100 ימי חסד? לא לחלשים

3 חודשים לאחר שנבחר נתניהו על גלי ההבטחות להורדת נטל המס, הפעולה הכלכלית העיקרית שלו היא העלאת מסים • השכבות החלשות הן הראשונות להיפגע • כמה ישלם הציבור? 10 מיליארד שקל יותר מדי שנה • נתניהו עולה לנו ביוקר

פעם, מזמן מזמן, לפני חמישה חודשים, כשבנימין נתניהו עוד היה רק מתמודד לתפקיד ראש ממשלה, הוא הבטיח להוריד מסים: "הפחתת מסים היא כמו דלק סילוני", אמר בראיון ל-TheMarker עשרה ימים לפני הבחירות. "אז נכון שאומרים לי שצריך להגדיל את ההוצאה הממשלתית ולהעלות מסים - כי כך עושים כיום בכל מיני מקומות בעולם - אבל אני חולק על זה. קראתי מחקרים אחרים. כל הניסיון שלי וכל מה שאני מבין עובדים הפוך".

זאת לא היתה הפעם היחידה שבה הבטיח נתניהו כי יוריד מסים אם וכאשר ייבחר. למעשה הנושא הכלכלי המרכזי בקמפיין של נתניהו, שעליו הוא חזר כמו מנטרה משנותיו המוצלחות כשר האוצר (2005-2003) היה שהפחתת מסים תזניק את הצמיחה. במפגש עם התעשיינים בסוף דצמבר 2008 אמר נתניהו: "מכיוון שהמשק נקלע ממילא לתקופת משבר, שבה לא ניתן להקפיד על שמירת הגירעון בתקציב, מן הראוי לנצל את התקופה להאצה של הורדת מסים. אם נגזר עלינו לעבור תקופה שבה לא ניתן להקפיד על משמעת גירעונית, ראוי שנטל המס במשק יהיה נמוך יותר. כל גלגלי השינויים מופעלים על ידי המיסוי".

אבל זה היה מזמן, וראש הממשלה כנראה שינה את דעתו מאז: הוא אישר העלאות מסים, הטלת מסים חדשים וביטול הקלות במס - כל אלה יעלו לציבור כמעט 10 מיליארד שקל בשנה. העלאת המסים נובעת מירידה בהכנסות ממסים לעומת התחזית בעקבות המשבר העולמי הנאמדת בכ-60 מיליארד שקל ב-2009-2010.

החל משלשום, אזרחי ישראל גם מרגישים בכיסם את נטל המס באופן מיידי כאשר הם קונים בסופר: המע"מ הועלה ב-1%. בנוסף, כולל תקציב המדינה ל-2009-2010 גזירות נוספות שפוגעות בכיס של האזרח הישראלי כמו היטל בצורת והעלאת תקרת התשלומים לביטוח הלאומי.

מצד שני, אין להתעלם מכך שבהצעת חוק ההסדרים במשק מוצע להפחית את שיעורי המס על חברות (מ-26% כיום ל-18% ב-2016), ואת מס ההכנסה על יחידים (מ-46% כיום ל-39% ב-2016). אבל עד אז, הנטל במסים יורגש היטב.

מע"מ

שלשום הועלה המע"מ מ-15.5% ל-16.5% בהוראה זמנית עד סוף דצמבר 2010. כתוצאה מכך, יתייקרו כל המוצרים ב-1%, כולל מוצרים בפיקוח. מחירו של לחם אחיד, לדוגמה, יעלה מ-4.49 שקלים ל-4.63 שקלים.

ההכנסות הצפויות למדינה: כ-3.6 מיליארד שקל בשנה.

מע"מ על ירקות ופירות

על פי הצעת האוצר בחוק ההסדרים יוטל מע"מ על פירות וירקות, שהיו פטורים מכך עד כה. לנוכח התנגדות חזיתית בכנסת נשקלות כעת הצעות חלופיות להגדלת המס, כמו העלאה של 0.5% בשיעור המע"מ הכללי ל-17%. יו"ר ש"ס הציע להטיל מס על פירות יוקרה כמו ליצ'י, קרמבולה ופפאיה.

ההכנסות הצפויות למדינה: 1.8 מיליארד שקל בשנה.

