קבלה בלי קבלה

בצד השמדתם של היהודים, לימד אותנו ספרו החשוב של גוץ עלי (Hitler's Beneficiaries), הנאצים הפעילו גם את מסע השוד הגדול בהיסטוריה. הוא שימש אותם לשורה של צרכים: מימון השמדת היהודים עצמם, וחלוקת שוחד וביזה בקנה מידה עצום לאוכלוסיה הגרמנית, מה שהשאיר אותה בצד המשטר עד ימיו האחרונים ממש.

הם לא היו הבוזזים היחידים, כמובן. שמם של הבנקים השווייצריים ייזכר לדראון עולם: לא רק שהלבינו זהב נאצי בזוז (במקרים רבים, זהב שידעו שמקורו במחנות ריכוז), הם גם הערימו קשיים עצומים בפני ניצולי שואה שניסו לקבל חזרה את חשבונות הבנקים של קרוביהם. בדרך כלל, הם העלו קודם כל דרישה לתעודת פטירה. לפני כעשור, צלה הממשל של קלינטון את הבנקים השווייצריים על אש קטנה, עד שהקיאו את טרפם; אחד הבנקאים התמוטט בצרחות בשימוע.

אבל שוד ניצולי השואה כלל לא מוגבל לנאצים ולשווייצרים חסרי מצפון. הוא נמשך יפה גם בישראל. היורשים הרוחניים – בעצם, למה רוחניים? – של שודדי היהודים דאז הם אנשי בנק לאומי. לפני כארבע שנים סיימה ועדת חקירה של הכנסת, בהנהגת חברת הכנסת קולט אביטל, את עבודתה, וקבעה כי הבנקים – ראש וראשון להם בנק לאומי – חייבים כמיליארד שקלים לניצולי השואה ויורשיהם.

מה קרה מאז? כלום. הבנקים, בהנהגת הלאומי, עשו ככל יכולתם למסמס את הדו"ח. זכור לרע גם בנק המזרחי, שהטענה החצופה שלו היתה ש"יש התיישנות". עורך הדין שלהם, אגב, היה אחד יעקב נאמן. זה האיש.

השבוע, אחרי כל ההתחמקויות, נמאס לשורה של ניצולי שואה והם הגישו תביעה ייצוגית כנגד בנק לאומי. הבנק, כמובן, ינסה למרוח אותם עד שכל הניצולים ימותו והוא יוכל לשמור לעצמו את כספם. אם זה מזכיר למישהו סטריאוטיפ אנטישמי כלשהו, על יהודים שימכרו את המשפחה שלהם בשביל כסף, בנק לאומי יוכל להאשים רק את עצמו.

שוב חוזר הניג'וס

מדי שנה, פחות או יותר כאשר מדווחים לנו על ההוצאות של ח"כים ל"קשר עם הציבור", מתחילים העיתונים הכלכליים לילל שכל הדמוקרטיה הזו עולה לנו המון כסף. הם מחשבים סכומים מסמרי שיער שעולות לנו לשכות של ראשי ממשלה לשעבר, או נשיאים לשעבר. זה באמת הרבה מאד כסף.

וטוב שכך. בדמוקרטיה צריך להשקיע. חברי הכנסת וראש הממשלה זכאים לשכר גבוה ולפנסיה נדיבה מעצם היותם שליחי ציבור. רצוי לזכור שהמשכורות והפנסיות הנ"ל חיוורות מאד בהשוואה למה שמרשים לעצמם מנכ"לים בשלל חברות. חברי כנסת ושרים, מתוקף תפקידם, נאלצים להתחכך עם חלאות מכת המנכ"ל. רצוי שהם לא ייראו יותר מדי עניים, ושלא יתפתו יותר מדי. וזה אומר שכר טוב.

ככה זה. מי שרוצה מודל אחר, שבו אין יותר מדי בזבוזים על ממשל, מוזמן להסתכל במדינות השכנות. הוא יגלה, להפתעתו, שהן הרבה יותר כושלות. אחת הסיבות לכך היא שדמוקרטיה היא שיטת השלטון הפחות מושחתת מכולן. ודאי שיש בה שחיתויות – אין שיטה שנקיה מהן – אך מעלתה היא בכך ששחיתויות בה נחשפות, ושהציבור (אם עינו אינה עיוורת, אם ליבו אינו אטום) מעניש עליהן.

