משחקים ברופא וחולה

זוכרים את הקלגסת החדשה, יחידת "עוז"? זו שהבוס שלה ייבב שמתנכלים לה וטען שהאנשים שמסייעים לפליטים רוצים בעצם להרוס את המדינה? אז השבוע נחשפה ערוותה באופן סופי.

תחת לחץ של החקלאים – הלובי הכי חזק בישראל – אישרה הממשלה השבוע לייבא עוד 3,000 עובדים תאילנדים לתחום החקלאות. בכך נחשפו שלושה שקרים: שהעובדים הזרים תופסים מקומות עבודה של ישראלים (הם ממש, אבל ממש לא); שהממשלה מתכוונת להלחם בעבודה הזרה; ושהאשמים במצבם הם העובדים הזרים עצמם.

הרי אפשר היה לקחת 3,000 מהמיועדים לגירוש, לעשות להם הסבה מהירה לחקלאות – זה לא מדע טילים ולא נוירוכירורגיקה – ולהפוך אותם לחוקיים. זה היה כרוך בהרבה פחות כאב ראש. אבל זה לא מה שקרה, משום שהנבלים האמיתיים של הסיפור הם לא העובדים הזרים, השעירים לעזאזל, אלא קבלני העבדים שמייבאים אותם. והם צריכים רשיונות חדשים, כי עובדים זרים הם סחורה לכל דבר, כוח עבודה זול במיוחד שאפשר להעביר – בקריצת עין – מהתפקיד המיועד להם לתפקיד אחר לגמרי. ובקבלנים, ובמתקראים "חקלאים" שהם בעצם בעלי לאטיפונדיות, אף אחד לא נוגע.

הכה ברופאים והצלת את ישראל

ייבוא נוסף של עובדים זרים צפוי בקרוב, הפעם בתחום צפוי קצת פחות: רפואה. יש מחסור ברופאים בישראל, או ליתר דיוק יש מחסור ברופאים שמוכנים לעבוד במערכת הבריאות בישראל, אז הפתרון הוא לייבא מחליפים מחו"ל. הסוכנות היהודית רוצה שהמדינה תקל על רופאים יהודים זרים לעמוד בבחינות, מה שעשוי להביא לנו עוד כמה יהודים כשרים אבל לקצר במידת מה את תוחלת החיים של אלה שכבר כאן.

למה אין רופאים? כי תנאי העבודה של רופאים מתחילים בישראל מזכירים במידת מה את תנאי העבודה של עובדים זרים. אחרי שבע שנות לימודים, הם מקבלים שכר מחפיר, קרוב מאד לשכר המינימום. הם מתבקשים לבצע משמרות בלתי סבירות באורכן, ופעם בשבועיים – ואם מישהו יצא לחופשה, אולי גם פעם בשבוע – הם צריכים לעמוד במשמרת 24 שעות ואף יותר. מספר השעות שמותר לנהוג במשאית נמוך משמעותית יותר, ופה אנחנו מדברים על אנשים שעומדים עם אזמל וצריכים לבצע ניתוחים דחופים. כל זה, כמובן, לא בדיוק מועיל לחיי המשפחה.

המצב משתפר – אבל אחרי הרבה, הרבה זמן. בינתיים, הרופא צריך להתרגל לכך שחולים מקיאים עליו – אין מנוס מזה – והוא צריך לטפל בהם בסרט נע. האנשים שמגיעים לבית החולים אינם, בדרך כלל, במצב רוח סבלני במיוחד. אפשר להבין אותם: הם מבוהלים וכואב להם. התוצאה של מגע בין רופא שלא ישן מספיק וחולה שכואב לו יכולה להתדרדר, ואכן מתדרדרת, לאלימות מילולית ולאלימות ממש.

רופאים הם עובדי מדינה. האוצר מתנכל להם בקביעות, מתוך ידיעה שרופאים אינם יכולים לשבות. לא באמת. התקשורת תצא נגדם מיידית, ותאשים אותם במותם של חולים שהרופאים נשבעו להגן עליהם. האוצר רואה צבת שהוא יכול להדק, אז הוא מהדק אותה. זה טבעו. כמו זה של עקרב. והתוצאה היא שפחות ופחות אנשים טובים רוצים לשמש כרופאים במערכת הציבורית בישראל. ואל תטעו: המטרה של ייבוא עובדים זרים היא, בין השאר, גם להרע את תנאיהם של אלו שעדיין נמצאים.

