ראש למתפתחים או זנב למפותחים?

רבים בקהילה העסקית ובעיתונות הכלכלית מעדיפים את היותנו "ראש לשועלים", על פני זנב ל"ליגת העל" של המדינות. לקראת החלטת MSCI מערכת nana10 שואלת האם זה באמת יהיה נורא כל כך להיות מפותחים?

ראש למתפתחים או זנב למפותחים? | רשת 13

העיתונות הכלכלית דיווחה היום כי הסיבה לנפילות בבורסה הנה החשש מפני עידכון הסיווג של ישראל במדד MSCI של חברת מורגן סטנלי (החשש אגב, הוא לא מעידכון הסיווג מטה אלא כלפי מעלה). במילים אחרות - אם כיום ישראל מוגדרת כמדינה מתפתחת, הרי שאחרי העידכון היא צפויה להפוך למפותחת. שוב, על פי המדד הזה. למה זה רע? מסבירים הכלכלנים והפרשנים בעיתונות, משום שישראל תרד אוטמאטית ממדד האטרקטיביות הבינלאומית ותהפוך לאחד העמים, בעוד שכיום היא נהנית מבולטות על פני המדינות הבינוניות. זאת גם הסיבה, טוענים אותם עיתונאים, שהבורסה מתכוננת למכה וצונחת. נשמע סביר, לא? מה שלא מספרים לנו, הוא שישנה אפשרות שההתפתחות הזו היא דווקא חיובית.

אז נכון, כמדינה מתפתחת ישראל נחשבת ללהיט (ולכן גם הרבה גופים שמחפשים השקעה דווקא במדינות מתפתחות בוחרים להשקיע סכום יחסית נכבד אצלנו). אנחנו בעלי תרבות עסקית מערבית, עם שוק הון ורגולציה ("ממשל תאגידי") יעילים, שער חליפין נייד ובעיקר - ישראל היא דמוקרטיה יציבה, לעומת מדינות מתפתחות אחרות (הגוש הסובייטי לשעבר, חלק ממדינות מזרח אסיה וכו').

ובקיצור, נציג של בנק השקעות זר יכול למצוא פה כיום השקעות מעניינות במהלך היום ועוד להספיק לקנח בארוחת ערב נעימה בלי לפחד שהמקומיים יפשטו את עורו (חוץ מאולי המסעדות ברוטשילד, שאמנם פושטות את עורנו, אך בשקלים ולא ביורו). זאת גם הסיבה שרבים בקהילה העסקית מעדיפים את היותנו "ראש לשועלים", על פני זנב לאריות "ליגת העל" של המדינות. "מה יחליט אותו נציג בנק השקעות שיצטרך לבחור בין השקעה בגרמניה, שוויץ, יפן או ישראל? מה יקרה ליתרון היחסי שלנו?", הם שואלים.

סינדרום סינדרלה

ובכן, החשש מוצדק רק בחלקו. ישראל הנה אחת מהמדינות בעלות הצמיחה הגבוהה בעולם המערבי בעשרים השנים האחרונות. בעוד שממוצע הצמיחה במדינות המפותחות מאז שנת 1990 ועד היום הנו כ-2.5% לשנה, הרי שישראל צומחת בקצב כמעט כפול של כ-4.8% לשנה. המשמעות של הנתון הזה היא שבעוד שיתר המדינות המפותחות (מערב אירופה, ארה"ב...) אמנם נעימות לביצוע עסקים, הרי שהפוטנציאל לרווחים גבוהים אצלנו הוא גדול בהרבה.

במילים פשוטות יותר, למי שמעדיף דווקא את טרמינולוגית הכדורגל: רכישת קאקה ורונאלדו במאות מיליוני יורו היא הימור מסחרי עצום, שכן התשלום עליהם משקף את שוויים. החכמה האמיתית, יגיד לכם כל מאמן, היא להביא את ליאו מסי (בעודו ילד) בן 12 לברצלונה וליהנות ממנו כעבור 20 שנה כמעט בחינם. ואם נחזור למגרש הכלכלי: ישראל היום (אם ירצה השם ומורגן סטנלי) עולה מהנוער לבוגרים. נכון, היא כבר לא תהיה המלכה של המדד הקודם אבל תוחלף למהדורה מודרנית (ואטרקטיבית לא פחות) של סינדרלה.

האמת המרה, אבל האמת

לפוטנציאל הזה מצטרף פקטורים נוספים. המדד החדש משקלל הרבה יותר כסף הכולל משקיעים, קרנות פנסיה עצומות בהיקפן מחו"ל וגופים נוספים מגדירים מראש איזה היקף מכספם יופנה למדינות מפותחות ואיזה למדינות מתפתחות. דווקא בתקופה של משבר כלכלי, החשש מפני מדינות מתפתחות גדול יותר, שכן גם הפוטנציאל לקטסטרופות שם גדול הרב יותר.

אם מכניסים לנתון הזה את נאום נתניהו אמש בבר אילן ואת ההערכות הכלליות בשוק ההון, סביר שחלק ניכר מן הכסף העולמי הוסט, מוסט או יוסט למדינות שאולי התשואה על ההשקעה תהיה בהן נמוכה יותר אך הן סולידיות ויציבות הרבה יותר. כלומר, גם אם משקלה היחסי של ישראל מבין כלל המדינות הללו נמוך יותר מזה שהיה לה מתוך קבוצת המדינות המתפתחות, הרי שגם ההיקף הכספי של ההשקעות שמסתובב כרגע במדינות אלו גבוה יותר.

לסיום, נניח שאכן צודקים רואי השחורות ובאמת עדיף לכהן בראש ליגה ב' של הקהילה העסקית הבינלאומית, ולו על מנת להוות פוטנציאל גבוה עבור המשקיעים הזרים. מה יקרה אם נדורג אחרת, המשקיעים יוציאו את כספם ממניות בישראל? אולי, אך בסופו של דבר ימצא מי שישמח לקנות מניות ישראליות בבורסה. ואם לא ימצא? אז אולי יתגלה שוויה האמיתי, והאמת כידוע, עדיפה תמיד, גם למשקיעים.

אם מכניסים לנתון הזה את נאום נתניהו אמש בבר אילן ואת ההערכות הכלליות בשוק ההון, סביר שחלק ניכר מן הכסף העולמי הוסט, מוסט או יוסט למדינות שאולי התשואה על ההשקעה תהיה בהן נמוכה יותר אך הן סולידיות ויציבות הרבה יותר

רכישת קאקה ורונאלדו במאות מיליוני יורו היא הימור מסחרי עצום, שכן התשלום עליהם משקף את שוויים. החכמה האמיתית, יגיד לכם כל מאמן, היא להביא את ליאו מסי (בעודו ילד) בן 12 לברצלונה וליהנות ממנו כעבור 20 שנה כמעט בחינם