נהנים; או, במילים אחרות, קשה להצדיק צעדים לא פופולריים להתמודדות עם מה שעל פניו נראה כסיכון בעל הסתברות נמוכה. וחלקית מפני שייתכן כי קובעי המדיניות פשוט שגו בקריאת המציאות – שהרי תמיד יהיו הפתעות. זהו גורם מפתח שעלינו להביא בחשבון ברפורמה של המערכת הפיננסית, על ידי התמקדות בחוסן שלה, בכוחה להתמודד עם אירועים בלתי צפויים".

"אנו רושמים התקדמות חיובית ברמה הכללית"

לסיום, אמר פישר כי "ייתכן שנרגענו מוקדם מדי בחשבנו שהמשבר חלף בשעה שהדבר רחוק מלהיות ודאי; כי בהתמודדות עם שבריריות פיננסית עלינו לחשוב על רפורמה במבנה המערכת הפיננסית, וכן לטפל בחולשות שהובילו למשבר הנוכחי; כי יריבויות בין גופים עלולות למנוע רפורמות רצויות בפיקוח על המגזר הפיננסי; כי הרפורמות המוצעות בתחום הממשל התאגידי עשויות לייחס משקל רב מדי ליכולתם של הדירקטוריונים של תאגידים לשלוט בהנהלה, ומשקל מועט מדי לצורך בשיפור ביצועי ההנהלה; כי המבנה הנוכחי של ה-FSB אינו הולם את המטרות שנקבעו, וכי המערכת הייתה מיטיבה יותר לפעול אילו ה-FSB היה קרוב יותר ל-IMF; כי אין לנו פתרון לחוסר האיזון הגלובלי; וכי עלינו להתמקד יותר במה שיידרש כדי לגרום לממשלות לשעות לאזהרות ולפעול למיגור סיכונים עתידיים, ולא להתמקד אך ורק בשיפור איכותן של האזהרות.

"עלינו לזכור גם, כי כל משבר פיננסי שונה, כל אחד בדרכו, וכי בניסיון למנוע משברים עתידיים עלינו לא רק לתור אחר הגורמים למשבר הנוכחי, ולטפל בהם אלא גם לתור אחר אלה שעלולים לגרום למשברי העתיד ולטפל בהם.

ומילה אחרונה לסיום: למרות כל העניינים המטרידים הללו, אנו רושמים התקדמות חיובית ברמה הכללית".