תנו לחיות בארץ הזאת

את הסיכום השבועי הזה אולי היה שווה לכתוב בימים פחות סוערים, בהם המריבות, הספינים והלכלוכים הנקראים גם התקציב וחוק ההסדרים, רחוקים יותר מהעין הציבורית ומלב השכבות החלשות. קשה לכתוב בשיקול דעת כשאתה סופר את הכסף שאין. אך רצה המחוקק, והסאגה השנתית (שהפכה לדו שנתית לרגע, וחזרה לשנה וחצי, כשפועל מדובר בשנה אחת בלבד נטולת דיונים), הגיעה לשיאה דווקא השבוע.

הנבלים הג'יימס בונדיים השורצים במשרד האוצר ושסבורים שמי שלא מכניס 30,000 בחודש נטו אין לו זכות קיום זוממים עוד כמה גזירות. הם רוצים להעלות את המע"מ – המס הרגרסיבי ביותר – בעוד אחוז, היינו להעמיד אותו על 17.5%, החל מינואר 2010. באותה הזדמנות, הם רוצים גם להעלות את המיסים על הדלק והסיגריות. את המס על המים הם כבר העלו.

להפסיק לייצא מים בצורת תפוזים ודגי-בריכות

רבאק ערס. נראה שהם לא יצאו שם מהמנטליות של הצנע. על סיגריות אפשר להתווכח – אפשר לטעון שלמדינה רצוי שאנשים לא יעשנו, כי היא צריכה לשאת בהוצאות ביטוח הבריאות הגבוהות יותר שלהם – אבל ממתי מים הפכו למוצר מותרות? ולא שאין מים, יש – פשוט צריך להודיע שאנחנו מפסיקים להעמיד פנים שאנחנו לא חיים במדבר ומפסיקים לייצא מים בצורת תפוזים ודגי-בריכות. ואם רוצים גם לשמור על שרידי האתוס הציוני הישן, מסיבות נוסטלגיות, אפשר להתפיל מים. אבל האוצר, באופן תמוה ובלתי מוסבר – דו"ח שאמור לעורר צונאמי, אומרים, כבר נכתב בימים אלה – מעכב את פרויקטי ההתפלה.

וממתי דלק הוא מותרות? מילא אם היתה בישראל מערכת תחבורה ציבורית סבירה: אז אפשר היה לומר במצפון נקי שלמדינה יש עניין בהקטנת מספר כלי הרכב הפרטיים. אבל אין כזו. אז מדוע משיתים עוד מס על מי שכבר שילם די הרבה מיסים?

מאד פשוט. כי פקידוני האוצר לא עובדים בשבילנו. הם עובדים בשביל בעלי ההון. הם רוצים להמשיך ולהוריד את מס החברות. הבעיה היא שיש בור בתקציב. אפשר לסתום אותו בקלות, באמצעות ביטול הנחת המס הזו למי שכבר יש לו יותר מדי. כפי שכבר נאמר בטור הזה, הגיע הזמן להלאים את משרד האוצר.

לסבסד, לסבסד

לפני כשנתיים ביטלה הממשלה בהינף יד את הפיקוח על מחירי הלחם. לפני כשבוע התבזה שר האוצר כשניסה להטיל מע"מ גם על ירקות ופירות, ונכשל. עכשיו מגיע דו"ח של הגוף הסוציאליסטי הידוע ההוא, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומאיר את העסק באור בעייתי משהו.

עורכי המחקר, כולם ללא ספק בוגרי הפקולטות לכלכלה של אלבניה - זו, הרי, תמיד הבחירה שמציגים לנו: או ארה"ב או אלבניה – מצאו שההפרש בהכנסה לאחר הוצאות על מזון בין העשירון העליון ובין העשירון התחתון עומד על הוא 1:20. כלומר, פי 20. בעשירון העליון מוציאים, בסיכומו של דבר, 48% מהכנסות-הברוטו שלהם על מזון; בעליון, רק 7%.

מזון הוא אמצעי קיום הכרחי ומתכלה. מי שמוציא 48% מהכנסתו עליו, כבר לא ייחלץ מעוני. אין לו את הרזרבות. יתר על כן, גם סיכוייהם של ילדיו לצאת משם נראים עגומים. בחברה אנושית היו מנסים לעזור לאנשים האלה, אבל כשהאוצר בוחר ללכת ראש בראש מול ניצולי שואה, למה עוד אפשר לצפות?

עצמאי? תדפק

משרד האוצר נאבק בשינייים בחוק חדש, שאמור להבטיח פיצויי אבטלה גם לעצמאים. עכשיו, האוצר יודע לדפוק את העצמאים עד העצם. הוא גובה מהם 16% בביטוח לאומי, שזה פסיכי לגמרי. הגביה הזו היא מדי חודש. ההחזר, במקרה של טעות בחישוב, הוא כחודשיים אחרי הגשת הדו"ח השנתי. כלומר, אם הוחלט בינואר 2008 שאתה צריך לשלם 1,500 ₪ מדי חודש, ובמארס פגע המשבר הכלכלי בעסק שלך ורוב הלקוחות שלך התאדו, אתה תקבל את ההחזר המגיע לך – ביולי 2009. בינתיים, תמשיך לשמש כספק האשראי של המדינה. תודה.