מע"מ על שירותי תיירות

התיירים הבאים לישראל יחויבו בתשלום מע"מ בגין לינה והשכרת רכב. שר התיירות סטס מיסז'ניקוב הודיע כי סיעתו, ישראל ביתנו, תצביע נגד התקציב אם הגזירה הזו לא תבוטל.

ההכנסות הצפויות למדינה: חצי מיליארד שקל בשנה.

מס על דלק

ב-21 במאי עלה המס על הדלק ב-30 אגורות לליטר.

ההכנסות הצפויות למדינה: 1 מיליארד שקל בשנה.

הפחתת זיכוי מס לאקדמאים

עד כה, ניתנה לבוגרי התואר הראשון נקודת זיכוי אחת שלמה עבור תקופת לימודיהם למשך עד שלוש שנים. לאור התיקון תינתן להם רק חצי נקודת זיכוי, בדומה לבוגרי התואר השני.

ההכנסות הצפויות למדינה: 50 מיליון שקל בשנה.

העלאת המס על סיגריות

לפני חודשיים התייקרו הסיגריות בעקבות צו להעלאת המס שעליו חתם שר האוצר יובל שטייניץ. ועדת הכספים שהתבקשה לאשר את הצו רטרואקטיווית שינתה את הרכב שיעורי העלאת המס, אך המחיר החדש לצרכן לא השתנה. המס הקצוב על חפיסת סיגריות הועלה מ-99 אגורות ל-1.17 שקל והמס היחסי הועלה מ-62% ממחיר החפיסה ל-63.5%.

ההכנסות הצפויות למדינה: 400 מיליון שקל בשנה.

אי-הכרה בהוצאות על מטפלת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק המבטלת את ההכרה לצורכי מס בהוצאות על מטפלת, שנקבעה בבית המשפט העליון. במקום זאת, הצעת החוק קובעת הפעלה הדרגתית של מענק נקודות זיכוי: ב-2011 תינתן לאם נקודת זיכוי אחת לכל ילד עד גיל שנה; ב-2012 תינתן נקודת זיכוי לכל ילד עד גיל שנתיים וכן הלאה עד 2015 - אז תינתן נקודת זיכוי נוספת בעד כל ילד עד גיל 5.

ההכנסות הצפויות למדינה: חיסכון של כ-1.7 מיליארד שקל בשנה.

ייקור הביטוח הלאומי

אם עד כה חושבו התשלומים לביטוח לאומי בהתאם לשכר, עד לרף של 40 אלף שקל בחודש - בעקבות השינוי, תעלה תקרת השכר ל-80 אלף שקל בחודש והתשלומים יעלו בהתאם. התרומה לקופת המדינה - 715 מיליון שקל בשנה. בנוסף יעלה מס הבריאות החודשי שמשלמים בעלי הכנסות אלה. גבייה זו מוערכת בכ-200 מיליון שקל נוספים לקופת המדינה.

ההכנסות הצפויות למדינה: 915 מיליון שקל בשנה.

מס בריאות

הצעת חוק של משרד האוצר לשינוי שיטת גביית מס הבריאות שמשמעותה הכבדה ניכרת של נטל המס על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית - עובדים המשתכרים פחות מ-2,775 שקל בחודש יחויבו לשלם סכום קבוע של עד 90 שקל לחודש בגין ביטוח בריאות, במקום 3.1% משכרם כיום. גם העשירים לא ירוו נחת: מי שמשתכר יותר מ-60 אלף שקל ישלם עוד כ-1,000 שקל בחודש.

ההכנסות הצפויות למדינה: כ-300-350 מיליון שקל בשנה.

היטל בצורת

משרד האוצר ורשות המים מבקשים להטיל היטל בצורת מעל צריכה של 15 קוב בחודש. ועדת הכספים לוחצת לכך שכל נפש תהנה מפטור מהמס עד לצריכה של 4.5 קוב לחודש לעומת 3 קוב כפי שהציע רשות המים. מדובר בתשלום היטל של 20 שקל עבור כל קוב עודף.

ההכנסות הצפויות למדינה: 1.2-0.8 מיליארד שקל בשנה.

* מותנה באישור הכנסת