כולם רוצים תביעה ייצוגית

אחרי שנים ארוכות של סבל שקט, למדו צרכנים בישראל על הכלי המועיל מאד שנקרא "תביעה ייצוגית". המשמעות שלו היא שצרכן בודד יכול לתבוע עושה עוול בשם כל אלה שנפגעו מפעולותיו, גם אם אינם מודעים לכך. תביעה ייצוגית ערוכה היטב היא הדבר המפחיד ביותר שיכול לקרות לתאגיד.

השבוע אושרו שתי תביעות כיצוגיות. הראשונה הוגשה כנגד החנקן של המדינה, בנק פועלים, והיא מתייחסת לכך שהבנק גבה תשלום – עמלת שורה – בגין, שימו לב, ביטול של הוראת קבע. כלומר, לא רק שהבנק התבקש לבצע פחות עבודה, הוא גבה על כך כסף, בסומכו על כך שהלקוח הממוצע לא ישים לב. שיטת מצליח. נקווה שהפעם היא תעלה לו בהרבה, רצוי הרבה מאד, כסף. אולי הם ילמדו.

התביעה השניה משעשעת יותר. במשך שנים מכרו לנו חברות המים המינרליים צ'יזבט, על פיו המים שהן מוכרות לנו הן א. מים נקיים יותר, ב. מים טבעיים שלא עברו סינון, וג. מכילים מינרלים מועילים. התביעה טוענת שאף אחד מהנקודות לא נכונות: המים אינם נקיים, ועל כן החברות מסננות אותן. בתהליך הסינון, נעלמים גם המינרלים – והתוצאה היא "מים מינרליים" שאינם מים מינרליים כהגדרתם בחוק. אם זה אכן המצב, מדובר באחת ההונאות הגדולות ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות, ויש לקוות שבית המשפט יפשוט את עורן של הנוכלות, ויביא אותן לפשיטת רגל ואת מנהליהן לפשיטת יד.

צדיק השבוע: פואד "בנימין" בן אליעזר

בין תכך למזימה, מצא שר התמ"ת שלנו זמן להפעיל לחץ כבד, שהצליח, על האוצר. בקרוב, תתחיל הממשלה לסבסד מעונות לילדים למשקי בית שהכנסותיהם נעות באזור ה-5,000 ₪. המשמעות היא לכ-5,000 משפחות יהיה קצת יותר אוויר לנשימה, ששני בני הזוג יוכלו לצאת לעבודה, ויוכלו אט אט להוציא את עצמם מהבוץ. כמו כן, נמצאו תקציבים לבניית מעונות נוספים. יפה.

נבלי השבוע: חביב המדור, משרד האוצר

הלז המציא לאחרונה מס חדש, היטל הבצורת שמו, שאמור להעלות משמעותית את מחיר המים (רק למגזר הפרטי, כמובן – החקלאים יכולים לבזבז מים כרגיל, ולתעשיינים יש הקלות).

למה? לא ממש ברור. האוצר הוא זה שבולם בשנים האחרונות את פרויקטי ההתפלה ומוביל בכך לאבסורד, במסגרתו ישראל היא המדינה שיש בה מספר גבוה במיוחד של מומחי התפלה – אבל הממשלה לא מעוניינת בכך. זה עולה כסף.

היטל הבצורת, מסתמן יותר ויותר, הוא עוד דרך של האוצר לשאוב כספים מהתושבים. הוא אמור להכניס לאוצר 1.1 מיליארדי שקלים. מה הם יעשו בהם, איש אינו יודע – אבל ברור למדי שהם לא ישמשו לשיפוץ משק המים שלנו.

האוצר רואה צבת שהוא יכול להדק, אז הוא מהדק אותה. זה טבעו. כמו זה של עקרב. והתוצאה היא שפחות ופחות אנשים טובים רוצים לשמש כרופאים במערכת הציבורית בישראל. ואל תטעו: המטרה של ייבוא עובדים זרים היא, בין השאר, גם להרע את תנאיהם של אלו שעדיין נמצאים