ואם תוך כדי התקופה הזו, ההכנסות שלך יירדו אל מתחת לסף המינימום, המדינה לא תעניק לך הבטחת הכנסה. ואם העסק יקרוס, לא תקבל דמי אבטלה. למה מה? אתה רק עצמאי קטן, שנושם בקושי מ-15 בחודש ל-15 בחודש. עכשיו, אם היית חברת-ענק, היינו באים לקראתך. מאחר ואתה היזם הקטן, האיש העצמאי שהתעמולה הקפיטליסטית שלנו ממשיכה לנופף בו כאיש קש מול המוני השכירים, נדפוק אותך עד העצם.

וחדשה טובה

על אפם וחמתם של השליטים הבלתי נבחרים שלנו (אתם כבר יודעים לבד מי), הצליח יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לסכם על הצעת חוק, שתהפוך את הלנת השכר – עבירה נפוצה למדי בישראל – לעבירה פלילית. מעכשיו, מעסיק שלא ישלם את שכרם של העובדים שלו בזמן צפוי לחטוף קנס של 35 אלפי שקלים בתור התחלה, ואם הוא ימשיך במעשיו – גם לעמוד לדין ולהכלא לחצי שנה. הגיע הזמן. עכשיו נראה איך נערי האוצר יצליחו לתקוע גם את זה. השערה שלי: סעיף בחוק ההסדרים. עד כה זה עבד נהדר.

נבל השבוע: מכון ירושלים לחקר שווקים

האנשים המשונים היושבים במקום המכונה "מכון ירושלים לחקר שווקים", פרסמו השבוע סקר, בו נטען שמחר, יום שישי ה-17 ביולי, הוא היום הראשון שבו אנו עובדים עבור עצמנו, כי עד כה היינו עבדים לפרעה בירושלים. לטענת המכון, עד כה כל הכסף שהרווחנו מיועד היה למימון הוצאות הממשלה.

וזה בולשיט נקי, מזוקק, שרק ניאו-ליברלים יכלו להזות. חלק ניכר – משתנה מדו"ח לדו"ח של הלמ"ס, אבל נע בין רבע לשליש – מסך העובדים הישראלים בכלל לא מגיעים למדרגת המס. הדבר נכון במיוחד בקרב נשים. חלק ניכר מהמיסים בישראל, עובדה שבמכון מעדיפים שלא לציין, לא מגיעה מעובדים אלא מחברות. מס החברות היה בתחילת העשור 36%. הוא ירד ל-25% והוא צפוי לרדת ל-18% עד 2016, על פי "הרפורמה" החדשה במס. המשמעות היא העברת נטל המס מהחברות, שגם כך עושות ג'ובות לא רעות, אל האזרח הפשוט. אבל למה להביא עובדות כשאפשר לקשקש שטויות על כך שרוב הכנסותיהם של הישראלים הולכות לממשלה.

צדיק השבוע: מיכאל איתן

אין דבר שחסר לימין הישראלי יותר מאשר עוד חברי כנסת כמו מיכאל איתן: איש הגון וחכם, שאפשר לנהל איתו דיון ענייני, ולצאת ממנו בלי הסכמה אבל גם בלי תיעוב. מין שמרנות ליברלית זהירה שכזו, שפעם היתה רווחת למדי והיום היא פסה מן הארץ. השבוע הצליח איתן, כמעט בכוחות עצמו, לבלום את הצעת החוק של ש"ס שהיתה מצנזרת את הרשת הישראלית – ואם זה היה קורה, אפשר היה לנשק לשלום את המשקיעים הזרים. לאיראן יש תעשיית הייטק ומהנדסים לא פחות מוכשרים. רובם לא עובדים במדינה השיעית והדמוקרטית, מסיבות מובנות.

מעכשיו, מעסיק שלא ישלם את שכרם של העובדים שלו בזמן צפוי לחטוף קנס של 35 אלפי שקלים בתור התחלה, ואם הוא ימשיך במעשיו – גם לעמוד לדין ולהכלא לחצי שנה. הגיע הזמן. עכשיו נראה איך נערי האוצר יצליחו לתקוע גם את זה. השערה שלי: סעיף בחוק ההסדרים. עד כה זה עבד נהדר

רבאק ערס. נראה שהם לא יצאו שם מהמנטליות של הצנע. על סיגריות אפשר להתווכח – אפשר לטעון שלמדינה רצוי שאנשים לא יעשנו, כי היא צריכה לשאת בהוצאות ביטוח הבריאות הגבוהות יותר שלהם – אבל ממתי מים הפכו למוצר מותרות?