שמיים, בקשו עלינו רחמים

משרד החקלאות אישר לאחרונה לחברות המזון לרמות אותנו עוד קצת, והפעם באופן חוקי לגמרי. על פי הנהלים, לעוף טרי יש אורך חיי מדף של שלושה ימים; בפועל – כפי שחשף "מעריב" – מדובר למעשה בשבוע.

על פי הנוהל החדש, מותר למשחטה למלוק את העוף ביום חמישי, לתלות אותו על וו קר באותו יום, ולשווק אותו ביום ראשון כאילו נשחט באותו הבוקר. כל זה, כמובן, מיועד להגן על חברות המזון, שמתקשות לשווק עוף טרי ביום ראשון (משום שהמשמעות היא עבודה לאורך כל מוצאי השבת, וזה יופי של שעות נוספות) – ולעזאזל עם בריאותם של הצרכנים.

אביונים בלי תשובה

למרבה הצער, שר התשתיות הלאומיות שלנו – עוזי לנדאו, תודו שהופתעתם – סבור שתפקידו הוא לסייע לטייקונים שממילא אכלו כל חלקה טובה כאן, ולא לישראלים מן השורה.

לנדאו קרא השבוע לבנקים לסייע לאביון יצחק תשובה בכמה מהיוזמות שלו, הקשורות לקידוחי גז, וקונן על כך שלא נעשה מספיק כדי לסייע ליזם המסכן. נזכיר שמדובר בבנאדם שאיך לומר, לא כלכל את ענייניו בתבונה שמצריכה הענקת אמון נוסף בו. קשה לי לומר מילה טובה על הבנקים, אבל אם הם הסתכלו על איזה מיזם תשובאי, והגיעו למסקנה שהוא מסוכן מכדי שהם יטביעו בו כסף טוב, הרי שאפשר לומר שהם למדו את לקחי המשבר האחרון.

לא ברור מדוע השר מתערב בענייני השוק. אם תשובה יכול להוכיח שלמיזם שלו יש עתיד, ושהוא מוכן להטביע לשם כך גם מכספו שלו, הוא כנראה ימצא משקיעים. אם לא, המשמעות היא שיזמים אחרים סבורים שמדובר במיזם מסוכן מדי ו/או לא רווחי דיו. על כל פנים, שר ישראלי לא צריך להיות שתדלן של טייקון.

בריונות חריגה

משרד האוצר החליט לאחרונה, כחלק מהתמודדותו עם העובדה שביטול המע"מ על פרות וירקות יצר לו בור בתקציב שתכנן, להעלות את הביטוח הלאומי על שכירים שמרוויחים יותר מ-37 אלף בחודש.

יש מעט מאד שכירים כאלה, אבל הם מקושרים היטב, והתוצאה היתה זעקה גדולה ומרה בתקשורת. עתירה הוגשה לבג"צ כנגד החלטת האוצר, והנימוק שלה דווקא נראה הגיוני: השימוש בביטוח לאומי כמס, כאמצעי למלא את קופת האוצר, מנוגד לחוק – הקובע שהטלת מס תתבצע אך ורק באמצעות חקיקה.

בתוך כך, הודיעו כמה וכמה שכירים כבדים כאלה, שאם התקנה הזו תעבור, עדיף יהיה להם לחברות. האוצר נזעק להודיע שצעד כזה של תכנון מס, שהוא לגיטימי ומעוגן בפסיקה קודמת, ייחשב להעלמת ותפתח חקירה כנגד השכירים שיעשו זאת. לא ברור מה התוקף החוקי של החלטת האוצר הזו; ברור לחלוטין, עם זאת, שהאוצר חושב שמבחינתו, חוקים הם רק המלצה.

צדיק השבוע: משרד האוצר

מחמאה נדירה למשרד האוצר. שמתם לב, בוודאי, שהדולר מתנהג כמו חרק שנטל ספידים. הסיבה לכך, אומרים באוצר, היא שיש כמות ניכרת של פעולות ספקולנטיות. בקצרה, מישהו עושה סיבוב על הגב שלנו. יו"ר מכון הייצוא אמר לכלכליסט שכ-60% מפעולות המסחר הן ספקולציה.

הפתרון שמוצע באוצר: לא עוד עמידה בוהה מול המתרחש, לא עוד רכישה של דולרים (שמעודדת את הספקולנטים), אלא מס על תנועות מט"ח לטווח קצר. יפה.

נבל השבוע: שאול מופז

השבוע התברר שהגבר-גבר שאול מופז, כל כך לא התעניין בתפקיד המיניסטריאלי הקודם – ויש לקוות, האחרון – שלו, שבתוקף תפקידו כשר התחבורה הוא חתם על תקנה חלמאית במיוחד. מופז דרש שכל יבואני הקטנועים והאופנועים יתקינו, החל מינואר 2010, מערכת בקרת יציבות אלקטרונית.

על פניו, הגיוני. בפועל, אידיוטי. הסיבה: אף אחד לא פיתח מערכת כזו. עכשיו, בגלל אדישותו של המחסל הידוע – האיש שאחראי לכך שלשירותי התעופה של ישראל יש דירוג של זימבאבוואה – היבואנים מוצאים את עצמם בבעיה. במשרד התחבורה עמלים עכשיו על שינוי התקנה האידיוטית.