לכל הרוחות, מון שרי
אולי דווקא זה ששריסון (שרי+אריסון) לא משחקת את המשחק, ולא מתנהגת באליטיסטיות מתנשאת כמו שהיה מצופה ממיליארדרית כמוה זה מה שמעצבן אותנו. מערכת nana10 מעדיפה חייזרים על פני עליהום
על פי כותרות סוף השבוע באתרים הכלכליים ניכר שגברת אריסון הפכה לבדיחה. ואכן, לתקשורת נראה הזוי שמיליארדרית, בעלת שליטה בחברות ענק ובנקים, מחליטה לצאת בראיונות (מתוזמנים היטב יש לומר) ולספר על תקשורה עם עולמות אחרים. אריסון ספרה שהיא מקבלת מסרים בשנתה ויודעת על דברים שעומדים לקרות לפני שהם קורים. היא גם אמרה שאנחנו לפני הגאולה ושמטרתה היא "להביא טוב לעולם ולא רק להתעסק בחומריות" (יש כאלו שיגידו בשלב זה, שחבל שהיא לא עידכנה את מנהלי הבנק שברשותה במסרים הללו שכן אז הם אולי היו נפטרים מאחזקותיהם באג"חים מגובי המשכנתאות שהיו ברשותם).
המעניין הוא שמעבר להיבטים הקומיים (ויש כאלו) צריך גם להודות: אין שום דבר פסול בעניין. מותר לה. השאלה האמיתית ומעניינת יותר היא למה התקשורת פה אחד מתמרמרת כל כך על שרי ומנסה להגחיך אותה בכל דרך אפשרית. יכול להיות שדווקא זה שהיא לא משחקת את המשחק, ולא מתנהגת באליטיסטיות מתנשאת כמו שהיה מצופה ממיליארדרית כמוה, זה הטריגר? יכול להיות שזה מה שמעצבן אותנו?
שוביניזם או מקרטיזם? שניהם
ראוי לאותם כלי תקשורת החוגגים את ניצחונם הפופוליסטי (באמצעות מאות טוקבקים גאים), לשאול את עצמם מה בעצם מפריע להם כל כך, זאת בלי לפחד ליפול למלכודת הצדקנית והמגנה אוטומטית (נוסח רני רהב) על בעלי ההון.
לשיטת כתבי הכלכלה ורבים מקוראיהם, אשת עסקים כמו אריסון אמורה להיות קשוחה ובפועל? הם מקבלים בעלים של בנק ענק, עם תדמית אפרפרה ויוקרתית שמדברת על שדים ורוחות. למרבה צערם, בנוסף להיותה אשת פיננסים, היא אדם פרטי ועשיר מאד, שלא באמת איכפת לו מה חושבים עליו. העובדה שיש לה אחזקות לא מונעות ממנה לעשות כל מה שבא לה, ולחיות כמו שהיא בוחרת. והחלק הנחמד הוא שזו זכותה המלאה.
אבל רגע, שואלים אותם כלכלנים, היא הרי צריכה לנהל בנק - עובדה הדורשת מינימום של האחזות בחוקים רציונאליים מוכרים. מפחיד לדעת שאנו טומנים את כספנו בו ומחכים לבוא הרוחות, לא?
אז זהו שלא. בבנק ישראל הבהירו לאריסון כבר בהדחת דנקנר (אבל גם לפני), שאסור לה להתערב בעבודת הבנק, בין אם בעצמה ובין אם דרך יושב ראש הדירקטוריון. תפקידה בבנק, כבעלת שליטה הוא למנות דירקטורים, שעל פי חוק החברות אמורים לייצג את טובת הבנק ולא את טובתה כבעלת מניות בו. לכן, אין לה כל תפקיד בהצלחת הבנק. ואם אנחנו חוששים שמעתה והלאה ימונו כדירקטורים בבנק כל מיני מתקשרים הוליסטים, הרי שצריך לזכור כי הדירקטורים שלה בבנק מבוקרים על ידי בנק ישראל, שדורש תנאי סף מסוימים לתפקיד זה.
חייזרים או פושעים?
שריסון גם הצהירה בראיונותיה השונים, ולא בפעם הראשונה, כי מטרתו של הבנק שברשותה היא לאפשר לאנשים את החירות הפיננסית לעשות דברים שהם רוצים בחיים. גם האמירה הזו נתקלה בביקורות עוינות נוסח "הצביעות של שרי, שתוריד עמלות". האם אותם מבקרים אומרים זאת גם על 90% מהפרסומות בעולמנו, המדברות על החופש לאהוב, החופש ליהנות, החופש לעשות מה שבא לך, והחופש לצאת לחופש? אז למה החופש של שרי הוא הזוי? כי היא הבעלים של הבנק ולא מנהלת השיווק שאמורה לשקר לנו בפנים מחייכות?
אז הנה התקווה החדשה שלנו: שבעלת השליטה בבנק הפועלים, אכן תתברר כמתקשרת עם עולמות אחרים, ובמקום לנצל את הידע בלעדי שלה ליצירת רווחים לעצמה או לכמה מיליונרים שגרים לידה בשכונה ומשקיעים בה, תחלוק את העודפים עם עוד כמה אנשים פשוטים, ובכך תביא באמת לחירות פיננסית לכמה אנשים שצריכים את זה. כל עוד המנהלים של הבנק והדירקטורים שלו, בוחנים את תוצאות הבנק לפי מדדים ארציים של רווח והפסד ולא לפי קולות שהם שומעים בשנתם אז אין שום בעיה עם זה. ואם יש לכם בעיה אז פשוט אל תשקיעו בבנק הזה.
ואגב, עוד לא הוכח שתקשור עם עולמות אחרים הוא פחות ראוי מכזה הנעשה עם כל מיני גורמים מפוקפקים אחרים.
האם אותם מבקרים אומרים זאת גם על 90% מהפרסומות בעולמנו, המדברות על החופש לאהוב, החופש ליהנות, החופש לעשות מה שבא לך, והחופש לצאת לחופש? אז למה החופש של שרי הוא הזוי? כי היא הבעלים של הבנק ולא מנהלת השיווק שאמורה לשקר לנו בפנים מחייכות?
למרבה צערם, בנוסף להיותה אשת פיננסים, היא אדם פרטי ועשיר מאד, שלא באמת איכפת לו מה חושבים עליו. העובדה שיש לה אחזקות לא מונעות ממנה לעשות כל מה שבא לה, ולחיות כמו שהיא בוחרת. והחלק הנחמד הוא שזו זכותה המלאה