אחי, רוצה אייפון?

במדינת היהודים שמחה והילולה: אחרי שנתיים של התעלמות והפניית גב, הסכימה אפל למכור את הגאדג'ט הנוצץ שלה, האייפון, גם בפרטצ'יה. ולא רק לחברת סלולרי אחת, כמקובל, אלא לשתיים: אורנג' ופלאפון.

יש רק בעיה אחת: חברות סלולר שעושות עסקים עם אפל נדפקות, לפחות בטווח הקצר. רק לאחרונה החלה AT&T, השותפה של אפל בארה"ב, להחזיר לעצמה את ההשקעה. אמיר טייג מכלכליסט עשה את החשבון. כל אחת משתי החברות התחייבה בפני אפל למכור 100 אלף גיז'ספונים מדי שנה. המשמעות היא שהן תסבסדנה את אפל, כל אחת, ב-200 מיליון דולר בשנה. את הכסף הזה לא יוכלו להחזיר מנויי האייפון; חברות הסלולר הרי לא יפסידו; המשמעות היא שכולנו הולכים לחטוף בקרוב העלאה של תעריפים.

כלומר, קבוצה של עשירים תשחק בצעצוע – וכלל האוכלוסיה תשלם על זה. רצוי גם להזכיר שאורנג' ופלאפון מוכרות רק כ-150,000 מכשירים כל אחת בשנה – כלומר, האייפונים צריכים להוות 2/3 מסך המכשירים שהן תמכורנה. זה פסיכי לגמרי. אפל, כהרגלה, דפקה את שתי החברות. אחת מהן צריכה לוותר; השוק קטן מדי. אבל מי שתוותר, תיחשב למפסידה. יש כאן מעט בכירים עם הרבה אגו, וכולנו נשלם עליו.

מה פתאום עסקת קק"ל?

הבלגאן הגדול ביותר בשוק הנדל"ן כרגע הוא תכניתו של בנימין נתניהו ל"רפורמה" במנהל מקרקעי ישראל. צריך להזהר כשרי האוצר פה – ונתניהו הוא, תודעתית לפחות, גם שר אוצר – מדברים על רפורמה: בדרך כלל היא מכוונת להעביר כסף ממי שאין לו למי שגם כך יש לו יותר מדי.

הרפורמה תקועה. בפארסה נדירה, קק"ל הצביעה להעביר את קרקעותיה במרכז למנהל מקרקעי ישראל – אבל עכשיו טוענים הנציגים של קדימה בקק"ל שהם לא הבינו את הצבעתם שלהם עצמם, ובמקום להצביע נגד, נמנעו. הם דורשים ספירה חוזרת.

אם נניח לפאדיחה הזו, מה המטרה? המטרה היא לקחת קרקעות יקרות מאד במרכז הארץ, שנמצאות ברשות קק"ל ועל כן אי אפשר כלל לסחור בהן (אלא רק לחכור אותן), ולהעביר אותן לרשות החוכרים. קק"ל תקבל הרבה מאד כסף ואדמות פיצוי בצפון ובדרום.

המשמעות היא שבקרוב אזור הנדל"ן היוקרתי ביותר בארץ יהפוך לעוד יותר יוקרתי. כרישי נדל"ן מלקקים את השפתיים כבר הרבה מאד שנים במחשבה על הנכסים הללו. תוך זמן קצר האדמות הללו יהיו בידי הכרישים, שיעשו עליהן הרבה מאד כסף, ודחיפת המעמד הבינוני אל מחוץ למרכז תמשך.

הצד השני של העסקה הוא שככל הנראה, האדמות שקק"ל תקבל יכילו כפרים ערביים "בלתי מוכרים". קק"ל היא ארגון גזעני שלא מאפשר ללא-יהודים לחיות על אדמותיו. התוצאה שבקרוב יהיו לנו גם פליטים זועמים ומהומות. למי זה טוב? למי שנתניהו מקפיד לשרת: בעלי ההון.

נמסים בחום

חם היום. מאד חם. הוכחה נוספת שהמקום הזה לא היה ראוי למגורי אדם לפני המזגן. דא עקא, שחברת החשמל התחננה בפנינו אתמול שלא להפעיל מזגנים.