בלי קבלה

פשיטה של מס הכנסה גילתה השבוע מעט מהתעשיה האלטרנטיבית הפורחת בישראל, זו של ה"יועצים הרוחניים", השדכנים, והשרלטנים המתחזים ל"מרפאים". באופן בלתי מפתיע, התברר שבקרבם רווחת למדי העלמת מס: 21% מאנשי "הספרים הקדושים" לא הקפידו במצוות ניהול ספרים, והמקובלים, מסתבר, לא מדווחים על תקבולים.

עם זאת, ראוי לציין שאנשי-העבר למיניהם שומרים על מנהג אבות: יהודים בגולה התחמקו בכל צורה אפשרית מתשלום מיסים, משום שראו בממשל משטר עוין שלא היה "שלהם" – בדרך כלל בצדק לא מועט. עם הקמתה של מדינת ישראל, שהיא כידוע מדינת "סמוך", עבר הקוד הזה מהגולה לישראל.

רוב הישראלים מעולם לא הפנימו שהממשלה עוסקת ברס פובליקה, ענייני הציבור; מבחינתם היא תמיד נשארה גוף זר ולעיתים עוין. ההערכות הן שהכלכלה השחורה בישראל תופסת חלק גדול הרבה מהתוצר מאשר מקובל במערב. נתונים עדכניים אין, אך בשנת 2000 הוערך חלקה של "הכלכלה השחורה" כ-21% מהתוצר. רק פתי יחשוב כי ישראל הפכה למדינה מושחתת פחות מאז, ומספרם של החרדים – גורם מרכזי בכלכלה השחורה – רק עלה. עד שלא ייפסק המצב, שבו מי שמשוחרר על ידי הצבא הוא בזוי ומי שמשתמט מתשלום מס הוא גבר גבר, לא נוכל לקרוא לעצמנו מדינה מערבית.

ראוי להזכיר שלכלכלה השחורה יש שני צדדים: הצד שמסרב לתת קבלה והצד שמוכן לחיות בלעדיה. הראשון איננו יכול להתקיים בלי השני.

נבל השבוע: שרי אריסון

הילדה של אבא, שעבר לגור בישראל כי פה אין מיסי ירושה בעוד שבארה"ב היה מאבד 50% מרכושו, ממשיכה לחשוב שהכל מגיע לה. היא רכשה את בנק הפועלים במחיר נמוך עד כדי שערוריה, פיטרה 900 עובדים כשהבנק שבר שיאי רווח (מיליארד ₪ בשנה), ועכשיו היא מנהלת קמפיין מתוקשר מאד נגד הרגולטורים שלא נותנים לה לעשות כרצונה.

הנה הצעה לאריסון: רוצה לוותר על פיקוח? נהדר. התחייבי לשלם את כל חובותיו של בנק הפועלים מכיסך, ללא פניה לרשויות ישראל. אה, ובאותה הזדמנות שלחי למקום אחר את אסופת השרלטנים שמקיפה אותך על תקן של "יועצים רוחניים". זה לא נראה רציני. אם שני אלה לא נראים לך, בעסה – תחיי עם זה. לכי תקני איזו יאכטה או משהו. מה את חושבת, שהישראלי הממוצע הוא רני רהב?

צדיק השבוע: בנק ישראל

מבלי להתייחס כרגע לשאלת שכר עובדי הבנק, הארגון הזה לא מהסס לצאת נגד הדיקטטורה של נערי האוצר. במסמך שפורסם אתמול (רביעי), הם יוצאים נגד הפטיש של הורדת המיסים במשרד האוצר. המיסים בישראל ומיסי החברות, הם מציינים, נמוכים ביחס למדינות מפותחות אחרות, ועכשיו האוצר רוצה להוריד אותם עוד יותר – בשם תפיסת כלכלת-הוודו שאומרת שאם נוריד את המיסים, ההכנסות ממיסים יעלו. איך? אל תשאלו אותי, זה וודו. בארה"ב מכונה התיאוריה הזו, ששלובה בתפיסה שהעלאת עושרם של העשירים תעשיר גם את העניים, בכינוי הלעג "כלכלת הזרזוף". באוצר, שעוד לא קלטו שמשהו קרה בכלכלה בשנתיים האחרונות, ממשיכים לזרזף עלינו.

הנה הצעה לאריסון: רוצה לוותר על פיקוח? נהדר. התחייבי לשלם את כל חובותיו של בנק הפועלים מכיסך, ללא פניה לרשויות ישראל. אה, ובאותה הזדמנות שלחי למקום אחר את אסופת השרלטנים שמקיפה אותך על תקן של "יועצים רוחניים". אם שני אלה לא נראים לך, לכי תקני איזו יאכטה או משהו