אין לחברת החשמל די אנרגיה כדי להחזיק את כל המדינה. צפויות להיות קריסות ברשת החשמל. 120 שנים אחרי שאור-חשמל הפך נפוץ ומקובל, חברת החשמל הישראלית לא מסוגלת לספק את צרכי המדינה. ולא מדובר במצב שבו היא הופתעה. שרב בחורף היה מפתיע. בקיץ? לא כל כך. מצד שני, מדובר בחברה שקורסת בקביעות גם עם הגשם הראשון.

הסיבה לכך היא שאין פה תכנון ארוך טווח. חברת החשמל היתה צריכה לבנות תחנת כוח חדשה כבר לפני שנים. הסיבה לכך שאין כזו לא תלויה בה: בשנה וחצי האחרונות, התנה האוצר את ההלוואות לחברת החשמל לבניית תחנה בשבירת כוחו של הוועד שלה. מה הקשר בין מחט לתחת? אין קשר. אבל כשראש הממשלה הוא האיש שהשווה את הוועד לספינת מלחמה נאצית, וכשבאוצר רואים בכל ועד עובדים התחלה של הק.ג.ב., הם מוכנים שכולנו נסבול כדי להשיג את המטרה.

אחרי הכל, המשרדים שלהם ימשיכו להיות ממוזגים. אז הנה הצעה לחברת החשמל: מחר, כשיהיו בעיות מתח, נתקו קודם כל את משרדי האוצר והממשלה. אולי הם יבינו את הרמז. אם לא, לפחות יזיעו קצת.

נבל השבוע: משה בדש

איש העסקים המפוקפק – הוא הורשע בעבר בזיוף דולרים – הגיש ב-2004 תביעת ענק קנטרנית כנגד פחות או יותר כל חברות המזון בארץ, שלטענתו אכלו לו ושתו לו. הוא רצה מהן מיליארד וחצי שקלים. דא עקא, שהוא מעולם לא שילם את האגרה העצומה הנדרשת מתביעה מופרכת כזו, שעומדת על 25 מיליונים. משסירב לשלם אותה ודרש הפחתה, מחק בית המשפט את תביעתו.

לאחר מכן בזבז בדש את זמן הציבור ואת כספו, וערער לעליון. השבוע בעט אותו בית המשפט מכל המדרגות, וגם קנס אותו בכ-203 אלפי שקלים. ראוי לציון ששכר הטרחה של חברות המזון היה ככל הנראה גבוה הרבה יותר. לבדש, דמגוג עם קבלות, זה כנראה היה שווה. לציבור, בכלל לא בטוח.

צדיק השבוע: ועדת הכלכלה של הכנסת, שוב

אחת העיזים היותר מסריחות שדחף האוצר לחוק ההסדרים היה הפסקת קצבאות הילדים להורים שלא מוכנים לחסן את ילדיהם. עכשיו, אני מסכים עם הרעיון הכללי – הורים שלא מחסנים את ילדיהם מסכנים את שאר הילדים, והחסינות של ילדיהם נשענת על כך שכלל האוכלוסיה כבר חוסנה. זו התנהגות פסולה, מסוכנת, ומגרדת את גבול ההתעללות בילדים בשם תפיסותיך האישיות. (אבל, נזכיר, אנחנו חיים במדינה שבה ילד שבו לא הטילו מום באבר המין שלו בגיל שמונה ילדים נחשב חריג).

הכל נכון. העניין הוא שזה בדיוק עניין לכנסת ולדין ציבורי, ולא להחלטה של איזה פקיד אלמוני באוצר. הנערים שם צריכים להתעסק בתקציב, לא בחינוך הציבור. את זה, עם כל הכבוד, ויש מעט מאד, נשאיר לאנשים שבחרנו כנציגינו. הדרך מכאן לאימפריאליזם מוחלט של האוצר – תוספת מס בריאות על מי שלא שומר משקל? – קצרה למדי. כשנרצה להיות תחליף עגום של איזו דיסטופיה קומוניסטית, נודיע לכם.